כך מדווח כתב העת נייצ'ר. החוקרים המנטרים את הגזים יתייחסו לכך כאל סמן מטריד לכוח של האנושות לשנות את ההרכב הכימי של האטמוספירה ובהרחבה גם את האקלים של כדור הארץ.
בשבועות הקרובים עשוי מכשיר המנתח נתונים באיפנרה אדום ליד פסגת הר מאונה לוא בהוואי לעשות הסטוריה בסדרת המדידות היומיות של רמת דו תחמוצת הפחמן באטמופסירה - המדידות עשויות לעבור את השיעור המבהיל כשלעצמו של 400 חלקים למיליון דו תחמוצת הפחמן, ערך שלא היה כדוגמתו בכדור הארץ מזה מיליוני שנים.
החוקרים המנטרים את הגזים יתייחסו לכך כאל סמן מטריד לכוח של האנושות לשנות את ההרכב הכימי של האטמוספירה ובהרחבה גם את האקלים של כדור הארץ. כך מדווח אתמול כתב העת נייצ'ר.
"ב-400 חלקים למיליון יחוו אומות ומדינות קשיים בשמירת ההתחממות בשליטה", אומרת קורין לה-קר (Corinne Le Quéré) חוקרת אקלים באוניברסיטת מזרח אנגליה בנוריץ', בריטניה, האומרת כי ההשפעה תהיה עליה של 2 מעלות צלזיוס שהמומחים דחקו בממשלות שלא להגיע אליו."
יידרשו אמנם כמה שנים עד שרמת דו תחמוצת הפחמן (דת"פ, פד"ח - לפי השקפתכם הפוליטית) תגיע ל-400 חלקים למיליון במשך כל השנה, אך מדידת הערך בפסגת מאונה לואה משמעותית משום שהחוקרים ניטרו את הגז שם מאז 1958, יותר מאשר בכל מקום אחר על כדור הארץ.
כאשר ההמדידות החלו נרשמו רמות של 316 חלקים למיליון - לא כל כך הרבה מעל הנתון של 280 מיליון ששרר לפני המהפכה התעשייתית ואולם מאז החלו המדידות בהוואי, הערך עקב אחר הגרף העולה ולא מראה סימנים של התייצבות. פליטות שאר גזי החממה עולות אף הן, וגורמות לשווי ערך של 478 חלקים למיליון דו תחמוצת הפחמן.
הנתונים שעובדו בידי לה-קר וחברים אחרים בפרויקט הפחמן הגלובלי מראים כי בני האדם תרמו כ-10.4 מיליארד טונות של פחמן לאטמוספירה ב-2011, חצי מהכמות נבלעת על ידי הצמחיה הימית והיבשתית והמחצית השניה נשארת באטמוספירה ומגדילה את ריכוז דו תחמוצת הפחמן.