מאיץ החלקיקים האירופי יושבת לשנתיים לעבודות שדרוג, לקראת חידוש העבודות באנרגיה כפולה
אחרי ששבר את כל שיאי הפיסיקה בתחומו, והביא – כמעט בוודאות – לגילויו של החלקיק המכונה "בוזון היגס", יוצא מאיץ החלקיקים האירופי הענקי לחופשה ממושכת. מפעילי המאיץ מתחילים לכבות בהדרגה את מכשיריו, ובשבת יושבת המאיץ כליל, לתקופה של כשנתיים. במהלכן ייעשו בו עבודות תחזוקה, שיפוץ ושדרוג, ועם חידוש הניסויים, אמורים המדענים והמהנדסים להכפיל כמעט את רמות האנרגיה של האלומות המתנגשות. "עד עכשיו פעלנו בעוצמה של TeV) 4TeV – טרה אלקטרון-וולט, יחידת אנרגיה) לכל אלומה, וכעת נגיע ל- 7TeV לכל אלומה, אומר פרופ' גיורא מיקנברג, ראש הקבוצה הישראלית ב-CERN. "יש המון שיפוצים ושיפורים לנסיונות, וגם למכונה, כדי שתוכל לפעול בצורה יעילה למשל שלוש שנים, אז נעשה עוד שיפוצים – יותר קטנים הפעם".
כאמור, ביולי אשתקד הכריזו החוקרים על סבירות גבוהה לגילויו של בוזון היגס, חלקיק בעל תפקיד מרכזי בתהליכי הפיכת האנרגיה לחומר אחרי המפץ הגדול. ההכרזה הסופית על הגילוי צפויה בחודשים הקרובים. "המשך הניסויים באנרגיות גבוהות יכול לתת לנו כיוונים חדשים על מה שקרה בזמנים קרובים בהרבה לתחילת היקום, או מה הכוחות שהיו רלוונטיים ואילו מנגנונים פעלו", אומר מיקנברג. " אנחנו מבינים בסך הכל ממה עשוי כ-5% מהחומר שקיים ביקום. השאר אנו לא יודעים מה הוא. כנראה זה דברים שקורים באנרגיות גבוהות".
חושבים בגדול
ומה התכניות למאיץ לטווח ארוך יותר? "ההמלצות הן להכפיל את כמות ההתנגשויות כדי ללמוד מידע חשוב על תכונותיו של ההיגס על שנת 2032", אומר מיקנברג. "בינתיים מתחילים לדבר על מאיצים אחרים, או יותר גדולים, עם היקף של 80-90 ק"מ (לעומת 27 ק"מ במאיץ הקיים – א.נ), או מאיצים ליניאריים. כשנוכל להכפיל את האנרגיה נקבל רמזים מה הדרך הנכונה לעשות את הפרוייקט הבא".
יתכן מאוד שעם חידוש העבודה תהיה חברה חדשה בארגון המפעיל אותו – ישראל. לפני כשנה וחצי חתמה ישראל על ההסכם ההצטרפות ל-CERN והתקבלה לשורותיו על תנאי. ההחלטה הסופית על צירופה לארגון המדעי היוקרתי אמורה להתקבל בספטמבר השנה.
ג