עיתונים ותחנות טלוויזיה ברחבי ארה"ב הפחיתו את כיסוי שינויי האקלים בשנים האחרונות וכעת קשה יותר לקהל לקבל את המידע המלא. זאת למרות שדו"ח של NOAA שפורסם השבוע חשף כי ההתחממות לא נעצרה ואפילו הואצה
דעה: להילחם בהתחממות באמצעות השתלטות על התקשורת המדווחת עליה
רק לפני חודש ניצלו עובדי העיתון היוקרתי לוס אנג'לס טיימס ממכירה לאילי הנפט האחים קוך מטקסס, שבין היתר נבע מהחשש שמא האחים, שהוציאו מכיסם למעלה ממאה מיליון דולר במטרה מוצהרת לשנות את אופי הדיון הציבורי באשר להתחממות כדור הארץ, יגרמו לשינוי הקו הליברלי של העיתון.
כידוע בארה"ב הצמדות לקונצנזוס המדעי או התרחקות ממנו תלויה בהשתייכות הפוליטית ושם אנשים נדרשים להחליט: אם עמדתם ימנית, הם גם צריכים להכחיש את ההתחממות ואת האבולוציה ואם הם תומכים בעמדה המדעית (שבמציאות היא חסרת פניות פוליטיות) הם נחשדים כשמאלנים.
אבל מסתבר שזו היתה רק המנה הראשונה בקרב התודעתי של מכחישי התחממות כדור הארץ בשמם ובשליחותם של אילי האנרגיה הקונבנציונלית.
מסתבר שלא צריך מיליארדים כדי להשתלט על מערכת עיתונאית ולשנות את הקו שלה. מספיק לדחוף אדם שמאמין בכל ליבו בהכחשת המדע (שקורא לעצמו בכינוי המכובס "ספקן אקלים".)
השבוע חושף אותו אתר - Media Matters כי הניו יורק טיימס ממשיך להתעלם מסוגיות הסביבה, והשבוע הוא לא דיווח על דו"ח חשוב של הממשל והצהרה של מדענים המעידה על כך שההתחממות הגלובלית מתעצמת. הדבר קרה חודשים ספורים לאחר שהעיתון סגר את הדסק הסביבתי כמו גם את הבלוג הסביבתי שהיה אמור להבטיח שלא תהיה ירידה בכיסוי.
ביום שני, פרסם האיגוד הגיאופיזי האמריקני (AGU), ארגון מדעי בו חברים אלפי מדענים החוקרים את כדור הארץ, את ההצהרה הרבעונית שלו לפיה "לאנושות יש השפעה גדולה על שינויי האקלים הגלובליים שנצפו ב-50 השנים האחרונות". למחרת פרסמה סוכנות האוקיאנוגרפיה והאטמוספירה של ארה"ב, NOAA את הדו"ח השנתי שלה על מצב האקלים, שבו נכתב כי שנת 2012 היתה בין עשר השנים החמות בהיסטוריה, וכי בשנה זו נרשם כיסוי נמוך במיוחד של הקרח הימי הארקטי.
לפי התרשימים המופיעים בדו"ח מידות החום הגלובליות עלו מאז שנת 1970 ב-0.16°C לעשור, וכן שרטטה מפה המראה את הצטמקות כיסוי הקרח הימי הארקטי באותן השנים.
עיתונים גדולים אחרים כמו הלוס אנג'לס טיימס ואפילו אתר פוקס ניוז השמרני פרסמו ידיעות על הדו"חות הללו. אך בניו יורק טיימס - דממה. בינואר 2013 סגר כאמור הניו יורק טיימס את הדסק הסביבתי מסיבות של שינויים מבניים, אך הבטיח כי הוא צפוי לכסות את הנושא באותה אינטנסיביות. רבים, ובהם גם נציבת תלונות הציבור של הטיימס, מרגרט סאליבן, הביעו דאגה כי הכיסוי יסבול מכך. במארס נסגר גם הבלוג הירוק, ששימש להשלמת הדיווחים הסביבתיים ולרוב כיסה גם ידיעות שהגליון המודפס התעלם מהן. הפעם סאליבן הודיעה באופן חד שהיא חוששת שהכיסוי של הנושא החשוב הזה יסבול. הטיימס המשיך לארח בלוגים המוקדשים למירוצי סוסים, תשבצים והאזנות סתר.
עיתונים ותחנות טלוויזיה ברחבי ארה"ב הפחיתו את כיסוי שינויי האקלים בשנים האחרונות וכעת קשה יותר לקהל לקבל את המידע המלא.
לפני כשבועיים פרסם כתב לשעבר של סוכנות הידיעות רויטרס פוסט בבלוג ובו האשים את המעסיק שלו לשעבר בהזנחת סיקור שינויי האקלים. פוגרטי שכיסה את התחום באסיה, אמר כי נמסר לו ששינויי האקלים (שוב שם מכובס, שהמתנגדים השרישו אותו במקום השם הנכון - התחממות כדור הארץ), אינו בסדר העדיפויות של שירות הידיעות. פוגרטי תיאר עורך בכיר בשם פול אינגרסיה כספקן אקלים ואמר כי נהיה יותר ויותר קשה לפרסם סיפורים אודות ההתחממות הגלובלית תחת הנהגתו.
"באפריל 2012 נפגשנו אני ואינגרסיה, אז סגן העורך הראשי, ושוחחנו. הוא אמר לי שהוא ספקן אקלים, לא קנאי, אך כזה שרוצה יותר עדויות לכך שהאנושות גורמת לשינוי אקלימי גלובלי."
מאז, הוא מספר, לפרסם סיפורים שנושאם שינויי האקלים הלך ונהיה קשה. זה היה כמו לוטו - כמה מעורכי הדסק העלימו עין ולחצו על כפתור השליחה לפרסום, אחרים התישו אותו במיליון שאלות. ויכוח על כמה רעיונות לסיפורים יצר בירוקרטיה אינסופית בידי עורכים שחששו לקבל החלטה, לפי תיאורו מדובר באקלים של פחד."
עד אמצע אוקטובר, נמסר כי הנושא של שינויי האקלים אינו נושא חשוב, והוא יהיה כזה רק אם יתרחש שינוי בפוליטיקה העולמית כגון הצטרפות ארה"ב למערכת התמריצים למניעת פליטות. זמן קצר לאחר מכן, נמסר לו כי התפקיד שלו ככתב המכסה את התחום בוטל.
אתר Media Matters פירסם ניתוח של הכיסוי האקלימי לפני כניסתו של אינגראסיה לתפקיד, שנראה כי מאושש את טענותיו של פוגרטי. הניתוח שלהם חשף ירידה של 48% במספר סיפורי האקלים לאחר שהעורך נכנס לתפקידו. מקרוב ל-700 סיפורים בחצי השנה שקדמה למינוי לכ-350 בחצי השנה שלאחריה.
מרויטרס נמסר בתגובה להאשמותיו של פוגרטי ל-MEDIA MATTERS: "אין שינוי במדיניות המערכתית שלנו. הסוכנות מחויבת לספק כיסוי הוגן ובלתי תלוי של שינויי האקלים."