הסכסוך בדארפור שנגרם בשל הבצורת בסודן שגרמה לערבים בעלי עדרים לכבוש כפרים אפריקניים הוא רק הסנונית הראשונה בסכסוכים שייגרמו בשל התחממות כדור הארץ, קובע מומחה לבקרת נשק ובטחון בינלאומי מארה"ב

בארה"ב ובמזרח אסיה החלה עונת ההוריקנים, שהניעה ויכוח חדש אודות הקשר האפשרי בין ההתחממות הגלובלית לבין תדירות ועוצמת ההוריקנים, גלי חום ושאר אירועי מזג אוויר קיצוני. בינתיים הצטרפו לדיון גם מומחי בטחון בינלאומי שמאמינים כי נזקים שמקורם בהתחממות הגלובלית למערכות אקולוגיות בכל רחבי העולם וכתוצאה מכך הגברת התחרות על משאבי טבע עלולה לשמש כטריגר למלחמות ולקונפליקטים אחרים בעתיד.
יורגן שפרן, חוקר בתוכנית לבקרת נשק, פירוק נשק ובטחון בינלאומי ובמרכז לביואנרגיה באוניברסיטת אילינוי, הוא בין אלו המעלים את החששות. בסקירת מחקרים שפורסמה לאחרונה בכתב העת של מדעני האטום, סיכם שפרן ואמר כי "השפעת שינויי האקלים על בני האדם ועל הבטחון הגלובלי עשויה להתרחב הרבה מעבר לטווח המוגבל שראינו עד כה.
הסקירה של שפרון כוללת ניתוח ביקורתי של ארבע מגמות שזוהו בדוח שפרסמה המועצה המייעצת הגרמנית לשינויי האקלים, שעלולים לזעזע אוכלוסיות וממשלות: דלדול משאבי המים הנקיים, חוסר בטחון במזון, אסונות טבע והגירה כתוצאה מתופעות סביבתיות.
הוא גם ציטט את הדוח משנה שעבר של קבוצת העבודה הבינממשלתית לשינויי האקלים (IPCC) שהעיד כי שינויי האקלים עשויים להשפיע על מינים ומערכות אקולוגיות בכל רחבי העולם מיערות הגשם ועד לשוניות אלמוגים. בניתוחו, העיר שפרן כי מספר האזורים בעולם הפגיעים לבצורת צפוי לגדול. אספקת המים האצורים בקרחונים ובתכסית שלג על רכסי הרים כגון האנדים וההימלאיה צפויה אף היא לקטון. אמר והוסיף כי "הדברים החיוניים ביותר להשרדות אנושית הם מים ומזון, ואלו רגישים במיוחד לתנאי האקלים".
השחיקה במשאבים אלה, בשילוב איומים לאוכלוסיה הנגרמים בשל אסונות טבע, מחלות וקריסה של כלכלות ומערכות אקולוגיות, אמר, עלולות ליפול בבת אחת כמפל מים. "שינויי האקלים הנגרמים בשל ההתחממות הגלובאלית לא רק ישפיעו על תנאי החיים של בני האדם אלא יצרו השפעות חברתיות באמצעות איום על תשתית החברה או באמצעות תגובות חברתיות שיחריפו את הבעיה" כתב. "המתח הסוציו-אקונומי והפוליטי עלולים לערער את תפקוד הקהילות, היעילות של המוסדות ואת יציבות המבנים החברתיים. תנאים מופחתים אלה עלולים לגרום לסכסוכים אזרחיים, ואף גרוע מכך – עימותים חמושים."
"אזורים נרחבים באפריקה סובלים ממחסור במזון ומים נקיים, ובכך הם פגיעים יותר לסכסוכים. דוגמא לכך היא חבל דארפור בסודן, שם החריף עימות מתמשך מכיוון שהבצורת גרמה לבעלי עדרים ערביים לעבור לשטח שבו מתגוררים חקלאים אפריקנים." גם איזורים אחרים בעולם לרבות המזרח התיכון, מרכז אסיה ודרום אמריקה, יושפעו מהשינויים.
שפרן מציע לנקוט באסטרטגיה מרובה כדי לסכל אירועים שאחרת היו מתפתחים למשברים. בין היתר הוא מציע לממשלות לנקוט בצעדים להכנה לשינויי האקלים כחלק מהמדיניות הלאומית. מעבר לכך הוא מציע לנקוט בגישה בינלאומית משותפת כדי לשכך את הדאגות. "אף כי שינויי האקלים טומנים בחובם סכנה לסכסוכים, הם גם יכולים להוביל להקמת מערכת בינלאומית שתגביר את שיתופי הפעולה אם כולם יראו איום משותף הדורש פעולה משותפת". אמר.
כדוגמה לשיתוף פעולה כזה הוא מביא את ועידת האקלים שהתקיימה בבאלי ב-2007 בהשתתפות מעל 10,000 נציגים מכל העולם כדי לנסח תוכנית אקלימית. "מפת הדרכים של באלי הכילה רעיונות טובים רבים, אך היא בוקרה על היותה כוללנית מדי ולא כללה שינויי מדיניות גדולים" אמר שאפמן. "ואולם נראה שהעימות בין תומכי הסביבה לתומכי הכלכלה דווקא נרגע בזכות ההכרה בצורך להגן על האקלים לטובת הכלכלה."
בנוסף לשיתוף פעולה בינלאומי, שפרן מאמין כי תושבי כדור הארץ היום יכולים ללמוד המון על העתיד באמצעות לימוד העבר. "ההסטוריה הראתה לנו כיצד התרבויות שלנו תלויות בחלון צר של תנאים אקלימיים של טמפרטורות ומשקעים." אמר. התרבויות האנושיות הגדולות התחילו לפרוח לאחר תקופת הקרח האחרונה וכמה נעלמו בתקופות בצורת ושינויים אקלימים אחרים. התקופה המכונה 'תקופת הקרח הקטנה' בחצי הכדור הצפוני לפני כמה מאות שנים נגרמה בשל ירידה ממוצעת בטמפרטורות של פחות ממעלת צלזיוס אחת."
"ההשלכות היו קיצוניות בחלקים של אירופה ולוו בירידה ביבולים ובהצטמקות האוכלוסיה", אמר שפרן. "מהומות ועימותים צבאיים הפכו נפוצים, כפי שעולה גם מהמחקר האמפירי על ימנו אלה." ואולם, כפי שההסטוריה הוכיחה, בני האדם מסוגלים להתאים עצמם לשינויי האקלים כל עוד השינויים הללו מתונים. "האתגר כעת הוא להאט את הדינמיקה ולייצב את מערכת האקלים ברמות שאינן מהוות סכנה" סיכם שפרן.
הערה: 24/12/2021
בדיעבד התברר מהר מאוד שהוא צדק. בסרט ההמשך ל"אמת מטרידה" של אל גור משנת 2017 הוא מייחס את מלחמת האזרחים בסוריה שהתפרצה בשנת 2011, כחלק מאירועי "האביב הערבי" להתחממות (שהיום מכנים אותה משבר האקלים). והיא נבעה ממעבר מהכפרים לערים לאחר מספר שנות בצורת רצופות.
עוד בנושא באתר הידען: