התובעים התמקדו בטענתה של יצרנית התרופה בוירון כי התרופה מכילה חומר פעיל מסוים - תמצית לב וכבד של ברווז - וחומר זה כלל אינו בנמצא בכדורים * היצרנית תידרש להתמודד מול טענות אלה בבית המשפט בקנדה
לפני קרוב לשלוש שנים, בזמן ההיסטריה הגדולה מפני שפעת החזירים, נכנסה אחת מדודותיי (דודה חווה, אם אתם חייבים לדעת) לבית-מרקחת בצרפת ושאלה מה כדאי לקחת כנגד המחלה. הרוקחת הצעירה הציעה לה, מבלי למצמץ פעמיים, חבילת כדורי אוסצילו במחיר השווה בערך ל- 15 דולרים. התרופה הייתה אמורה להגן על דודה חווה מפני שפעת החזירים.
עד לעצם היום הזה, דודה חווה עדיין מנסה להשתמש בכל העניין הזה כהוכחה ליעילות ההומאופתיה. אין ספק שהתרופה עבדה, מכיוון שהיא מעולם לא נדבקה משפעת החזירים. כמובן, היא גם מעולם לא נטרפה על-ידי דרקון - עדות חיה לכך שאוסצילו גם מגנה מפני דרקונים רעבתניים.
זהו סיפור משעשע, במיוחד מנקודת המבט של חברת בוירון, המייצרת את התרופה ההומאופתית הידועה בשמה המלא כ- 'אוסצילוקוקינום'. אם תסתכלו על החבילה, תראו כי הרכיב הפעיל של אוסצילו הינו תמצית כבד ולב של ברווז ממין Anas Barbariae. רוצים לדעת כיצד כבד ולב של ברווז יכולים לרפא שפעת? כנראה שהם לא. ובכל זאת, נתעלם לרגע מהצורך להוכחות, ונמשיך להתמקד ברכיב הפעיל כאן. התמצית עוברת מאתיים דילולים, שכל אחד מהם מדלל את התמצית המקורית פי מאה. המשמעות היא שאחרי הדילול הראשון, יש רק טיפה אחת של חומר פעיל, על כל מאה טיפות מים. אחרי הדילול השני, יש רק טיפה אחת פעילה, על כל 10,000 טיפות. וכן הלאה, וכן הלאה.
אחרי מאתיים דילולים, אנו מגיעים לתמיסה שמכילה, הלכה למעשה, מים בלבד. כך לפי כל חוק פיזיקלי, כימי ולוגי שידוע לאנושות.
במים האלו מרטיבה בוירון גלולות, המכילות גרם אחד של סוכר מסוגים שונים. היא מוכרת כל שש גלולות כאלו במחיר של 15$ בערך, או 2,500 דולרים לקילוגרם. בתור השוואה, קילוגרם אחד של סוכר עולה בסביבות הדולר וחצי. אני משאיר לקורא הנבון לחשב את הרווח של בוירון מכל הסיפור. זה לא אתגר קשה כל-כך. למעשה, הוא קל עד כדי כך שלפחות גוף ציבורי נבון אחד בקנדה התעצבן מהעובדה שבוירון מוכרים תכשירים שגרועים מתרופות סבתא (ובוודאי פחות יעילות ממרק עוף), והחליט להילחם בהם בצורה המלוכלכת ביותר הידועה לאנושות. בדיוק - הוא הגיש נגדם תביעה משפטית ייצוגית על סך 30 מיליון דולרים.
התביעה הוגשה בשיתוף-פעולה בין משרד עורכי-הדין רוי-אליוט-אוקונור ובין המרכז לחקר בקנדה. והנה החלק המעניין באמת: למרות שיש בתביעה תלונות על הפרה של 12 סעיפים שונים להגנת הלקוחות התמימים, עיקר ההתמקדות אינה בכך שאוסצילו אינה אפקטיבית. אם התובעים היו עושים את זה, הם היו נופלים שוב למלכודת הישנה של הוכחת יעילות, בשבילה צריך מחקרים על גבי מחקרים. במקום זאת, הם התמקדו בטענתה של בוירון כי התרופה מכילה חומר פעיל מסוים - תמצית לב וכבד של ברווז - וחומר זה כלל אינו בנמצא בכדורים, לפי כל החישובים שעשינו לפני מספר פסקאות. אוסצילו אינה מכילה דבר מלבד סוכר, עם קצת מים מזוקקים היטב.
זוהי אסטרטגיה גאונית למלחמה בהומאופתיה. יותר מכל דבר אחר, היא משעשעת מכיוון שהיא מטילה בפני ההומאופתים את הטיעונים שלהם בחזרה. אתם מאמינים שדילולים נמוכים להחריד יכולים לעזור? אין שום בעיה עם זה. זכותכם המלאה. אבל אין לכם שום זכות לטעון שיש אפילו אטום אחד של אותו חומר פעיל בתוך התכשיר הסופי. ולרוקחת שבחנות אין זכות לספר ללקוחות ש- "אוסצילו עשויה מכבד ולב של ברווז". היא לא. היא עשויה מסוכר. רק סוכר. וכל אחד - מילד ועד לשופטי בית-הדין בקנדה - יכולים לראות את ההיגיון הבסיסי בטענה הזאת.
האם ייתכן שהמים מהתמיסה הסופית והמדוללת של בוירון, שומרים עדיין על זיכרון כלשהו מתקופת הברווז הקדום? כן, כמובן. אנחנו לא יכולים לפסול תיאוריות במדע. אנו יכולים רק לומר שמעולם לא התגלתה עדות לכך שמים זוכרים תרופות, אבל שוכחים את טעם הביוב במהירות. תופעה כזו הייתה מתגלה במספר ניסויים גדול כל-כך, שנראה מגוחך להמשיך להתייחס אליה אפילו כתיאוריה אפשרית. כיום אפשר להתייחס אליה בבטחה כמיתוס. אבל היופי בתביעה הוא שאין צורך בכלל להתייחס לנקודה זו. עורכי-הדין ניצחו בשנית: הם לוקחים את הוויכוח המדעי לבית-המשפט, מורידים אותו לרמת ההצהרות של בוירון, ומעמתים את נציגי החברה עם ההיגיון הבריא של השופטים.
האם יש סיכוי שבוירון יפסידו בתביעה? הסיכוי בהחלט קיים, למרות שאני בספק גדול אם בית-המשפט יטיל עליהם קנס של עשרות מיליוני דולרים. סביר יותר להניח שהשופטים יקלו בעונש, וידרשו מבוירון לתקן את הניסוח על האריזה כך שיצהיר משהו בסגנון - "כדורים אלו הופקו מתמצית שדוללה פעמים רבות, שהכילה במקור את החומר הפעיל כך וכך. בכדור הסופי לא נותרה עוד תמצית מקורית."
בתקווה, ניסוח כזה עשוי להספיק כדי שבפעם הבאה שדודה חווה תיכנס לבית-המרקחת ותסתכל על העטיפה של אוסצילו, היא תבין שלא באמת כדאי לה לקנות כדורי סוכר, במחיר גבוה פי 16,000 משוויים האמיתי.
ועכשיו נותר רק לשאול: מי ירים את הכפפה גם בישראל?
מקור - באתר skeptical north
מידע על כתב התביעה
ההיסטוריה המפורטת (הרבה מעבר למה שבוירון הייתה רוצה) על אוסצילוקוקינום
אוסצילוקוקינום בויקיפדיה