במשך אלפי שנים האמינו בני האדם שכדור הארץ נמצא במֶרכּז היְקוּם, והשמש והכוכבים סובבים סביבו
כתב: אריאל קרס, גליליאו צעיר
היְוונים הקַדמוֹנים ניסו להבין את סוֹדות הטבע, אבל לא היו להם כמעט כלים "מדעיים" לכך, ולכן הם השתמשו בעיקר בשֵׂכל ישר ובהיגָיון בריא, בצד תצפיות שלא דרשו מכשירים משוּכללים. בתקופה שכולם חשבו כי כדור הארץ שטוח - הם הבינו שהוא כדורי כי צפו בצל כדור הארץ המכסה את הירח בשעת ליקוּי לְבנה וגם באנייה שמתרחקת אל האוֹפק ורק תְּרָניה מבַצבּצים.
מה פתאום מסתובב?
כבר לפני 2,400 שנה טענו כמה חכמים יְוונים קדוּמים כהיקטָאס והֵרַקלידֶס כי כדור הארץ סובב על צירוֹ (אף שהם לא טענו כי הוא מַקיף את השמש). אלה היו טענות מהפּכניוֹת לגמרי כי בתקופה העתיקה שלטה "ההשקפה הגֵאוֹצֶנטְרית" – האמוּנה שלפיה כדור הארץ עומד ללא תנועה במרכז מערכת השמש, והיְקום כולו וכל גַרמֵי השמים סובבים אותו כל יְמָמה.
עוד חכם יווני שטען בזכות הסיבובים של כדור הארץ היה המלוּמד אָריסְטַרכּוּס מהאי סָמוס, שחי לפני 2,200 שנה. אריסטרכוס הנָבוֹן צפה בטבע, בשְׁקיעוֹת, בזְריחוֹת ובעונות השנה המתחלפות והִציע מוֹדל חדש – המודל ההליוֹצֶנטְרי, הקובע כי השמש נמצאת במרכז המערכת וכדור הארץ מַקיף אותה מִדי שנה בשנה ונהנה מחוּמהּ ומאוֹרה.
אריסטרכוס, היקטאס והרקלידס צדקו. אפשר לומר כי הם הִקדימו את זמנם מכיוון שהפילוסוף הגדול אָריסְטוֹ התנגד לתֵאוֹריות האלה וטען כי כל מה שאנו רואים בשמים סובב סביב כדור הארץ (קשה להאשים אותו, ככה זה באמת נראה למי שעומד על כדור הארץ ומַבּיט בשמים). במקום לנסות להבין את ההנחוֹת הנוֹעזות של אריסטרכוס וקודמיו, המשיכו בני האדם, ואפילו החכמים של יוון העתיקה, להאמין במודלים השְׁגוּיים של אריסטו ושל קלאוּדיוּס תַּלמַי, שטענו כי כדור הארץ נמצא במרכז וכל שאר היקום סובב סביבו. האַסטרוֹנוֹם החשוב תלמי פיתח מודלים מסוּבּכים ביותר כדי להַצדיק את עמדתו. הוא טען כי אילו הסתובב כדור הארץ על צירו הכול היה נסחף ונהרס ברוּחוֹת העזות שהיו נוצרות מהסיבוב המהיר. התאוריה שלו החזיקה מעמד מאות שנים, ומעטים העֵזו להתנגד לה.
רק אַשְׁלָיה אוֹפְּטית
מדוע היה לבני האדם קשה כל כך לקבל את העובדה שכדור הארץ אינו נמצא במרכז היקום? היום זה נראֶה לנו מגוּחָך. אנחנו יודעים כי לא זוֹ בלבד שהכדור שלנו אינו במרכז היקום אלא שליקום כלל אין מרכז; וכי כדור הארץ מַקיף את השמש, שאינה אלא כוכב ממוצע אשר נמצא באחת הזרועות האַדירוֹת של גָּלַקסְיית שביל החלב, שגם היא אחת ממיליארדֵי גלקסיות ביקום.
אבל בימים קדוּמים התנגדו אנשי המדע, ועוד יותר מהם אנשי הדת, להוצאתו של כדור הארץ מהמרכז. הם ראו בטענה שכדור הארץ אינו במרכז היקום - חילוּל הקודש! בשנת 499, תחילת ימי הבּיניים באֵירוֹפּה, כתב האסטרונום ההוֹדי אַריאבּהאטה כי כדור הארץ העגול מסתובב על צירו וכי מראה הכוכבים והשמש הסובבים סביבו הוא רק אשליה אופטית. הוא הִשווה זאת לאדם המַפליג בסירה ורואה את הדברים הסְטָטיים וחסרי התנועה שעל החוף חוֹלפים מולו.
חשש מתגובת הכְּנֵסייה
באירופה המשיכו האנשים לדבוק בהַשקָפות של תלמי ואריסטו. רק במאה ה-16 קם אסטרונום פּוֹלָני בשם ניקוֹלאוּס קוֹפֶּרניקוּס והסביר מחדש כי כדור הארץ מַקיף את השמש וכי הסיבה שנראֶה לנו שהשמש סובבת סביבנו מדי יום ביומו היא כי כדור הארץ נע על צירו! מכיוון שהמדע היה אז ממש בראשית דרכו, לקופרניקוס לא היו הוכחות מדעיות רבות לטענותיו, והוא פרסם אותן ממש לפני מותו כי חשש מתגובת הכנסייה, אשר ראתה בעין לא יפה גילוּיים מדעיים שמנוּגדים לכתוב בתנ"ך או בברית החדשה ולכִתבֵי אריסטו שהיא קידשה.
מאה שנה אחרי קופרניקוס טען האסטרונום האיטַלקי ז'אן בטיסט ריקיולי נגד סיבוב כדור הארץ על צירו מכיוון שלא ניכּרה אז סטייה מזרחה של גופים נופלים. ריקיולי טעה, אך למעשה ניבּא את גילויו של כוח קוֹריוֹליס, שאכן גורם לגופים נופלים לסטות מזרחה בשל סיבוב כדור הארץ על צירו! וכך, אף שסיבוב כדורנו על צירו הוא תשובה פשוטה לתהיות מדעיות רבות כל כך, נדרשו עוד שנים רבות ועבודה רבה של מדענים גאונים כגליליאו, קֶפְּלֶר וניוּטוֹן כדי שעוּבדַת סיבובו של כדור הארץ על צירו וסביב השמש תתקבל ברבים.
הכתבה פורסמה בגיליון אוקטובר 2014 של גליליאו צעיר
רוצים לקרוא עוד? לקבלת מגזין גליליאו צעיר במתנה
עוד בנושא באתר הידען