כך עולה מסקר שערכו סטודנטים לתחבורה בטכניון בו השוו בין הרגלי השימוש בתחבורה ציבורית בערים בעלי מאפיינים דומים בישראל ובשבדיה
לפני שנה בשלה ההחלטה בלבם של שני סטודנטים בטכניון, להפוך את ישראל למקום טוב יותר. שני הסטודנטים, בר פינקוס ובר גלברט, החליטו לעשות זאת במסגרת פרויקט החובה של התואר הראשון, ולהתחיל בטיסה לשבדיה.
"החלטנו לנצל את דרישות התואר להנדסה אזרחית כדי לעשות פרויקט בינלאומי על תחבורה ציבורית, בהנחייתו של פרופ' יורם שיפטן, ראש מסלול הנדסת תחבורה בפקולטה להנדסה אזרחית בטכניון." אומרת בר פינקוס. "כל הנתונים מעידים על חיוניותה של התחבורה הציבורית למלחמה בזיהום האוויר, בתאונות הדרכים ובפערים החברתיים. כדי להבין איך לשפר את התחבורה הציבורית בארץ, החלטנו לבדוק מה ההבדלים בין שוודיה לישראל מבחינה זו."
בר פינקוס עזבה את הארץ לטובת שוודיה המושלגת, למען המטרה כמובן, בעוד שבר גלברט נותר בישראל המאובקת. שניהם ערכו בו-זמנית סקרים באחד מפרברי סטוקהולם, ובאחד מפרברי תל-אביב (רעננה).
לאחר איסוף נתונים מתושבי שתי הערים וניתוח סטטיסטי של התוצאות, הגיעו פינקוס וגלברט לתוצאות מפתיעות.
"74 אחוזים מהנסקרים בסטוקהולם היו בעלי רכב, ובה באותה העת, 80 אחוזים מהם נהגו להשתמש בתחבורה הציבורית מדי יום." ציין גלברט. "נתון זה הפתיע אותנו לטובה, מכיוון שהמצב בארץ שונה מאד: ברעננה, רק 27 אחוזים מהנסקרים משתמשים באופן תדיר בתחבורה הציבורית, לעומת שמונים אחוזים שהם בעלי רכבים."
רעננה נמצאת במקום טוב ביחס לשאר הארץ. השימוש הארצי בתחבורה הציבורית עומד על 23 אחוזים בלבד. למצב עגום זה הגענו, לדעת החוקרים, בשל האמינות הנמוכה של התחבורה הציבורית, טווח שעות פעילות מצומצם, תדירות קווים נמוכה ועוד תחלואות רבות ושונות.
"כל התחלואות הללו קיימות גם במדינות אחרות וערים אחרות באירופה, למרות שלא כולן מופיעות בהכרח ביחד." אומרת פינקוס, ומוסיפה, "אלא שקיים בישראל גורם יחיד במינו, שלא ניתן למצוא באף מדינה אחרת: השבת."
במילים ברורות ופשוטות: אין תחבורה ציבורית בשבת בערים הנהנות מרוב יהודי. מכיוון שהמצב הקיים כיום הגיע מתוך הסטטוס קוו שהשתיתו המושלים הבריטיים באזור, המשמעות היא שעדיין אנו מסתמכים על מפקדי אוכלוסין בני חמישים שנים בערך.
"רצינו לדעת האם ייתכן שהגבלת התחבורה הציבורית לאמצע השבוע בלבד, פוגעת בשימוש בתחבורה הציבורית באופן כללי." אומרת פינקוס. למה שהגבלה בשבת תפגע גם בשימוש באמצע השבוע? לפינקוס יש תשובה, המגובה גם במחקרים ממדינות אחרות. "ברגע שאדם רוצה לנסוע ביום חמישי, למשל, כדי לבקר את הוריו בדרום אך יודע שלא יוכל לחזור בסוף-השבוע לביתו, הוא יעדיף להשתמש ברכבו הפרטי למטרת הנסיעה. אותו אדם יקנה גם רכב פרטי במיטב כספו, ומהרגע שקנה - גם ישתמש בו בכל ימות השבוע."
בהתאם לציפייתם של פינקוס וגלברט, הסקר החזיר תשובה ברורה: ארבעים אחוזים מהנשאלים בסטוקהולם הצהירו שבמידה ולא הייתה תחבורה ציבורית בסוף השבוע, הם היו מפחיתים את השימוש בתחבורה הציבורית גם באמצע השבוע. תוצאה זו, שנסמכת על הצהרות בלבד, תואמת למחקר שנערך באוסטרליה ב- 2009. מחקר זה הראה חד-משמעית שזמינותה של תחבורה ציבורית בסוף השבוע ובערבים מעלה גם את השימוש בתחבורה הציבורית באמצע השבוע, כנראה עקב העובדה שהאזרחים אינם נזקקים לרכב פרטי באותה המידה.
ומה המצב ברעננה, שם נאסר השימוש בתחבורה הציבורית בסוף השבוע? מה יעשו התושבים היהודיים הטובים במידה והתחבורה הציבורית תתאפשר גם בסוף השבוע? מתוך הנסקרים, עשרים אחוזים הצהירו כי ישתמשו יותר בתחבורה הציבורית באמצע השבוע. מה המשמעות של עשרים אחוזים? די גדולה, מסתבר.
"לפי דו"ח טרכטנברג, מעבר משימוש בתחבורה פרטית לציבורית יחסוך למשק סכומים אדירים: משלם המיסים יחסוך כ- 400 מיליון ₪ בכל שנה על כל אחוז משתמשים שעובר לתחבורה הציבורית." מפרטת פינקוס. "וזאת מבלי לציין אפילו את התרומה לאיכות האוויר, לצמצום מקומות חניה בערים הגדולות ולתרומה לשוויון הזדמנויות בין אוכלוסיות שונות."
האם תושבי רעננה - וישראל בכלל - יהיו מעוניינים בשינוי המצב הקיים? כנראה שכן. החוקרים בדקו את נכונות תושבי רעננה לעשות שימוש תדיר בתחבורה הציבורית בסוף השבוע, וגילו כי 56 אחוזים מהנסקרים הצהירו שישתמשו בתחבורה הציבורית בסוף השבוע במידה וזו תעמוד לרשותם. אמנם מדובר על מדגם קטן יחסית של שבעים איש, אך המידע שהופק מהמחקר תואם ברובו את הנתונים הידועים על האוכלוסיות מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. המסר, עבור החוקרים, הוא שתחבורה ציבורית לא צריכה להיות בכלל נושא לדיון.
"תחבורה ציבורית הינה שירות שהמדינה צריכה לתת, ממש כמו בריאות, חינוך וביטחון. אסור שתחבורה ציבורית תהיה שמורה לעניים בלבד. תנאי הכרחי לשינוי הוא תחבורה ציבורית שבעה ימים בשבוע." אומר גלברט. "במצב הקיים, בו אנשים מצהירים כי הם מעוניינים בתחבורה ציבורית בשבת, לא ברור מדוע בכלל מדובר בסוגיה מוקצית כל-כך בשיח הישראלי."
"כולם יודעים שצריך צבא. כולם יודעים שצריך חינוך טוב. באופן דומה, לכולם באירופה ברור שצריך שירות של תחבורה ציבורית, שבעה ימים בשבוע." אומרת פינקוס בלהט. "זוהי הדרישה המינימלית שהממשלה מחויבת לספק לאזרחים. אנחנו לא מצפים, או רוצים, שהתחבורה הציבורית בסוף השבוע תפעל בדיוק כמו בימות השבוע. שעות השיא אינן אותן שעות השיא, והיעדים אינם זהים. אנחנו כן דורשים שיבחנו את הביקוש בסוף השבוע ויפעילו את הקווים הרלוונטיים בהתאם. זהו הבסיס ההכרחי לקיומה של מדינת רווחה ומדינה שוויונית הנהנית מצדק חברתי."