ב־5 בפברואר 2002 בשל שילוב של אחזקה גרועה ושלג רב שנערם על גג המבנה, קרס הגג. האנשים ששהו במבנה נספו. מפעל טכנולוגי שיש להתפאר בו הסתיים בצורה מעוררות רחמים
לא מזמן קראתי כתבה על סופה העצוב של מעבורת החלל הרוסית בוראן. מעבורת זו שוגרה פעם אחת בלבד ב־1988 ומאז אופסנה בביקונור. הייתה זו כתבה מצולמת וטקסט קצר מאוד. מתברר שב־5 בפברואר 2002 בשל שילוב של אחזקה גרועה ושלג רב שנערם על גג המבנה, קרס הגג. האנשים ששהו במבנה נספו. מפעל טכנולוגי שיש להתפאר בו הסתיים בצורה מעוררות רחמים. השאלה המתבקשת היא למה? בארצות־ הברית זה לא היה קורה. מה היו עושים עם כל המעבורות בתקופת שירותן? דאגו לכך שהמעבורת תוכנס למבנה מתאים, מטפלים בה ומתחזקים אותה. הופכים את מקום האחסון למרכז מבקרים ומרוויחים על כך כספים. במדינה מתוקנת משמרים מפעלים שהם נכס היסטורי ותרבותי ממדרגה ראשונה.
אז מה קרה כאן. עם התפרקותה של ברה"מ וסגירת תקציבים, תקציביה של סוכנות החלל גם הם קוצצו. חשיבותה ההיסטורית של המעבורת הוזנחה ואחזקתה הייתה לקויה ביותר. קשה להאמין שאי־אפשר היה למצוא תקציב לשימורה של המעבורת. לאף אחד זה לא היה אכפת וחבל.
ואולי אבדנה של המעבורת הוא סימפטומטי לבעיה אחרת? האמריקנים הנחיתו אדם על הירח והרוסים לא. היו להם תכניות לכך. שיגורים רוסיים רבים למאדים כשלו לרבות השיגור של פובוס גרונט ב־9 בנובמבר2011 וזה היה כישלון צורב שגרם למבוכה רבה. האמריקנים שיגרו חלליות למרקורי, לכוכבי הלכת החיצוניים ולאסטרואידים.
שתי חלליות אירופיות, אחת לנוגה ואחת למאדים שוגרו על־ידי משגרים רוסיים והן פועלות עד היום. הרוסים לא הצליחו. בשנות ה־60 פיתחו הרוסים משגר ענק N1 כדי שאפשר יהיה בעזרתו לשגר חלליות מאוישות לירח וקרוב לוודאי שאפשר היה לשגר באמצעותו גם חלליות לכוכבי הלכת החיצוניים. שלוש פעמים ניסו לשגר אותו ובכול הניסיונות הוא התפוצץ וגרם גם למותם של מי שהיו באזור השיגור. הרוסים ידעו לעשות דברים יפים בחקר החלל כמו למשל הנחתת רכבי שטח על הירח והחזרת דגימות קרקע ממנו. היה משהו בסיסי מאוד שמנע מהם להגיע להישגים כמו אלה של האמריקנים. לאמריקנים היו גם כן כישלונות אבל הם התגברו עליהם. התשובה כפי הנראה נעוצה בגורם שהוא חוץ הנדסי. הרוסים ידעו לעבוד ולתכנן מפעלי חלל מרשימים, אבל הם לא ידעו לנהל.
בשנות ה־80 הוצגה בגני התערוכה תערוכה של הישגי החלל של רוסיה. הלכתי לתערוכה זאת ולתדהמתי לא היה שם אפילו דף הסבר אחד על המוצגים ולא חוברת פרסומית אחת. אי־הבנה מוחלטת ביחסי ציבור ובשיווק. כאשר ניגשתי לאחד העובדים הרוסיים לבקש הסבר על פריט אחד הוא התעצבן ושאל אם אני עוקב אחריו. כנראה שהוא עדיין חי בעידן של הק־ג־ב.
צריך רק לקוות שהרוסים למדו את מכלול הלקחים האלה לקראת תכניות עתידיות. האם יצליחו בכך? ימים יגידו.
מקור
Photos: "Soviet Shuttle Dreams To Dust" Jun 16, 2014
Frank Morring Jr. On Space