בניסוי ATLAS שותפות ארבע קבוצות מישראל, המונות כ-100 חוקרים מאוניברסיטת תל אביב, הטכניון, מכון ויצמן ואוניברסיטת בן גוריון. הפרס בשוי 3 מיליון דולר יינתן בצורת מלגות לדוקטורנטים
היסטוריה במאיץ החלקיקים הגדול בעולם: קרן Breakthrough הבינלאומית הודיעה כי הפרס היוקרתי בפיזיקה יסודית הוענק השנה לארבעת הניסויים העיקריים במאיץ החלקיקים:LHC ATLAS, ALICE, CMS ו-LHCb. בסך הכול מדובר ב-13,000 זוכים. בניסוי ATLAS שותפות ארבע קבוצות מישראל, המונות כ-100 חוקרים. אחת מהן היא קבוצת המחקר של אוניברסיטת תל אביב, שהיתה חברה בניסוי מראשיתו. בקבוצה חברים חברי הסגל: פרופ׳ ארז עציון, פרופ' הלינה אברמוביץ, פרופ' אבנר סופר, פרופ' יאן בן חמו, ד"ר גדעון בלע, פרופ' לירון ברק וד"ר איגור זולקין, לצד משתלמי פוסט-דוקטורט, דוקטורנטים, מסטרנטים וטכנאים.
"הפרס מאוד יוקרתי, ודי חדש – הוא חולק לראשונה ב-2012", מספר פרופ' עציון מבית הספר לפיזיקה ולאסטרונומיה באוניברסיטת תל אביב. "ב-2013 כבר זכו הניסויים ATLAS ו-CMS בפרס זה על גילוי חלקיק ההיגס, אך בעוד שאז קיבלו את הפרס הדוברים של שני הניסויים כמייצגים את יתר החוקרים, הפעם הוחלט באופן תקדימי להעניק את הפרס לכל החוקרים השותפים בארבעת הניסויים. בין הזוכים גם ד״ר עדי אשכנזי וד"ר נועם טל הוד, שהשתתפו בניסוי ATLAS במסגרת עבודות הדוקטור שלהם באוניברסיטת תל אביב, והיום הם אנשי סגל בתל אביב ובמכון ויצמן. זאת ועוד, הפרס הוענק גם לבוגרים רבים של אוניברסיטת תל אביב שהיו חברים באטלס כסטודנטים והיום הם בכירים בתעשייה הישראלית".
אוניברסיטת תל אביב, מכון ויצמן והטכניון הצטרפו לניסוי ATLAS מראשיתו בתחילת שנות התשעים, ואוניברסיטת בן גוריון בנגב הצטרפה אליו לאחרונה. ב-2012, לאחר עשרות שנות חיפושים שנערכו במאיצים שונים, גילו הניסויים ATLAS ו-CMS את בוזון היגס. קיומו של חלקיק זה נחזה עוד בשנות הששים, כאשר צוותים של פיזיקאים תאורטיקאים - בהם פיטר היגס, רוברט בראוט ופרנסואה אנגלר (שהוא פרופסור במינוי מיוחד באוניברסיטת תל אביב) – הציעו מודל מתמטי שמסביר את מקור המסות של חלקיקי היסוד. גילוי בוזון היגס, כ-50 שנה לאחר שנחזה, השלים את המודל הסטנדרטי של פיזיקת החלקיקים ופתח חזית חדשה בחקר היקום בדמות מדידות מדויקות של תכונותיו של חלקיק זה.
"הפרס הזה מעניק קצת נחת למדע הישראלי", אומר פרופ' עציון. "חוקרים ישראלים היו שותפים מרכזיים למדידות וחיפושים - במיוחד במדידות מדויקות של חלקיק ההיגס ובחיפוש אחר פיזיקה שמעבר למודל הסטנדרטי. לדוגמה, חוקרים ישראלים הובילו את מדידות ההיגס המתפרק לקווארקי charm, תוך שימוש בטכנולוגיות ייעודיות של למידת מכונה. בדוגמה נוספת, חוקרים ישראלים עמדו בחזית החיפושים אחר חלקיקים מאריכי חיים, שנחזו על-ידי תיאוריות שנועדו להסביר תופעות שמעבר למודל הסטנדרטי. בנוסף, לקבוצות הניסיוניות שזכו בפרס יש שיתופי פעולה פוריים עם פיזיקאים תיאורטיים מישראל שסייעו בניבוי תוצאות של מדידות ואף בבניית כלים חישוביים למחקר".
קרן Breakthrough נוסדה בשנת 2012 על ידי איש העסקים הישראלי-רוסי יורי מילנר. הפרס שמעניקה הקרן מדי שנה עומד על שלושה מיליון דולר. מתוך סכום זה יקבל הניסוי ATLAS מיליון דולר. כמו בזכייה הקודמת ב-2013, כספי הפרס יועברו למועצה האירופית למחקר גרעיני (CERN), שתחלק אותם כמלגות לתלמידי דוקטורט – מלגות שיאפשרו לסטודנטים לעבוד במאיץ החלקיקים הגדול בעולם לתקופות של עד שנתיים.
עוד בנושא באתר הידען: