זוהתה המערכת העצבית במוח הקשורה לאינטיליגנציה

חוקרים הגיעו לתיאוריה של האינטיליגנציה במערכת העצבית, ע"י סקירת מחקרי דימות המוח

תרשים המראה איזורים מוחיים שחשובים לאינטיליגנציה.
המקום : אוניברסיטת אירווין-קליפורניה. התאריך : אחד-עשר לספטמבר, 2007. השאלה שהטרידה הוגי דעות, פילוסופים ומדענים מזה אלפי שנים, נפתרה. היכן במוח טמונה האינטיליגנציה?

בסיקור הכולל 37 מחקרי דימות של המוח הקשורים לאינטיליגנציה, ריצ'רד האייר מאוניברסיטת קליפורניה-אירווין, ורקס יאנג מאוניברסיטת ניו-מקסיקו מצאו קישור מובהק בין אינטיליגנציה לנוירוביולוגיה. תיאוריית ה- P-FIT שלהם – Parieto-Frontal Integration Theory – מזהה מערכת קישוריות עצבית הקשורה לאינטיליגנציה. מערכת זו מערבת במיוחד אזורים באונות הקדמיות והפריאטליות.

הדיווח שלהם, שכולל הערות עמיתים מ- 19 חוקרים, מופיע ברשת בבטאון למדעי ההתנהגות והמוח.

"מחקרים חדשים בנוירו-מדע מציעים שהאינטליגנציה קשורה לדרך המעבר של המידע ברחבי המוח," אומר האייר, פרופסור בפסיכולוגיה בבית הספר לרפואה, וחוקר אינטיליגנציה אנושית מזה זמן רב, "הסיקור שלנו של מחקרי דימות מזהה את התחנות שלצד הדרכים בהן עיבוד המידע האינטילגנטי מתבצע. ברגע שאנו יודעים איפה התחנות, אנו יכולים לחקור כיצד הן קשורות לאינטיליגנציה."

המידע מציע שחלק מהאיזורים במוח שקשורים לאינטיליגנציה הם אותם אזורים שקשורים לתשומת לב ולזכרון, כמו גם לפונקציות מורכבות יותר כגון שפות. האייר ויאנג אומרים שאיחוד אפשרי זה של פונקציות קוגנטיביות מעיד על האפשרות שרמת האינטיליגנציה מבוססת על היעילות של תהליך עיבוד המידע ברשתות העצביות שבאונות הקדמיות – פריאטליות.

מחקרים שעוסקים באינטיליגנציה דרך דימות המוח הם חדשים יחסית, והאייר עצמו ביצע חלק מהמחקרים הראשוניים רק לפני 20 שנה. עדיין קיימת מחלוקת כיצד יש להגדיר ולמדוד אינטיליגנציה, אך האייר ויאנג מצאו קונסיסטנטיות מפתיעה במחקרים אותם סיקרו – למרות העובדה שהמחקרים יצגו מגוון של גישות שונות.

הפסיכולוג אירל האנט מאוניברסיטת וושינגטון כתב, בחוות הדעת על המאמר כי, "מודל ה- P-FIT של האייר ויאנג מראה כמה התקדמנו לקראת הבנה של הבסיס הביולוגי של האינטילגנציה. לפני עשרים-וחמש שנים חוקרים בתחום עסקו בויכוחים בלתי-נלאים על הקשר בין גודל הגולגולת לתוצאות מבחני אינטיליגנציה. יאנג והאייר ניצלו את ההתקדמויות העצומות במדידת המוח שהתרחשו ב- 25 השנה האחרונות, ובזכות כך יכולים עתה להציג את הגישה המתוחכמת יותר. לפי יאנג והאייר, ההבדלים באינטיליגנציה בין אנשים שונים תלויים, בין היתר, בהבדלים האינדיבידואליים באזורים ספציפיים במוח ובקישורים ביניהם."

האייר ויאנג הגיעו לחלק מהממצאים המקוריים דרך מחקרי אינטיליגנציה. במחקר מ- 2004 הם מצאו שאזורים הקשורים לאינטיליגנציה כללית ממוקמים בכל רחבי המוח, וש- 'מרכז אינטיליגנציה' יחיד כמו האונה הקדמית, אינו סביר. במחקר מ- 2005 גילו האייר ויאנג שבעוד שאין הבדלים באינטיליגנציה הכללית בין גברים לנשים, הרי שלנשים יש יותר חומר לבן ולגברים יש יותר חומר אפור במוח. מכך הסיקו החוקרים כי סוגים שונים של תבניות ועיצובים מוחיים יכולים להניב ביצועים אינטיליגנטיים שווי-ערך, וכי אין מבנה נוירו-אנטומי יחיד שקובע את רמת האינטיליגנציה הכללית.

"מחקר גנטי הראה כי אינטיליגנציה גבוהה (או נמוכה) ניתנת להורשה, ומכיוון שהגנים עובדים דרך הביולוגיה, חייב להיות בסיס ביולוגי לאינטיליגנציה," אמר האייר. "עוד דרך ארוכה לפנינו בטרם נבין את הפרטים, אך מודל ה- P-FIT שלנו מספק מסגרת לבחינת היפותזות חדשות בניסויים עתידיים."

קישור לכתבה המקורית