הידען - Hayadan

השקל/דולר ומדד הביג מק

משה מידן ·

Summary:  האם מדד ביג מק המפורסם משקף את היחס האמיתי בין השקל לדולר? מאמר ראשון בסדרה מפרי עטם של מנהלי רויטר-מידן השקעות  מאת משה מידן, מנכ"ל רויטר מידן מדד הביג-מק "הומצא" לפני כשני עשורים ע"י העיתון הכלכלי הבריטי "אקונומיסט". הוא משווה בין מחיר הביג-מק (יחיד, לא ארוחה... לרעבים שבינינו) של מקדונלדס במדינות שונות. הרעיון שהמדד מבטא מתבסס על תיאורית PPP –Purchasing Power Parity  השימושית להשוואת רמת חיים במדינות שונות. בסיס הרעיון…

 האם מדד ביג מק המפורסם משקף את היחס האמיתי בין השקל לדולר? מאמר ראשון בסדרה מפרי עטם של מנהלי רויטר-מידן השקעות

 מאת משה מידן, מנכ"ל רויטר מידן
מדד הביג-מק "הומצא" לפני כשני עשורים ע"י העיתון הכלכלי הבריטי "אקונומיסט". הוא משווה בין מחיר הביג-מק (יחיד, לא ארוחה... לרעבים שבינינו) של מקדונלדס במדינות שונות. הרעיון שהמדד מבטא מתבסס על תיאורית PPP –Purchasing Power Parity  השימושית להשוואת רמת חיים במדינות שונות. בסיס הרעיון הוא שדולר צריך לקנות את אותו מוצר (או סל מוצרים) בכל מדינה (מבלי שיישאר עודף הוא יהיה חסר) ולכן צריך להיווצר מצב בו היחס בין המטבעות ישתווה ליחס המחירים בכל מדינה.
נניח שביג-מק עולה בארה"ב 4 דולר ואילו באנגליה הוא עולה 3 ליש"ט, יחס ה–PPP צריך להיות 3 ליש"ט לכל 4 דולר. אם היחס המטבעי (שער החליפין) הוא 1 דולר ל–1 ליש"ט (כמובן שלא אקטואלי...), הרי תיאורית ה–PPP גורסת שלאורך זמן שער החליפין יצטרך להתכנס ליחס ה– PPP, כלומר 1.3333 דולר לליש"ט.
כמובן שיש לא מעט השגות לתיאוריה זו ולבסיס ההנחה שלה שמחירי המוצרים בכל מדינה צריכים להיות זהים. בהרבה מאד מקרים זה לא כך. אותם מוצרים שבמדינה א' נחשבים נחותים יחשבו במדינה ב' כמוצרים רגילים וכיוב'. עם זאת, ובהסתכלות ב"גדול" עיוותים משמעותיים בין שער חליפין ליחס
ה– PPP בהחלט יכולים להצביע על פער שעשוי להסגר לפחות חלקית.
אז מה בעניין השקל/דולר?:  שער החליפין–4.21 (נכון לכתיבת המאמר), מחיר הקציצה בארץ 15.5 ₪ ומחירה בארה"ב 3.1 דולר אמריקאי. יוצא מכך שיחס ה- PPP הוא 5 !!! (במונחי דולר הקציצה עולה 3.68 דולר). עפ"י התיאוריה, שער החליפין צריך להתכנס ל- 5 שקלים לדולר, או במילים אחרות השקל חזק מול הדולר בכ- 19%.
אז כמובן שבעיני הצרכן הישראלי הקציצה נחשבת יותר מאשר בעיני הצרכן האמריקאי. ובטוח שיש עניינים רבים נוספים (כמו כשרות וכיוב') שלא מאפשרים מחירים זהים כאן ובארה"ב וזה יוצר עיוות במודל הכללי, אך בכל זאת, אפילו אם ניקח "שליש אמת" עדיין יש עפ"י המודל מקום לפיחות של 5 אחוזים מול הדולר. אך זו דרכן של תיאוריות, הן לא פעם מתנפצות אל מול סלעי העובדות. ראוי אף לציין שיש מטבעות נחשבים שהפערים בהם אף גדולים יותר, כך שאנחנו לא ממציאים את הגלגל.
מצב המשק הישראלי מבחינה מקרו כלכלית הוא מצוין. למרות הפרשי הריביות בינינו לארה"ב, זרם הכספים לכאן ותאוותם של הזרים המחזרים אחרי המשק הישראלי להמיר דולרים לשקלים ממשיך לחזק את השקל מול הדולר. אני מעריך שכשהגלגל יתחיל להסתובב, יהיו שיזכרו במדד הביג-מק ויסבירו כמה מוצדק שהגלגל מסתובב...