מד התאוצה של החללית פסק לפעול ברגע הלא נכון, ומנוע החללית כובה. החללית המשיכה להסתחרר והתרסקה על הירח במהירות גבוהה, קרוב לוודאי שהתפרקה לחלקים רבים
סוף עצוב: החללית בראשית התרסקה על הירח כעשר דקות לפני שהיתה אמורה לנחות על פניו. שמונה שנים של הכנות, שבעה שבועות של מסע בן 7 מיליון ק"מ בחלל, ברגע המכריע, כעשר דקות לפני שעמדה לנחות על הירח התרסקה החללית הישראלית על פני השכן הגלקטי שלנו. נחמה קטנה היתה בכך שהחללית הספיקה לשלוח שתי תמונות שצילמה במהלך ירידתה, אחת מהן היתה תמונת סלפי שלה על רקע קרקע הירח והשניה צילום של האיזור שבו היתה אמורה לנחות אך לבסוף התרסקה לתוכו.
עד עשר ורבע, כעשר דקות לפני הנחיתה המתוכננת הכל הלך חלק, ואז פתאום החלו הצרות – מכשיר ה-IMU המכיל מד תאוצה ואשר אמור היה לדווח למחשב החללית מתי היא מגיעה לגובה הרצוי להפעלת המנוע, ובמצב שבו החללית נמצאת במצב שבו המנוע נמצא בתחתית החללית מכיוון הירח, כשל ברגע המכריע. כתוצאה מכך, הפסיק המנוע לפעול והחללית בראשית החלה ליפול נפילה חופשית על הירח מגובה 10 ק"מ, במהירות עצומה, כ-400-500 קמ"ש.
עופר דורון, מנהל מפעל חלל של תעשייה אווירית, אמר במסיבת העיתונאים שנערכה זמן קצר לאחר התקרית כי "אחרי בחינה ראשונית של הנתונים נראה שאחד ממדי התאוצה לשרשרת אירועים שהובילה לכיבוי המנוע ולאי הצלחה. הגענו לירח, אבל לא בחתיכה אחת. כאב גדול לצד הצלחה אדירה". מהתחקיר עלה כי החללית החלה ליפול נפילה חופשית מגובה של 10 ק"מ, ככל הנראה במהירות של 400 עד 500 קמ"ש."
בדיקת שרשרת האירועים כבר החלה, כאשר מעל מאה המהנדסים של SpaceIL והתעשייה האווירית מנתחים את הנתונים שהתקבלו מהחללית לפני שנותק הקשר עימה.
ראש הממשלה בנימין נתניהו שהגיע למרכז הבקרה של התעשייה האווירית ביהוד, אמר לפני שהוחל בתהליך הנחיתה, כשעוד הכל היה כשורה, כי החליט להקים תוכנית חלל ישראלית. לא ברור למה כוונתו כי ישראל ממילא מעצמת חלל.
מיד לאחר ההתרסקות ניסה נתניהו לעודד את הנוכחים ואמר כי מדובר בהישג. "אם אתה לא מצליח בפעם הראשונה, אתה מנסה שוב", ציין ראש הממשלה. "עצם הניסיון הוא הישג כביר. בעוד שנתיים-שלוש, נהיה המדינה הרביעית להנחית חללית על הירח. בפעם הבאה נעשה את זה יותר ברכות".
נתניהו, ניסה בדבריו לאחר ההתרסקות להתחיל במו"מ עם יו"ר עמותת SpaceIL והתורם הראשי לגייס כסף לחללית ההמשך. לעומת זאת, אנשי Google XPrize פרסמו ציוץ בטוויטר שבו התחייבו לתת את המיליון הראשון לטובת החללית הישראלית הבאה. לדברי יונתן בש, אחד ממייסדי SpaceIL אמר בשיחה עם אתר הידען, כי במידה ויימצא תקציב, בניית החללית הבאה תארך כשנה וחצי, כאשר כל התכן קיים ונותר לייצר את הרכיבים מחדש, וכמובן, לתקן את הדרוש תיקון בהתאם לממצאי התקלה.
יונתן ויינטראוב, אחד משלושת יזמי הפרויקט אמר בשיחה עם אתר הידען: "היינו רחוקים עשר דקות לסיום המשימה הנומינלי. ראינו שהמהירות האנכית המשיכה לעלות כשהמהירות האופקית טרם סיימה להתאפס, ולכן היא הגיעה לקרקע במהירות של 900 מטר לשניה, מהירות מאוד גבוהה והתנגשה בו, דגל ישראל הגיע לירח, וגם התמונות שהילדים שלחו, אך לא בחתיכה אחת."
כפיר דמרי, שותף נוסף לשלשיית המייסדים אמר אף הוא בראיון איתנו כי יהיה צורך לחקור את שרשרת האירועים שהביאה להתרסקות, ובכל מקרה, המבצע הצליח עד כמעט הרגע האחרון, עורר את המודעות ללימודי המדעים בקרב בני נוער רבים, והראה את יכולתם של המהנדסים הישראלים ברמה גבוהה."
יריב בש, השותף השלישי לייסוד SPACEIL אמר כי "אנחנו מקווים ללמוד יותר על התקלות שהיו לנו, ונבנה חללית טובה יותר בפעם הבאה." על התקלה אמר בש כי ברגע שמד התאוצה חדל לפעול זה כמו שמכסים למישהו את העיניים ומבקשים ממנו לרוץ ישר, בוודאי שהוא לא יוכל, גם החללית לא יכלה להמשיך לנווט בלי מד התאוצה."
נשיא המדינה, ראובן ריבלין, שצפה בנחיתה על הירח עם ילדים בבית הנשיא בירושלים, דיבר אף הוא על ההישג ועל הטכנולוגיה הישראלית, שהביאה לכך שיקרה."
נשיא המדינה, ראובן ריבלין, שצפה בנחיתה על הירח עם ילדים בבית הנשיא בירושלים, דיבר אף הוא על ההישג ועל הטכנולוגיה הישראלית, שהביאה לכך שיקרה."
הקלטת השידור החי של הנחיתה המתוכננת, שהפך בבת אחת לשידור אירוע ההתרסקות