פרופ' מנחם בן-ששון דיבר בפתיחת הכנס השני של האגודה הישראלית למדע בתקשורת שהתקיים ביום חמישי האחרון בבית האקדמיה הלאומית למדעים
המדענים צריכים להפוך דיסקט ולשתף פעולה עם התקשורת, קובע נשיא האוניברסיטה העברית, פרופ' מנחם בן ששון. פרופ' בן ששון היה בין המברכים בפתיחת הכנס השני של האגודה הישראלית למדע בתקשורת שהתקיים ביום חמישי האחרון בבניין האקדמיה הישראלית למדעים.
"חלומו של כל מדען שהעולם יתחלק בידיעה שלו ולכן אנחנו יושבים בועדות להקמת תוכניות לימודים במשרד החינוך ובחברות שכותבות תוכניות לימודים והופכים את הידע שלנו בפיסיקה לתוכניות לימודים, ולפעמים יושבים עם סופר כמו במקרה שלי, שא.ב. יהושוע התייעץ איתי ועם הסטוריון נוסף באשר ליחסים בין המוסלמים והיהודים בסוף האלף הראשון."
"מי אשם שאנחנו לא נמצאים בתקשורת ההמונים? במשחק הזה כמו בכל טנגו – שניים. קודם כל אנחנו ולאחר מכן אולי גם התקשורת. התקשורת עובדת בביטים, היא חייבת למכור, חייבת להיות פשוטה. תגיד את הדברים חד וחלק. תתחיל עם הכותרת, תבקיע איתה ואחר כך תחזור חזרה. אנחנו אשמים כי אנחנו לא רוצים לטרוח להביא את המסר שלנו בלשון פשוטה, נדמה לנו שזה רידוד ושאנחנו מפסידים עולם ומלואו. כוחה של התקשורת הוא להעביר את המסר שלך. לכו לקראתה שנו את הדיסקט. האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים פותחת את שעריה למרות המורכבות שבדבר."
"רוצים לשמוע אתכם. כל שנציג את יותר את מה שאנחנו עושים, יותר צעירים ירצו להיות מדענים. המדע הוא כלי אסטרטגי, בלי מחקר אין כלום. ידעו שלהניח יסודות למדינה מתוקנת מתחילים בהנחת יסודות למוסדות מדעיים.
"אפשר לא להוזיל את הדיבור. לפשט לא פשוט הדבר לעשות אותו זול." אמר פרופ' בן-ששון, והציע למדענים קודם כל להתייחס לשני קהלים קרובים אליהם ולהתחיל משם: "צריך שהקרובים שלנו ידעו מה אנחנו עושים לא רק שאנחנו עובדים באוניברסיטה, וצריך גם ליידע את הסטודנטים מה זה התהליך המדעי והשלב הבא יהיה תקשורת ההמונים."
נשיא האקדמיה הלאומית למדעים, פרופ' מנחם יערי, סיפר על התהליך שעובר על האקדמיה בפתיחות לקהל הרחב, ועובדה שהיא מקיימת כנס בנושא מדע בתקשורת שפתוח לציבור הרחב במסגרת אירועי שנת החמישים להקמתה, ולא מסתפקת רק בכנסים מדעיים סגורים.
רפיק חלבי בעבר מבכירי הערוץ הראשון וכיום מרצה לתקשורת באוניברסיטאות ובמכללות אמר לבאי הכנס: "הופתעתי שראיתי מעט מאוד עורכי אקטואליה וחדשות. הבעיה היא לא כתבי המדע. הם רוצים להביא את הסיפור מי שלא רוצה לקבל אותו זה העורך. שם צוואר הבקבוק.
המושג הפשטה או פישוט הם חשובים. כל מה שקשור ברפואה תופס אותנו- DNA יודעים, החוק הביומטרי. המדע נדמה לנו שזה משהו מרוחק, מבודד באיזשהו מכון ברחובות או באקדמיה בירושלים. כמה אנשים מכירים שמות של חתני פרס נובל. אל תהיו כל כך מוטרדים – זו הבורות של הסטודנט הישראלי, את בובליל וחודידה 80% מהמדינה מכירה. מי זה שר המדע, אולי כמה אחוזים בטלים. נדמה לנו שזה מה שמוכר. צריך אומץ של עורכים, ופישוט ורצון של המדענים שהיא לא קלה ליפול לידיים של עיתונאים שלא יודעים מה מדברים איתם."
הכינוס אורגן על ידי האגודה הישראלית למדע בתקשורת בראשותה של ד"ר אילת ברעם-צברי מהמחלקה לימודי המדעים בטכניון, ודוברת האקדמיה הישראלית למדעים אביטל בר.