כך עולה מדו"ח שבחן את שידורי המדע בבי.בי.סי, שערך פרופ' סטיב ג'ונס מאימפריאל קולג' בלונדון לבקשת מועצת רשות השידור הבריטית. הדוח בחן דיוחים בנושאי התחממות כדור הארץ, חיסונים ומזון מהונדס גנטית
"המדע משחק תפקיד חיוני במיוחד בחיים שלנו. פיתוחים מדעיים הם בלעי יכולת להשפיע על כולנו באופן משמעותי. ויכוחים בתחומים החל משינויי האקלים ועד לטכנולוגיות DNA מתקדמות נמצאות בשיח הציבורי. ושאלות של אתיקה, מדיניות ומימון הכרוכות במדע מלוות ברגשות חזקים כאשר ההשלכות פוגעות לעיתים בנושאים מערכתיים רגישים. כך שחיוני שציבור המאזינים של הבי.בי.סי יהנה מכיסוי של המדע בסטנדרטים גבוהים. כך עולה מדו"ח שבחן את שידורי המדע בבי.בי.סי, שערך פרופ' סטיב ג'ונס מאימפריאל קולג' בלונדון לבקשת מועצת רשות השידור הבריטית. הדוח בחן דיוחים בנושאי התחממות כדור הארץ, חיסונים ומזון מהונדס גנטית.
הוועדה הקדישה את שנת 2010 לבחינת הדיוק והעדר הפניות של הדיווחים המדעיים. כדי לעשות זאת הסתייענו בפרופ' סטיב ג'ונס, פרופסור אמריטוס לגנטיקה ביוניברסיטת קולג' לונדון ביחד עם קבוצת התקשורת המדעית באימפריאל קולג' בלונדון.
הדו"ח הגיע לכמה מסקנות מעניינות: הטובה שבהן היא שהתוכן של ה-BBC בתחום זה הוא בעל איכות גבוהה המתפרס על מחלקות רבות של הרשות. פרופ' ג'ונס אומר כי התוכן נדיר בדיוקו ובבהירותו. ואולם ניתוח התוכן גם העלה כמה חוסרים. ביניהם ניתן למנות העדר קשר בין מפיקי התוכניות המדעיות לרוחב הרשות, הסתמכות על מספר מקורות קטן, וכן הביעו מחברי הוח דאגה מכך שמופעל יישום נוקשה מדי של ההנחיות באשר ל"אי פניות" בכיסוי המדע.
מפיקי התוכניות חייבים להבדיל בין עובדות מבוססות ובין דעות בכיסוי המדעי כדי להבטיח שההבדל הזה יהיה ברור גם למאזינים או הצופים.
"ישום הקווים המנחים באשר לאי פניות או נייטרליות ביחס לכיסוי המדע כושל בכך שהוא אינו לוקח בחשבון את מה שהוא מכנה האופי הלא פולמוסי של כמה מהסיפורים המדעיים ואת הצורך להמנע מלתת תשומת לב לדעות שוליות."
לדברי פרופ' ג'ונס, בעבר ניתן זמן רב מדי לתומכי התיאוריה לפיה החיסון המשולש מסוכן ולאחרונה הובאו טענות באשר לבטיחות צמחים שעברו הנדסה גנטית, וכן עצם השפעת האדם על האקלים. הוא מציע שהדרישה לשוויון בקולות המושמעים לא תופיע בגרסה החדשה של הקווים המנחים ובמקומה תופיע בקשה להתחשב במשקל הדעה. גם השארת אי הפניות תוך מתן אפשרות לשכל הישר, גם היא עשויה לעזור. הוא מאמין.
"הנסיון לתת מקום לכולם, לא חשוב עד כמה הם מוכשרים לדבר על הנושא, ואשר טוענים לבעלי עניין עלול לגרום לאיזון שגוי ולשחרר את הציבור לדעות שוליות ולא לאי פניות, אלא להפך. ניגוד עניינים וחוסר הגינות קיימים במדע ואותם צריך לחשוף, אך לא במחיר של פרשנות מילולית מדי של ההנחיות.
הבי.בי.סי ניסה למצוא פתרון לבעיה אך לא הצליח בכך. הוא חייב לקבל את העובדה שבלתי אפשרי לייצר איזון בין עובדות לדעות. התפיסה היא שאי פניות במדע צריכה להיות מטופלת בגמישות. הקריטריון המרכזי של הקווים המנחים החדשים היא שהבי.בי.סי צריך להשיג "איזון יחסית למשקל" בדיווחים על פרספקטיבות ודעות, ושדעות מיעוט לא יקבלו טיפול שווה. אם זה יצליח - נחכה ונראה.
מדענים - האם ניתן לסמוך עליהם או שהם לא ישרים?
המדע כולל בתוכו אי הסכמה, הוא לא יכול להתקדם בלעדיה. המדענים עלולים להיות מוטים ולא חסרות גם להם דעות קדומות, עודף בטחון, אשליה עצמית, חוסר אכפתיות, קנאה ותעוב אישי. ואולם מרביתם מרמים את עצמם אודות חשיבות עבודתם, אולם רק לעיתים רחוקות הם מספרים שקרים לעמיתיהם או לציבור. לעיתים רחוקות אין משמעות הדבר אף פעם. המדענים לא שייכים למנזר (אף כי יהיו כאלו שיחשבו שהם אכן כת כזו). רמאות קיימת, לפעמים היא שערורייתית ומבישה כמו המקרה של האימונולוג האמריקני שטען ליכולת להעביר פיסת עור מעכבר שחור לעכבר שהונדס גנטית להיות לבקן (הוא השתמש בעט סימון). לעיתים קרובות רמאויות כאלה מתוקנות משום שלא ניתן לאשר את התוצאות, אך אין ספק שכמה מהם מצאו את דרכם לספרות המדעית.
לעיתים קרובות יותר, עבודה בינונית זוכה לקידום יתר, מכיוון שהיא מבטיחה שהריפוי הגנטי נמצא מעבר לפינה (והוא עדיין מעבר לפינה אף כי ההייפ הזה מחוויר בהשוואה להבטחות לדוגמה של הרפואה האלטרנטיבית). יחס מוגזם של אשליות כאלה מגיע בעיקר מתחום הרפואה שם ישנה תצשוקה טבעית של החוקרים והחולים לתוצאות חיוביות.
התקשורת משחקת תפקיד חשוב בחשיפת האמת אודות טענות לתרופות ולטיפולים רפואיים או קוואזי רפואיים.
היו גם מקרים של מדענים ששירתו את מממניהם, לדוגמה ההכחשה בידי חוקרים שנשכרו בידי לובי הטבק להוכיח שעישון גורם לסרטן הריאות. לאחרונה מועלות טענות שמחקרים הממומנים בידי חברות תרופות נוטות להיות חיוביות באשר לתרופה מסוימת מאשר מחקרים שהמימון להם הגיע ממקורות עצמאיים.
כאן חשוב למשל להדגיש את מקור המימון של המחקר, במיוחד כשמדובר בידיעות בעלות השלכה רפואית או טכנולוגית מיידית. חשוב לזכור שמרבית מה שהמדענים הבריטים אומרים אודות פיזיקה תיאורטית, אבולוציה או ביולוגיה ימית ממומן בידי משלם המסים ולא בטוח שצריך לציין זאת בכל ידיעה.
ג'ונס מביא את סיפורו של בריאן קוקס, שהגיש את הסדרה "נפלאות מערכת השמש" (מעניין למה הסדרות הללו לא מגיעות לארץ) אמר באחד הפרקים: "למרות העובדה שהאסטרולוגיה היא ערמה של שטויות, צדק יכול ולמעשה יש לו השפעה חזקה על כדור הארץ באמצעות כוח... המשיכה". הערה זו גרמה לתלונות צופים שטענו שדבריו של קוקס היו חסרי יסוד בלי לאפשר להביע דעה חלופית. מדוע לא התבקשה דעתו של אסטרולוג הפועל לפי גוף ידע שונה שנצבר לאורך אלפי שנים"?
מחלקת התלונות של הבי.בי.סי ענתה יחסית בהגיון: "עמדתו של קוקס היתה בבירור כזו של מדען החוקר את העובדות מאחורי תופעות טבע בעולם הזה ובעולמות אחרים. האמונה שאין מספיק עדויות התומכות באסטרולוגיה היא נחלתם של רבים בקהילה המדעית, המחזיקים בדעה שאסטרולוגיה היא שאלה של אמונה ולא מדע." עוד הוסיף ראש המחלקה כי ההערה היתה צבעונית, אך ענתה על דרישות הצופים באשר לסגנון ולתוכן התוכנית"\
קוקס ציין מגיב אחר שטען: "ההערה שלו היתה לא מוכחת, בלתי מדעית ולא מגובה במחקר. האם הוא בחן את מפת הלידה שלו? מעולם לא ראיתי אותו בועידות של אסטרולוגים או קראתי משהו שכתב על אסטרולוגיה. לפי הנחיות הבי.בי.סי חייבים לתת לאסטרולוגיה מעמד מאוזן."
בתגובה אמר קוקס לג'ונס: "הבי.בי.סי ביקש ממני להגיב על התלונה ותגובתי היתה" אני מתנצל עבור הקהילה האסטרולוגית שלא הבהרתי את עצמי. הייתי צריך לומר שהקשקוש הניו אייג'י חותר מתחת למארג של הציויליזציה שלנו." חבל שהם לא השיבו זאת למגיב ואמרו במקום זה שהערת הפרופסור היא אישית שלו ולא של הבי.בי.סי והיא מבוססת על אמונתו שאין מספיק עדויות התומכות באסטרולוגיה."
חיסונים ואוטיזם - רצון לאי פניות גרם בדיוק ההפך
לפני 13 שנה עלה לכותרות החיסון המשולש, דוגמה לכשל בדיווח בנושא מדעי - וה-BBC עוד לא היה בין הגרועים שבהם. הדיווח הונע על ידי פאניקה רפואית, שהואצה בידי מגוון של קמפיינים בעלי אינפורמציה שגויה שקיבלו חשיפה בידי הבי.בי.סי ואחרים זמן רב לאחר שהויכוח הטכני הסתיים.
לפי סקר המועצה לכלכלה ולמדעי החברה, בשיא הפניקה מרבית האנשים חשו שמשום ששני הצדדים בויכוח קיבלו זמן שווה בידי המדיה, חייבת להיות עדות תומכת לשני הצדדים (אף על פי שכבר אז התוצאות נשללו באופן גורף בידי מומחים). נסיון להיות חסרי פניות, גרם בדיוק לתוצאה ההפוכה.
כתוצאה מנסיון זה, ניתן דיווח יחסית מאוזן באשר לשפעת העופות שהתרחשה כמה שנים מאוחר יותר. לעומת זאת בדיווח על נערה שנפטרה ביום בו קיבלה חיסון נגד וירוס הפפילומה לא ניתן ריסון לפאניקה הציבורית, למרות שהוכח שהיא נפטרה כתוצאה ממום בלב שהיה לה מקודם, כלומר קודש האיזון על חשבון הדיוק המדעי.
כיצד לסקר את התחממות כדור הארץ
התחממות גלובלית מעשה ידי אדם - דוגמה למקום שבו מתרחש איזון שגוי כך עולה מדו"ח שבחן את שידורי המדע בבי.בי.סי, שערך פרופ' סטיב ג'ונס מאימפריאל קולג' בלונדון לבקשת מועצת רשות השידור הבריטית.
אמונה ברפואה אלטרנטיבית או באסטרולוגיה וחשש מפני חיסונים או מזון מהונדס גנטית הם סימפטומים לחוסר אמון בתבונה הקונבנציונלית. ספקנות זו צריכה לקנן בראשו של כל מדע, כל עיתונאי ופוליטיקאי. ואולם חוסר אמון יכול להקשיח ולהפוך להכחשה. הדבר מעמיד את המדיה בבעיה, ברצון שלה לספק מידע אוביקטיבי על מה שנראה כמחלוקת מתפתחת, הם עומדים בפני נפילה למלכודת של איזון שגוי, לתת כיסוי שווה לדעות נחושות אך שוליות לעומת אלו הפחות נחושות, אך רוב המדענים מחזיקים בהם. בשום מקום המאבק הזה לא כל כך חזק כמו במקרה של ההתחממות הגלובלית.
הנושא מדגיש את החולשות ואת החוזקות של הבי.בי.סי. הידיעה כי מועצת המנהלים עומדת לבחון את הנושא עוררה בקרב מתנגדי ההתחממות כהודעה של הרשת לפגוע בהם.
תוכניות שעסקו בהתחממות מנקודת המבט המדעית זכו לעשרות תלונות בכתב. נכתבה גם ביקורת על הבי.בי.סי בכמה עיתונים, מרביתם בידי עיתונאים שלקחו על עצמם סמכות לשמר את האמונה השקרית. אבל היו גם תלונות של אלו הסבורים שההתחממות היא מעשה ידי אדם על מתן עודף זמן למכיחשים. ניתוח הדיווחים על הנושא מראה כמה קשה לשמור על עקרון האי-פניות
אחד המרואיינים של פרופ' ג'ונס אמר כי הבי.בי.סי הותיר צלקת בעקבות הויכוחים הללו. לא ראיתי זאת כמוצדק, אך הרשת השקיעה מאמצים רבים כדי לשמור על אי פניות. התקיימו סמינרים בהשתתפות מומחים וגם המומחה הסביבתי נתן את חוות דעתו והסביר עד כמה קשה לאנשים להבין מהי הערכת סיכונים (שעליה נסוב הויכוח). ההתחממות הגלובלית מעלה שאלות באשר לדיווח על מדע, מדיניות ושערוריות וזכאית לבחינה מקרוב.
לפני שנדון בנושא לפרטים כדאי לשים בפרופורציה את הטקטיקות של כמה (אם כי לא כולם) של התומכים ברעיון שההתחממות הגלובלית היא מיתוס.
הם משתמשים בין היתר בטקטיקות מוכרות של הכחשה: הם משתמשים ברטוריקה כדי לתת מראה של דיון. אין הדבר דומה לספקנות. ספקן מוכן לשנות את דעותיו אם הוא או היא מוכחים כטועים. מכחישן לא משנה את דעתו. רבים מהם רואים בעצמם קדושים מעונים אינטלקטואלית במלחמה נגד התקינות הפוליטית וממשיכים של גלילאו. תהא אשר תהא הטענה שלאיידס אין קשר לוירוסים, שהחיסון המשולש לא בטוח, שאיברים מורכבים לא יכולים לעולם להתפתח או אפילו שפיגועי ה-11 בספטמבר היו מזימה של ממשלת ארה"ב - התסמינים מכילים תיאור של קשר עצום להחביא את האמת והשתקה בידי כוחות חשאיים. אנשים בעלי דעות חזקות צריכים לדעתם לקבל משקל שווה לזה של מומחים. כל עדות הנוגדת את הרעיונות שלהם חייבת להתעלמות וכל הודעה ספק באשר לתבונה המקובלת נזעק בראש חוצות.
הדרישות להוכחה צריכיות להיות גבוהות כדי שלא ניתן יהיה להשיג אותן. התקפות אישיות (היטלר התנגד לעישון) מתקבלות כאמת מוחלטת וככלי שימושי (דוגמה אחת של אדם בן 90 מעשן מפריכה את הטענה שהסיגריות מסוכנות). הספק מאפיל על הבטוח: מדען לעולם לא יהיה בטוח שחיסון תמיד בטוח - משמעו שהוא תמיד לא בטוח. לעיתים קרובות התומכים בתיאוריות הללו מתאחדים לתנועה שיכולה, בימים אלקטרוניים אלה להפגיז את אויביה ולתת רושם כי היא גדולה מאשר במציאות.
והכי חשוב, בהקשר של דו"ח זה, כל הודאה של הממסד כי הוא פחות בטוח בדייקנות טענותיו או מותיר מקום לדיון הופך למסמך כניעה. מכיוון שמרבית המדע כרוך באי ודאויות, הוא תמיד מותקף מאלו שמעולם לא חוו את תחושת ההתרגשת.
בהירות האמונה מקלה על המכחישים לקבל את תשומת הלב של ארגוני חדשות אך מקשה עליהם לאזן את הרעיון שלהם עם אלו של הרוב. הדבר עשוי להוביל לפרסום לא הוגן לדעות שאינן נתמכות בשום עובדה.
בימים הראשונים של המחקר בתחום, לפני כשני עשורים, היה ויכוח מדאי אודות למציאות שינויי האקלים (אף כי ויכוח זה זכה למעט מאוד תשומת לב). כיום ישנה הסכמה כללית שההתחממות היא עובדה, אף כי נותרה אי ודאות באשר למהירות ולמידת בה יעלו הטמפרטורות בפועל. נכון להיום, ידם של הפסימיסטים על העליונה והגידול בכמות המשקעים והשטפונות החזויה מאטמוספירה חמה יותר שיכולה לקלוט יותר מים לצידם. הויכוח קיים, והוא זכאי לדיווח בדרך האובייקטיבית שבה מטפלים בכל נושא לא פטור.
העדויות הן מכריעות. החל מ-1959 הראו מדידות בהוואי בבירור כי כמות דו תחמוצת הפחמן באטמוספירה עולה. גלעיני קרח הראו כי במשך חצי מיליון שנה לפני המהפכה התעשייתית, נע ריכוז הדת"פ בין 180 ל-300 חלקים למיליון. מאז סביבות שנת 1800 הוא עלה מ-280 ל-390 חלקים למיליון - גידול של 40%. פיזיקה בסיסית מראה שגז דו תחמוצת הפחמן הוא גז חממה. מודלים ממוחשבים רבים הראו מה עלול להתרחש בעתיד גם אם הם חלוקים בשאלה עד כמה המשוב - בין הקרח הנמס, פני הים העולים, מות הצמחים יכפיל את ההשפעה הישירה של הגז, וכמעט כל הקלימטולוגים חוזים תקופה של טמפרטורות עולות.
שלוש סדרות שונות של נתונים אודות טמפרטורת פני כדור הארץ מסכימות ביניהן כי 2010 היתה אחת משלוש השנים החמות מאז הוחל במדידת הטמפרטורות, ושתשע מתוך עשר השנים החמות ביותר הופיעו מאז שנת 2000.
חודש אפריל של שנת 2011 היה החם בבריטניה מזה 350 שנה. סקר משנת 2008 עליו השיבו אלפי מדענים העוסקים במדעי כדור הארץ מצא כי 90% מהם מסכימים על כך שהטמפרטורות עלו מאז 1800 וכן 82% מהם אמרו כי לפעילות האדם יש חלק משמעותי בכך. 96% מהמומחים לפיזיקה של האטמוספירה הסכימו עם ההצהרה הראשונה ו-97% עם השניה.
אמת איננה מוגדרת בסקרי דעת קהל, אך קשה מאוד להכחיש את הקונצזנוס. במובן מסוים ברור ממכתב פתוח בכתב העת סיינס עליו חתמו 250 מחברי האקדמיה הלאומית האמריקנית למדעים):
"ישנן עדויות שלמות, מקיפות ועקביות לכך שהאדם משנה את האקלים בדרכים המאיימות על החברה שלנו ועל המערכות האקולוגיות שבהן אנו תלויים. המתקפות האחרונות על מדעי האקלים ובמיוחד על מדעני אקלים בידי מכחישי שינויי האקלים מונעים באינטרסים מיוחדים או דוגמה, לא בנסיון הוגן לספק תיאוריה חלופית המסתדרת באופן אמין עם העדויות."
לעומת זאת סקר דעת קהל שערכה אוניברסיטת קרדיף בתחילת 2010 הראה כי אחד מתוך שבעה בריטים סבור שהאלקים אינו משתנה ואחד מכל חמישה אמרו כי האקלים משתנה אך הדבר לא נובע מפעילות האדם. פחות ממחצית מהנשאלים הסכימו עם הקביעה שהמדענים בטוחים שבני האדם גורמים לשינויי האקלים
ההבדל בין דעת המקצוענים לדעת הציבור מעיד על כשלון של המדיה לאזן את הדעות בין דברים שיש ביניהם הבדל עצום באמינות.
הכתבה עודכנה באוקטובר 2026: שני חלקי הכתבה, שפורסמו במקור בנפרד, אוחדו לכתבה אחת.