המטמון, המכיל כ-120 מטבעות, הוא הגדול ביותר מזמן מרד בר-כוכבא שנתגלה בפעילות ארכיאולוגיות בארץ
חוקרים מהאוניברסיטה העברית ומאוניברסיטת בר-אילן גילו מטמון גדול של מטבעות נדירים, כלי חרס וכלי נשק שהוטמנו בתוך מערה עמוקה בימי מרד בר-כוכבא (135-132 לספירה), באחת משמורות הטבע בהרי ירושלים. זוהי הפעם הראשונה שנמצאה קבוצה כה גדולה של מטבעות בחפירות ארכיאולוגיות. המטבעות נתגלו במהלך מחקר שנערך על ידי פרופ' עמוס פרומקין ובועז לנגפורד מהיחידה למידע ולחקר מערות שבמחלקה לגיאוגרפיה באוניברסיטה העברית ועל ידי ד"ר בועז זיסו ופרופ' חנן אשל מהמחלקה ללימודי ארץ-ישראל וארכיאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן, בסיוע רשות הטבע והגנים.
המטמון מכיל 120 מטבעות לערך והוא נתגלה במהלך מחקר למיפוי מערות ברחבי הארץ. המערה בה נחשף כוללת אגף נסתר, שהגישה אליו אפשרית מבעד לסדק צר, חלקלק ומסוכן שהתגלה לראשונה לפני עשרות שנים על ידי ד"ר גדעון מן, מחלוצי חקר המערות בישראל. הסדק הוליך את החוקרים אל מחילה שהתחברה לאולם ששימש למסתור ללוחמים יהודים במהלך מרד בר-כוכבא. המטמון הוסתר במקום לפני קרוב ל-1900 שנה.
רוב המטבעות עשויים כסף בערך של סלע ודינר והם נטבעו על-ידי המורדים על-גבי מטבעות רומיים ששימשו במחזור הכספים דאז. סמליהם וכתובותיהם של המטבעות הרומיים נמחקו במהלך ההטבעה המחודשת, ובמקומם הוטבעו סמלים יהודיים וכתובות לאומיות בנוסח: "שנה ב' לחרות ישראל", "לחרות ירושלים". שאר המטבעות הם רומיים עשויים זהב, כסף וברונזה והם הוטבעו ברחבי האימפריה ובארץ-ישראל. המטבעות נשמרו במצב טוב למרות הלחות השוררת במערה. בסוף מרד בר כוכבא ניתן היה לקנות בית במטבע סלע אחד ששוויו ארבעה דינרים.
זו הפעם הראשונה שמטמון כה גדול של מטבעות מימי בר-כוכבא מתגלה על ידי חוקרים ולא על ידי שודדי עתיקות. נדירות המטבעות וייחודם של הסמלים והכתובות היהודיים המופיעים עליהם הופכים אותם למבוקשים מאוד בשוק העתיקות הישראלי והבין-לאומי. בעשרות השנים האחרונות הרסו שודדי עתיקות אתרים רבים, במיוחד באזור יהודה, במטרה לגלות מטבעות מתקופת המרד.
דומה כי מטמון המטבעות הוסתר במערה זו במהלך ימי המרד, לאחר שהנמלטים היהודים נטשו את יישוביהם או בתום קרב עם הרומים. ברם, מצפיני המטמון לא שבו ליטול את חפציהם וממונם. "ערך המטמון, ממדי המערה וקרבתה למרכז המרד באזור ביתר מלמדים על חשיבותם של מערה זו לנמלטים" אומר פרופ' פרומקין. "הממצא מאשר את ההשערה שפליטי המרד נמלטו למערות במרכז אזורי מגוריהם בנוסף למערות נידחות במדבר יהודה. לממצא זה תוספת משמעותית להבנת מרד בר-כוכבא שהמידע ההיסטורי עליו מצומצם" הוסיף.
לדברי ד"ר זיסו, אחת התגליות המרתקות הקשורות במרד בר-כוכבא היא תופעת השימוש האינטנסיבי של לוחמים ופליטים יהודים בחללים תת-קרקעיים – טבעיים או חצובים - לשם מסתור, מחבוא, מילוט ומפלט. "היהודים שנמלטו אל המערות מפני הצבא הרומי לקחו עמם מזון, משקה, נשק, כסף ומיני תעודות ומסמכים" הוא מסביר, "לעיתים הם נעלו את בתיהם ונטלו עימם את מפתח הבית, בתקווה לחזור הביתה לאחר שוך הקרבות".
ד"ר יחיעם שורק, מומחה לתקופות המרד ביהודה: התגלית מרשימה מבחינה כמותית, אך היא לא תוסיף מידע על המרד
התבשרנו לפני זמן קצר כי עומדת להתקיים מסיבת עיתונאים ביוזמת האוניברסיטה העברית בירושלים כדי לחשוף בפניה תגליות מרעישות לגבי מרד בר כוכבא.
כוססתי צפרניים למרות שתארתי לעצמי כי ההר יוליד עכבר, ואכן לדאבוני לא שגיתי ולו במ"מ אחד.
מדובר על מטמון מטבעות מימי מרד בן כוסבה שלצידו כלי חרס ונשק שנתגלו המערה עמוקה בהרי ירושלים. 120 מטבעות כסף בערכים של סלע ודינר, טבועים טביעת משנה, היינו, כפי שהיה מקובל במרד הנידון (132/1 – 135 לספ') טביעה משנית על מטבעות רומיים נפוצים. על המטבעות מופיעות כתובות של שנה ב' לחרות ישראל, לחרות ירושלים ועוד.
נכון שזוהי התגלית הכמותית הגדולה ביותר שנמצאה עד כה בזיקה למרד, ועל כך יש להודות ולברך, אלא מאי? מעבר לכך אין המטמון יכול לתרום, ולו כהוא זה, לטובת גילוי מרעיש כלשהו בעניין המרד. אין במטמון כדי להסיר צללים בפרובלמות נוקבות לגבי המרד כגון: האם השתלט בן כוסבה על ירושלים? האם ניסה לחדש את בניית בית המקדש? האם גלש רדיוס המרד מעבר לחוג של ירושלים והסביבה? האם נודעו דמויות הנהגתיות נוספות על בן כוסבה? האם ניתן ללמוד משהו מיוחד על דמותו של בן כוסבה ועוד ממין אלה, שבבסיסן ניתן אכן לומר כי לפנינו מטמון מיוחד וחדשותי.
כמו כן לא נתגלו מטבעות עם כתובות חדשות ו/או ציורים-חיקוקים חדשים כפי שלא ידענו או לא הכרנו, וכן מטבעות מיוחדות של טביעה ראשונית ולא משנית.
המאמר מטעם האוניברסיטה נחתם בהנחה כי המטמון הוסתר על ידי יהודים שנמלטו מבתיהם במהלך המרד. אז מה? היכן הגילוי המרעיש? ואגב תמונת מצב זו עשויה להוכיח, כפי שאני טוען בהזדמנויות רבות שדמותו הטרוריסטית משהו של בן כוסבה הסבה תחושה של קטסטרופה ביישובי הסביבה, שהרי הרומאים דלקו אחר המורדים ולא אחר תושבים תמימים, כפריים וחקלאים.
ראוי בהקשר זה להיזכר במאמר חז"ל ש"מטבע שמרד, כגון בן כוזביא, אינו מחלל" (תלמוד ירושלמי מעשר שני פרק א' נב עמ' ד'), כלומר שאין לפדות בו פירות, בבחינת עוד נדבך ביחס השלילי שהפגינה ההנהגה היהודית לבן כוסבה.
עוד בנושא באתר הידען: