כך קובעים מספר מדענים ישראלים, בראשותו של ד"ר דן פרומקין ממכון ויצמן, שפיתחו במסגרת חברת ההזנק נוקליקס ערכה המזהה DNA מלאכותי. במאמר שפרסמו בכתב עת מדעי FORENSIC SCIENCE INTERNATIONAL: GENETICS
במהלך עשרים השנים האחרונות גרמו יכולות ניתוח ה-DNA למהפכה במדעי הזיהוי הפלילי (המדעים הפורנזיים), וכן הפכו לכלי משמעותי במערכת אכיפת החוק. כיום, עדויות DNA הן המפתח להרשאה או זיכוי חשודים במגוון סוגי פשעים, מגניבה, דרך אונס ועד רצח. ואולם, האפשרות המטרידה שניתן לזייף עדויות DNA זכתה עד כה להתעלמות. כך קובעים דן פרומקין, אדמן ואסרשטרום, אריאן דוידסון מחברת נוקליקס הישראלית, ואמנון גרפית, מהמחלקה לזיהוי פלילי במשטרת ישראל בכתב העת FORENSIC SCIENCE INTERNATIONAL: GENETICS תחת הכותרת "אוטנטיקציה של דגימות DNA"
"הסתבר כי טכניקות הביולוגיה המולקולרית כגון PCI, שיבוט מולקולארי ולאחרונה גם שיטות של הגברת גנום שלם (whole genome amplification - WGA) מאפשרים לכל אחד בעלי ציוד בסיסי וידע, לייצר כמויות בלתי מוגבלות למעשה של DNA מסונתז (מלאכותי) בעל כל מאפיין גנטי שיחפצו בו."
"את ה-DNA המלאכותי הזה ניתן להצמיד על פני שטח של עצם או לשלב בתוך רקמות אדם מקוריות, ולשתול אותם בזירת הפשע. במאמר זה אנו מראים כי הליך הזיהוי הפלילי הנקוט כיום נכשל בהבחנה בין דוגמה כזו של דם, רוק ומגע על משטח, שה-DNA עליהם הוא מלאכותי, ובין דוגמיות DNA אמיתיות. יתרה מכך, הכנסתם למערכת Profiler Plus, המערכת שבה נוהגים להשתמש במשטרה לזיהוי החשודים, לא הראתה כל חשד לאנומאליה."
"כדי לטפל בבעיה באורח יעיל, פיתחנו בדיקת אוטנטיות, המבחינה בין DNA טבעי ומלאכותי בהתבסס על ניתוח פיגול (מתילציה) של סדרת מיקומים גנטיים. ב-DNA טבעי, כמה מהמיקומים ניתנים לפיגול ואחרים לא, בעוד ב-DNA מלאכותי, כל המיקומים אינם ניתנים לפיגול."
"הערכה נוסתה על דוגמאות דם, רוק ופני שטח שעברו מגע עם הנבדק, בהצלחה מלאה. אימוץ השימוש בערכת אוטנטיקציה לדגימות במהלך הליכי הזיהוי הפלילי חיוניים כדי לשמור על היושרה של השימוש בעדויות DNA במערכת המשפט. הם מסכמים."