שנתיים לאחר דחיית ההצעה להכיר באנתרופוקן כתקופה גאולוגית רשמית, חוקרים טוענים לפגמים בהליך וקוראים לבדיקה עצמאית; המעורבים בהחלטה משיבים שהכללים נשמרו
שנתיים לאחר שנדחתה ההצעה להוסיף את האנתרופוקן ללוח הזמן הגאולוגי הרשמי, המחלוקת חוזרת לכותרות. הפעם הדיון אינו מתמקד רק בשאלה אם השפעת האדם מצדיקה תקופה גאולוגית חדשה, אלא גם באופן שבו התקבלה ההחלטה לדחות אותה: מי היה רשאי להצביע, כמה זמן ניתן לבחינת ההצעה ומה נכתב בדוח אתי שלא פורסם לציבור.
במאמר שפורסם ב-1 באוקטובר 2026 בכתב העת Earth's Future, גאורג שפר, יורגן רן, כריסטוף רוסול ויורגן ביטנר קוראים לפרסום המסמכים הנוגעים להליך ולבדיקה עצמאית שלו. לפי דיווחו של ג'יימס דינין ב-Nature, הם טוענים כי מסמכים שלא פורסמו מעלים שאלות על הלגיטימיות של דחיית ההצעה. מדענים שהיו מעורבים בהחלטה חולקים על הטענות ומדגישים שההליך היה תקין.
ההחלטה הרשמית מ-2024 עדיין עומדת בעינה: האנתרופוקן אינו תקופה מוכרת בלוח הזמן הגאולוגי. אין פירוש הדבר שהגאולוגים דחו את הראיות להשפעת האדם על כדור הארץ. המחלוקת היא על הדרך הנכונה לתאר השפעה זו במסגרת החלוקה הרשמית של ההיסטוריה הגאולוגית.
מה ביקשו להוסיף ללוח הזמן הגאולוגי?
לפי הסיווג הרשמי, אנו חיים בתקופת ההולוקן, שהחלה לפני כ-11,700 שנה, בתום פרק הקרח האחרון. בשנת 2009 החלה קבוצת העבודה לאנתרופוקן לאסוף ראיות להצעה שלפיה הפעילות האנושית חוללה שינוי עמוק מספיק כדי להצדיק תקופה חדשה בתיעוד הגאולוגי.
סטרטיגרפיה, התחום שבמסגרתו נדונה ההצעה, עוסקת בשכבות סלע ומשקעים ובקשרים ביניהן. חלוקת הזמן הגאולוגי נשענת על סימנים שאפשר לזהות בשכבות ולהשוות בין אתרים. לכן, הגדרת תקופה רשמית אינה רק בחירה בשם שמבטא את רוח הזמן: היא דורשת גבול מוגדר וראיות שאפשר לקשור אליו.
מאמציה של קבוצת העבודה הגיעו לשיא בהצעה להציב את תחילת האנתרופוקן בשנת 1952. אחד הסמנים המרכזיים היה פלוטוניום שמקורו בניסויי נשק גרעיני, שהותיר חתימה במשקעים. הסמן הזה נקשר לשינויים רחבים נוספים שחוללה האנושות, ובהם העלייה החדה בריכוזי פחמן דו-חמצני ומתאן באטמוספרה.
הבחירה ב-1952 לא נועדה לטעון שבני האדם התחילו לשנות את סביבתם רק אז. היא נועדה לספק נקודת גבול מזוהה לתקופה מוצעת, על רקע ההאצה הגדולה בפעילות האנושית באמצע המאה העשרים.
תקופה חדשה או אירוע מתמשך?
בספטמבר 2026 פורסמו ב-Nature Reviews Earth & Environment שני מאמרים המציגים את הצדדים המדעיים של המחלוקת. אחד מהם מסכם את הראיות התומכות בהכרה באנתרופוקן. יאן זלאסייביץ' מאוניברסיטת לסטר, שהיה ממובילי עבודת הקבוצה וממחברי הסקירה, אמר ל-Nature כי הטיעון בעד ההכרה נותר חזק.
התומכים בהצעה מציינים שהמונח אנתרופוקן כבר נפוץ בתחומי מחקר רבים. לטענתם, הגדרה רשמית תעניק לו יציבות ולגיטימציה גם בגאולוגיה. אולם שימוש רחב במונח אינו כשלעצמו הכרעה בשאלה אם הוא מתאים ליחידת זמן פורמלית.
ב-2024 נדחתה ההצעה בוועדת המשנה לסטרטיגרפיה של הרביעון ברוב של 12 מתנגדים מול ארבעה תומכים, ושני נמנעים. כמה מן המתנגדים מעדיפים לתאר את האנתרופוקן כ״אירוע״ גאולוגי, ולא כתקופה בעלת גבול התחלה יחיד.
פיל גיבארד מאוניברסיטת קיימברידג', שהצביע נגד ההצעה, נמנה עם המצדדים בגישה הגמישה הזאת. היא מאפשרת להתייחס להשפעת האדם כתהליך רחב, שאינו חייב להתחיל באותה נקודת זמן בכל מקום. אירוע גאולוגי אינו בהכרח אירוע קצר: המונח יכול לתאר שינוי משמעותי במערכת כדור הארץ, כדוגמת אירוע החמצון הגדול, שבמהלכו עלו ריכוזי החמצן באטמוספירה הקדומה.
הטענות על ההצבעה אינן חדשות
המחלוקת על ההליך החלה עוד לפני שתוצאות ההצבעה פורסמו רשמית. זלאסייביץ' וחברים נוספים בקבוצת העבודה טענו שוועדת המשנה לא העניקה לחבריה זמן מספיק לשקול את ההצעה. הם גם טענו שרוב חברי הוועדה כיהנו יותר מן הזמן המותר לפי הכללים.
לפי דיווח Nature, הטענות הובילו לבדיקה בתחום הגאואתיקה — האתיקה של העיסוק במדעי כדור הארץ — במסגרת התהליך המוסדי. תוצאות הבדיקה הועברו לנשיא האיגוד הבינלאומי למדעים גאולוגיים, IUGS. הדוח לא פורסם לציבור.
רן ועמיתיו אומרים שעיינו בדוח וטוענים כי הוא המליץ להשעות מיד את הליך ההצבעה. זו טענה של מחברי המאמר על תוכנו של מסמך שאינו פתוח לבחינה ציבורית; אין להציג אותה כמסקנה עצמאית ומוסכמת. בסופו של דבר אישרו הוועדה הבינלאומית לסטרטיגרפיה, ICS, וה-IUGS את דחיית ההצעה.
המאמר החדש מחזיר את הסוגיות האלה למרכז הדיון. מחבריו טוענים שהשאלות שנותרו פתוחות על זכאות המצביעים, על הגישה למסמכים ועל הטיפול בדוח האתי מחייבות תשובות פומביות. הם קוראים לחשיפת התיעוד הרלוונטי ולבדיקה בלתי תלויה של ההליך.
המעורבים בהחלטה: הכללים נשמרו
המדענים שהיו מעורבים בדחייה דוחים את התיאור הזה. סטן פיני מאוניברסיטת המדינה של קליפורניה בלונג ביץ', שכיהן בעת ההחלטה כמזכ״ל IUGS, אמר ל-Nature שתפקיד הגופים המוסמכים היה לוודא שהנהלים והמדיניות קוימו — וכי כך אכן נעשה.
פיני טוען שקבוצת העבודה לא הצליחה לשכנע את חברי הוועדה לתמוך בהצעה. לדבריו, הקבוצה התמקדה במקום זאת בהשגת תשומת לב תקשורתית למונח אנתרופוקן. גם זו עמדתו של צד המעורב במחלוקת, ולא קביעה מוסכמת על מניעי הקבוצה.
אדל ברטיני מאוניברסיטת פירנצה, שהייתה יושבת ראש משותפת של ועדת המשנה בעת ההצבעה, מציגה עמדה פתוחה יותר לגבי בדיקת המסמכים. היא אמרה ל-Nature שהיא מוכנה לבדיקה כזאת אם תסייע לשמר את ערכה של העבודה המדעית שנעשתה לקראת ההצעה. עם זאת, היא מדגישה שקיים גם הסבר טכני לדחייה, שהציגה עם שותף במאמר שפורסם בספטמבר ב-Nature Reviews Earth & Environment.
ברטיני מבקשת שהגאולוגים יתקדמו לעיסוק בדרכים למיתון השינוי העמוק שהאנושות מחוללת במערכת כדור הארץ, תוך הקפדה על עצמאות מדעית ופתיחות.
מדוע הוויכוח חשוב גם מחוץ לגאולוגיה?
רן, היסטוריון של המדע במכון מקס פלאנק לגאואנתרופולוגיה ביינה, רואה בפרסום התיעוד תנאי להבנת החלטה בעלת משמעות ציבורית רחבה. מחברי המאמר קושרים בין שקיפות ההליך לבין אמון הציבור במוסדות המייצרים ידע על שינויים במערכת כדור הארץ.
עם זאת, חשוב להפריד בין שלוש שאלות: האם בני האדם משנים את כדור הארץ; האם נכון להכיר באנתרופוקן כתקופה גאולוגית פורמלית; והאם ההליך שבו נדחתה ההצעה עמד בכללים. תשובה לשאלה אחת אינה מכריעה אוטומטית את האחרות.
לעת עתה, המעמד הרשמי לא השתנה. האנתרופוקן נותר מושג שימושי ונפוץ לתיאור השפעת האדם, אך אינו יחידת זמן מאושרת. המאמר החדש דורש לפתוח את תהליך ההחלטה לביקורת ציבורית; הוא אינו החלטה חדשה על לוח הזמן הגאולוגי.
שאלות ותשובות
האם אנו חיים רשמית באנתרופוקן?
לא. לפי לוח הזמן הגאולוגי הרשמי אנו חיים בהולוקן. ההצעה להכיר באנתרופוקן כתקופה חדשה נדחתה ב-2024, והדיווח החדש אינו משנה את מעמדה.
מדוע הוצעה שנת 1952 כתחילת התקופה?
משום שנשורת מניסויי נשק גרעיני הותירה חתימת פלוטוניום במשקעים, סמוך להאצה הגדולה בפעילות האנושית באמצע המאה העשרים. זהו סמן לגבול מוצע, ולא תאריך תחילת השפעת האדם על הסביבה.
מה דורשים מחברי המאמר החדש?
הם מבקשים לפרסם את המסמכים הנוגעים להחלטה ולערוך בדיקה עצמאית של הליך ההצבעה. הטענות שלהם לפגמים בהליך שנויות במחלוקת, ומעורבים בהחלטה טוענים שהכללים נשמרו.
האם דחיית ההצעה שוללת את השפעת האדם על כדור הארץ?
לא. המחלוקת עוסקת בהגדרה ובגבולות של יחידת זמן גאולוגית, וכן בהליך המוסדי שבו נבחנה ההצעה. היא אינה מבטלת את הראיות לשינויים שהאנושות מחוללת באקלים ובסביבה.
המאמר המדעי
עוד בנושא באתר הידען