הידען - Hayadan

מחנה בסיס באלסקה מלפני 13,800 שנה מעיד על קשר תרבותי בין שני צדי גשר היבשה של ברינג

אבי בליזובסקי ·

Summary: חפירות באתר שג' קסדלטת'י, מחנה בסיס באלסקה בן כ-13,800 שנה, חשפו יותר מ-80 אלף ממצאים. הציידים שחיו בו צדו ממותות, ביזונים, סוסים וקריבו, וחלק מכלי האבן שלהם דומים לכלים מהצד הרוסי של גשר היבשה של ברינג.

חפירות באתר שג' קסדלטת'י, מחנה בסיס באלסקה בן כ-13,800 שנה, חשפו יותר מ-80 אלף ממצאים. הציידים שחיו בו צדו ממותות, ביזונים, סוסים וקריבו, וחלק מכלי האבן שלהם דומים לכלים מהצד הרוסי של גשר היבשה של ברינג.

נוף מאתר שג' קסדלטת'י באלסקה, עצי אשוח ורכס אלסקה באופק
הנוף מאתר שג' קסדלטת'י, ובאופק רכס אלסקה. צילום: קלי גרף

כשאסיה ואמריקה היו מחוברות

מחנה בסיס באלסקה, שבני אדם חיו בו לפני כ-13,800 שנה, מספק הצצה נדירה לחיים בסוף עידן הקרח. האתר, שג' קסדלטת'י (Shég' Xdaltth'i'), מתואר במאמר שפורסם בכתב העת Science Advances.

כיום מפריד מצר ברינג בין רוסיה לצפון אמריקה ומחבר בין האוקיינוס השקט לאוקיינוס הקרח הצפוני. בעבר היה במקום הזה גשר יבשה שחיבר בין אסיה לצפון אמריקה. לפי ההודעה לעיתונות, גשר היבשה הופיע לפני כ-35 אלף שנה ושקע מתחת לים העולה לפני כ-12 אלף שנה. בני האדם ובעלי החיים שחיו בו השאירו אחריהם עדויות ארכאולוגיות רבות.

את המחקר הובילה פרופ' קלי גרף, אנתרופולוגית מאוניברסיטת קנזס ומנהלת הפרויקט. שותפים לו פרופ' טד גבל, ראש המחלקה לאנתרופולוגיה באוניברסיטת קנזס, מיה הרבורט, דוקטורנטית באוניברסיטה, מייסון סיווינג, סטודנט לתואר ראשון, וחוקרים נוספים מארצות הברית ומאירופה.

"הם היו שם"

שם האתר, שג' קסדלטת'י, פירושו בשפה האתבסקית של ילידי אלסקה "הם היו שם". באתר זוהו שלוש שכבות של מגורים קדומים, שגילן כ-13,800, כ-13,000 וכ-12,700 שנה. לפי המאמר, השכבה העתיקה ביותר תיעדה מחנה בסיס שבני אדם השתמשו בו לאורך יותר ממאתיים שנה.

המאמר מתאר את שכבות הקרקע באתר, את תיארוך הפחמן הרדיואקטיבי, את שרידי בעלי החיים והצמחים ואת יותר מ-80 אלף הממצאים שנמצאו בשכבה העתיקה ביותר.

"האתר נמצא על רכס קטן שמשקיף על נהר טננה, מערכת נהרות מרכזית באזור", אומרת פרופ' גרף. "היום יש סביבו עצי אשוחית". בסוף עידן הקרח, לדבריה, האזור היה מכוסה בצמחיית שיחים של טונדרה.

ממותות, ביזונים, סוסים וקריבו

באזור ברינגיה יש עדויות רבות לציד של בעלי חיים גדולים. לדברי פרופ' גרף, תושבי האתר צדו ממותות, מינים קדומים של ביזונים וסוסים, וקריבו. הממותות נכחדו, ואילו הקריבו ממשיך לחיות באזור עד היום. לדבריה, "הילידים באלסקה צדים היום קריבו. זה משאב חשוב מאוד עבורם, וכך היה תמיד".

סדן אבן ועצמות ביזון מנופצות

בחפירות נמצאו כלי עצם, שרידים של מגוון בעלי חיים ואזורי פעילות שנשמרו היטב. הממצא האהוב על פרופ' גרף הוא סדן אבן גדול. "הוא היה בתוך מבנה מגורים, ומסביבו היו עצמות ביזון מנופצות לגמרי", היא מספרת. "והיו שם הרבה אבני הקשה מקוורץ ומקוורציט, שהיו הפטישים שבהם שברו את העצמות".

"אנחנו חושבים שהם השתמשו באבנים האלה כדי לעבד את העצמות עד הסוף, להוציא מהן את המח וכנראה גם להפיק מהן שומן", היא מוסיפה. "כל זה קרה ליד תנור אדמה גדול". באתר נמצאו גם מחטים שהוכנו מעצמות של ציפורים.

חודים בצורת מעוין והקשר לצד השני של הגשר

באתר נמצאו גם חודים דו-פניים בצורת מעוין, שאולי שימשו ראשי נשק. "זה האתר היחיד באלסקה שיש בו את צורת המעוין הברורה הזאת", אומרת פרופ' גרף. "והמקומות האחרים היחידים מהתקופה הזאת שיש בהם חודים כאלה בהקשר צפוני נמצאים בצד הרוסי של גשר היבשה". לדבריה, "זה מרמז שאנשים עברו על פני גשר היבשה של ברינג אל המקום הזה, ואולי גם ממנו".

לפי המאמר, הכלים, ובהם צורה ייחודית של כלי דו-פני שהותקן על ידית, דומים לכלים מאתרים בברינגיה שממערב לאלסקה. החוקרים כותבים שהדמיון הזה עשוי להצביע על קשר תרבותי בין שני צדי ברינגיה. ממצאים אחרים באתר דומים לממצאים מאתרים של תרבויות טרום-קלוביס, קלוביס, פולסום ותרבויות פליאו-אינדיאניות מאוחרות באזורים הממוזגים של צפון אמריקה.

במאמר נלווה בכתב העת עוסק ספנסר פלטון מאוניברסיטת ויומינג ברעיון הוותיק, שלפיו המגיעים מברינגיה נעצרו בצפון אמריקה בין לפני כ-20 אלף לכ-15 אלף שנה, עד שיריעות הקרח נסוגו.

שנים של חפירות

האתרים הארכאולוגיים של ברינגיה מרוכזים בשטח שגדול מעט ממדינת מרילנד בארצות הברית (כ-32 אלף קמ"ר). פרופ' גרף הגיעה לראשונה לאתר שג' קסדלטת'י ב-2013, וחזרה אליו בכל שנה עד מגפת הקורונה. אחריה חזרה ב-2021, ב-2023 וב-2025. היא גייסה לפרויקט כמה מענקים של הקרן הלאומית למדע של ארצות הברית (NSF), בהיקף כולל של 400 אלף דולר.

פרופ' גרף מלמדת באוניברסיטת קנזס מאז 2022. היא מתמחה בארכאולוגיה של עידן הקרח, בארכאולוגיה סביבתית ובהתיישבות האדם ביבשת אמריקה. "העבר מלמד אותנו איך בני האדם הסתגלו והגיבו לאתגרי החיים", היא אומרת. "ככל שנלמד יותר על האבולוציה של המין הומו ספיינס, כך נוכל להבין טוב יותר את עצמנו היום".

שאלות ותשובות

מהו גשר היבשה של ברינג?

שטח יבשה שחיבר בעבר בין אסיה לצפון אמריקה, במקום שבו נמצא היום מצר ברינג. לפי ההודעה לעיתונות, הוא הופיע לפני כ-35 אלף שנה ושקע בים לפני כ-12 אלף שנה.

מה מיוחד באתר שג' קסדלטת'י?

זהו מחנה בסיס בן כ-13,800 שנה, ששימש יותר ממאתיים שנה. נמצאו בו יותר מ-80 אלף ממצאים, ובהם חודים בצורת מעוין שאין כמותם באף אתר אחר באלסקה.

אילו בעלי חיים צדו תושבי האתר?

ממותות, ביזונים, סוסים וקריבו. הם עיבדו את עצמות הביזון כדי להוציא מהן מח ושומן.

מה מלמדים החודים בצורת מעוין?

חודים דומים מאותה תקופה נמצאו באזורים צפוניים רק בצד הרוסי של גשר היבשה. לדברי החוקרים, הדבר מרמז על מעבר של אנשים בין שני צדי ברינגיה ועל קשר תרבותי ביניהם.

המאמר המדעי

Highlights from an early base camp in Beringia 13,800 years ago: Shég' Xdaltth'i' and the Late Pleistocene Peopling of Alaska, Science Advances, 2026.

עוד בנושא באתר הידען

מקור: הודעה לעיתונות של אוניברסיטת קנזס; הודעה לעיתונות של AAAS

שאלות ותשובות

מהו גשר היבשה של ברינג?

שטח יבשה שחיבר בעבר בין אסיה לצפון אמריקה, במקום שבו נמצא היום מצר ברינג. לפי ההודעה לעיתונות, הוא הופיע לפני כ-35 אלף שנה ושקע בים לפני כ-12 אלף שנה.

מה מיוחד באתר שג' קסדלטת'י?

זהו מחנה בסיס בן כ-13,800 שנה, ששימש יותר ממאתיים שנה. נמצאו בו יותר מ-80 אלף ממצאים, ובהם חודים בצורת מעוין שאין כמותם באף אתר אחר באלסקה.

אילו בעלי חיים צדו תושבי האתר?

ממותות, ביזונים, סוסים וקריבו. הם עיבדו את עצמות הביזון כדי להוציא מהן מח ושומן.

מה מלמדים החודים בצורת מעוין?

חודים דומים מאותה תקופה נמצאו באזורים צפוניים רק בצד הרוסי של גשר היבשה. לדברי החוקרים, הדבר מרמז על מעבר של אנשים בין שני צדי ברינגיה ועל קשר תרבותי ביניהם.