מרכז נאמן בטכניון ערך לאחרונה יום עיון ובו סיכם את דעות הצדדים השונים בנושא הפקת נפט מפצלי שמן בחבל עדולם. להלן תמציתו
מרכז נאמן בטכניון ערך לאחרונה יום עיון ובו סיכם את דעות הצדדים השונים בנושא הפקת נפט מפצלי שמן בחבל עדולם.
פצלי שמן הם סלעים שכבתיים ממוצא אורגני שניתן להפיק מהם בין 20% ועד 70% נפט על ידי חימום ומיצוי. על פי סקר גיאולוגי יש בדרום הארץ שכבות פצלי שמן בעומקים שונים - מפני השטח ועד עומק של כ-200 מטר, בכמויות של כ-15 מיליון טון - לא כולל את עמק האלה וחבל עדולם.
בעולם מפיקים את הנפט מפצלי השמן במכרות פתוחים בהם מגלים את שכבת הפצלים, כורים וממצים את הנפט והגז בתנורים. תהליך זה הורס שטחי ענק ומזהם את הסביבה והאוויר. קנדה וסין - ארצות בעלות שטחים ענקיים הן ארצות ש"יכולות להרשות לעצמן" הפקה בתהליך כה בזבזני. אפילו בארה"ב (הגדולה) מנסים להימנע מההליך הבזבזני על ידי פיתוח שיטה שבה חימום ומיצוי הנפט יעשה במקום (in situ). לפי שיטה זו, במקום כריה בשטח נרחב יוחדרו צינורות שיזרימו מים חמים (עד כ-500 מעלות צלזיוס לשכבות הפצלים, יחממו וימצו את הנפט והגז שישאבו למתקן ההפקה. במקרים מסוימים, כדי להקל על הפקת הגז והנוזל, משלבים בהפקה שבירת (fracturing) סלע האם (התשתית).
ראוי לציין כי בארה"ב נמצאת השיטה בשלבים נסיוניים,
כאשר בכל מקום בו מתקיימים הנסיונות - פורצת התנגדות של התושבים והירוקים. אצלנו מציעה חברה IEI (להלן היזם) להפיק את הנפט מפצלי השמן בחבל עדולם, על ידי מתקני הפקה "ניידים" שכל מספר שנים יעברו וינצלו שטח אחר.
מתקן "נייד" כזה תופס שטח של כ-1 קמ"ר לתקופה של 25 שנים בה יפיק כ-50,000 חביות ביום, על פי נתוני היזם. הסיכונים הסביבתיים והחברתיים בהפקת אנרגיה מפצלי שמן הם:
שימוש בכמויות ענק של מים
סילוק חמרים שיוריים (פסולת)
זיהום אקוות (אקוויפר)
פגיעה באוכלוסיות - אנושיות וחיות בר
פגיעה בקרקע ובנוף
זיהום מים ואוויר
ברור שכדי לנצל את הנפט שיופק יש לשנעו. לא ראיתי התיחסות לכבישים שיסללו ולכלי הרכב הכבדים שינועו עליהם.
¬
ביום עיון בנושא הפקת אנרגיה מפצלי שמן בחבל עדולם הופיעו היזמים להפקה, מולם ולידם הציגו גורמים שונים את מסקנותיהם ודעותיהם. כדרכם של מציגי דברים בפני קהל, רוב המצגות מלוות בטבלאות ותמונות וחסרות תוכן מפורט, ובכל זאת להלן תמצית הדברים.
הצעת חברת IEI
כמובן שעל פי חברת IEI כמויות הנפט המאופיין במשקל סגולי נמוך ובתכולת גפרית גבוהה והגז שניתן להפיק הן עצומות: כ-50,000 חביות ביום מכל קמ"ר, וסך הכל כמאה וחמישים מיליארד חביות.
לדברי היזם עלות הפקת חבית תהיה כ-40$ (היום מחיר חבית בשוק הוא כ-100$), זאת בשיטה, שנבדקת היום בארה"ב, של חימום שכבת הפצלים בעומק ללא כריה פתוחה. על פי היזם אין ולא תהיה פגיעה סביבתית. היזם מסביר כי על ידי הפקת האנרגיה משדה פצלי השמן בעדולם תחסוך המדינה כ-5 מיליארד דולר בשנה. מענין כי את עמדת המתנגדים מביא היזם בצטטו את "דו"ח צנובר" ובפרשו כי בסקר שהזמינו תושבי חבל עדולם הגיעו הסוקרים למסקנה כי אין סכנה ממשית למי התהום ושוב, רשות המים מפקחת על ה"פילוט" ודורשת קידוחי ניטור שיראו כי אין זליגת חמרים לאקווה.
אין במצגת של היזם התיחסות לבעיות סביבתיות אחרות כמו פגיעה בנוף, זיהום אוויר, רעש וכו', למעט האמירה הסתמית כי: "לא תהיה פגיעה סביבתית".
ד''ר אברהם ארביב, מנהל המו''פ במשרד האנרגיה והמים, הציג מצגת (רבת מלל) בה הוא מספר על נסיונות הפקת אנרגיה מפצלי שמן במישור רותם. הנסיונות (ובמידה מסוימת ההפקה המסחרית) עלו למדינה ולשותפיה כ-100 מיליון דולר.
להבנתי המסקנה הסופית היא כי אין הצדקה כלכלית להפקת הנפט מפצלי השמן בעדולם וכי הזיהום הסביבתי ופליטת מזהמים לאוויר גדולים יותר מאשר בתחנת כוח פחמית.
על אף שעד היום פועלת תחנת כוח שמפיקה אנרגיה מפצלי שמן עבור כי"ל, הפכה החברה המפתחת ל"חברת מדף".
על פי נתוני ההידרולוגיה כפי שהוצגו ע"י ד''ר אבי בורגה מהמכון הגאולוגי, עובייה של השכבה הגאולוגית בה נמצאים פצלי השמן בעדולם כמה מאות מטרים. הפצלים "יושבים" מעל תצורת סלע (חבורת יהודה) שמהווה את האקווה העיקרית בארץ. בין הפצלים לאקווה יש שכבה של סלעי קירטון (גיר רך) שעוביה כ-100 מטר.
מאחר ששכבת הקירטון אינה מעבירה מים, קובע ד''ר בורגה כי: "בתהליך הפקת נפט מפצלי השמן אין סכנה ממשית לפגיעה באקווה שמהווה את ספק המים העיקרי". ובכל זאת ידרשו עמדות ניטור ותאום עם רשות המים והשרות ההידרולוגי.
אין בסקר התיחסות לכמויות המים הענקיות שנדרשות לתהליך, אין התיחסות לסילוק פסולת.
ב"אדם טבע ודין", שנציג שלהם השתתף אף הוא בכנס, טוענים כי מיזם פצלי השמן יגרום לפגיעה בשטחים פתוחים: פגיעה נופית והשפעה שלילית על אופי האזור. המיזם יגרום לזיהום אוויר, מפגעי רעש וזיהום מקורות מים. כמו כן יש לארגון השגות על ההליך החוקי של קידום המיזם.
לסיכום (שלי, א.ר.)
כיצד יוצאת מדינת ישראל בהצהרות לצמצום פליטת גזי חממה תוך כדי קידום מיזם מזהם?
מדינת ישראל מקדמת טכנולוגיות לפיתוח מקורות אנרגיה מתחדשים ובו בזמן מאפשרת מיזם מזהם להפקת נפט עתיר גופרית. במקביל, מדינת ישראל מבקשת להכיר בעמק האלה כמרחב ביוספרי וכאתר מורשת עולמית ובו בזמן עושה להפיכתו לאזור תעשיה.
קטונתי מלהבין מדוע לנסות לפתח מקור אנרגיה יקר ומזהם כאשר יש לנו גז בים וכאשר בכל העולם נוטים יותר ויותר לפתח מקורות אנרגיה נקייה.
ושוב: ראוי ונכון כי מחשבי החישובים יעזרו בכלכלנים שיודעים גם לחשב את ערכם של שטחים פתוחים - מול אזור תעשיה, של אוויר נקי מול זיהום, של נוף חקלאי פתוח מול מגדלי קידוח. דרושים כלכלנים שיידעו לחשב עלות של מיזם תעשייתי מול איכות חיים וסביבה.