על נושאים "אקטואלים"

ועדה מכובדת בדקה בדיקות, חקרה עדים, תישאלה מומחים והגיעה למסקנה : "משק המים בישראל נוהל ברשלנות, בחוסר מקצועיות, ללא תכנון עתידי וללא התיחסות נכונה לנתונים הטבעיים". הללוליה. לשם כך מונו שופטים ומכובדים ?

שנה וחצי של בדיקות, חקירות, תישאולים ומחקרים נתנו … י ו ק. שכן, עם כל הענווה והצניעות, את המסקנות המכובדות של הוועדה הכבודה, ניתן היה לקרוא בעשרות פרסומים שכתבו כתבי-סביבה (ואני ביניהם),  עשרות פניות של גופים ירוקים וחוקרי סביבה קראו לתיקון המצב, אותו מצב שהוגדר ככזה ע"י הוועדה המכובדת.

אז לשם מה הוקמה הוועדה ? לשם מה היה צורך בתשלומי שכר במשך שנה וחצי?  הרי תוך חצי יום יכול היה תחקירן חרוץ להפיק את אותם "לקחים" ולהגיע לאותן מסקנות. מסתבר כי הביזבוז שבהקמת הוועדה ומסקנותיה הוא המשך ישיר להתנהלות הקלוקלת אותה בדקה הוועדה, אז, מה הועילו שופטים, אנשי וועדה וחכמים בתקנתם?

בעקבות פרסום מסקנות הוועדה יצאו גורמים רשמיים בהצהרות כי ‫"‬עד 2013 יאוזן משק המים של ישראל",  ואני חוזר ואומר כי, משק המים בישראל אינו מנוהל, או במקרה הטוב מנוהל ע"י בעלי ענין כאשר הענין אינו ציבורי,  במילים אחרות משק המים בישראל מתנהל כמו ב"רפובליקת בננות", לכן אם לא תוטל אחריות אישית על ה"מנהלים", אחריות שביטויה יהיה עונש על כשלון …. ב-2013 נשתה … הצהרות.

נ.ב. בעתונות ראינו איך "עם-ישראל" היה עסוק בימי הפסח,  עסוק בזיהום : חופי הכינרת, חופי הנחלים, חופי הים וכל מקור מים וצל,  ונשאלת השאלה, האם לעם שמזהם את מקורות המים וסביבתם ….  מגיעה הספקת מי שתיה …. נקיים ?

בקירוב לפסח ראוי לזכור כי משה הוביל את בני ישראל ממצרים לסיני, לשם כך הם חצו את : ים-סוף. כך כתוב במקורותנו,  כלומר ים סוף מפריד (הפריד) בין מצריים למדבר סיני,  הזהוי המקובל הוא הזרוע (הקדומה) המזרחית של הנילוס ואיזור האגמים המלוחים שהיום נחצה ע"י תעלת-סואץ, שכן ים-סוף על שם הסוף (והקנה) שגדל בגדות.

טעות גאוגרפית בזיהוי שנוצרה במשך דורות העבירה את המיקום לזרוע המערבית שמתפצלת מהאוקינוס ההודי וכך במשך הדורות קיבל המפרץ העמוק שמפריד בין אפריקה לחצי האי ערב את השם ים-סוף. אותו מפרץ מתפצל למפרץ-סואץ ממערב ומפרץ-אילת ממזרח, עכשיו, יואילו חכמינו ויסבירו לי מדוע באופן קבוע מתמשך ומוטעה מתעקשים ‫"‬מתקשרי" / כותבי הזמן החדש לקרוא למפרץ אילת "הים-האדום" ?

בשפות ארופאיות נוצרה טעות בתרגום מאנגלית לגרמנית (וחזור), כך הפך הסוף לאדום, אחרי שקראו לו אדום נימצאו גם הסברים מדוע.אין זה מצדיק את הנסיון (התקשורתי) הקלוקל לעברת שם לועזי שמקורו בטעות גאוגרפית שעליה התישבה טעות מילולית, שתי טעויות שיצרו מצב, סיפור, מסורת והסברים שאינם אפשריים גאוגרפית או היסטורית.

הנסיון לשלב מילים בלעז בשפה העברית … עילג דיו גם ללא שגיאות  לכן, ראוי שכל מי שמשתמש בשמות גאוגרפים יקרא למקומות בשמם העברי המקובל (גם אם מוטעה): ים-סוף ומפרץ-אילת.

אני נידרש לר"מ בעקבות הפסח ובהתקרב יום העצמאות שכן בחג האחרון ניתן היה לשנות את שמו של מפרץ אילת ולקרא לו מפרץ הטינופת והפלסטיק.  פסח הוא חג-החירות, על פי מה שראינו, על פי כמויות הזוהמה שהושארה בסביבה, החירות היא חירותם של בני-ישראל המטיילים ו"המפקנקים" לזהם את סביבתם בכל אשר הם.

לפי זמן מה ביליתי מספר שעות על גבעת תצפית מעט צפונה לדרבן (דרא"פ), בצפיה וציפיה לכשלשה מיליון סנוניות שיורדות ללינת לילה בחישות קנה וסוף,  סביבי ישבו צפרים /צופים רבים, רובם מצוידים בסלי "פיקניק" ומשקאות,  אחרי שהסנוניות נחתו והערב ירד, קמו הצופים ועזבו את המקום …

המקום נשאר נקי ומסודר כאילו לא היה שם איש, ראיתי ומיד נזכרתי בארועים המוניים בארצנו כשהבולט בהם הוא: יום העצמאות, אם התקרב יום העצמאות ניתן לומר אחרי שנים רבות של נסיון, כי בני ישראל חוגגים בעיקר ע"י חריכת ושריפת בשר.

הפעילות השורפת מתרחשת בשטחים פתוחים, בחניונים, בחופים ובגנים וגם תחת כל עץ רענן בכל אשר הוא, גם אם זה באמצע כיכר עירונית, בשולי כבישים, באיי ומגרשי חניה, בשטחים חקלאיים ובגינות חקלאיות. בני ישראל שורפים בשר בלהט דתי כאילו היתה זו עוד מצוות עשה.

רבות כבר נכתב על ההכבדה הסביבתית הכרוכה בגידול, הובלת והכנת הבשר, בעיקר בשר בקר,  אם נוסיף על כך רק את הקנאות בה שורפים בשר בסביבתנו …. דיינו,  אבל כמוסיפים את הלכלוך, העשן, הרעש, הסרחון והזוהמה הנלווים ללשריפה,  את כמויות האשפה שהחוגגים מייצרים ומפזרים בסביבה …. מקבלים מפגע סביבתי בקנה מידה "תנכי".

יומיים אחרי חגיגת הבשר (ב 22 לאפריל) חל יום כדור הארץ הבין-לאומי, יום שבו אמורה המודעות לשמירת הסביבה להיות בראש מעיני … כולם,  אולי זה יהיה יום (חובה) בו כל שורפי-הבשר ומטנפי הסביבה יצאו לשטח ובמקום מצרכי "פיקניק" ואמצעי זיהום אחרים יקחו איתם ר ק אמצעים לנקות את הזוהמה שהשאירו ביום שריפת הבשר?

ברור לי כי המבקרים/קוראים הקבועים באתר הידען אינם אלה עליהם צריכה להיות מופנית הביקורת ועל-כך איתם הסליחה, אבל זו הבמה שניתנת לי, זה המקום בו יש באפשרותי לבקר, להתריע ולספר על עוולות המטנפים את סביבתם בתקווה שמכאן יתפזרו ויחלחלו הדברים,ובא לציון ולסביבה גואל.