החוקרים אומרים כי גילוי הטאיקסובקטין, החוסם מספר מטרות בו זמנית בדופן תא החיידק יאפשר הזדמנויות חדשות לרפא מחלות כרוניות הנגרמות על ידי חיידקים עמידים לרבות MRSA המאיים על בריאות המאושפזים בכל רחבי העולם
במשך שנים, הקדימו הפתוגנים (חיידקים) העמידים לאנטיביוטיקה בצעד אחד את מפתחי האנטיביוטיקה. הצטברות המוטציות שהפכו את החיידקים עמידים לאנטיביוטיקה, גרם למשבר החמור במערכת הבריאות הציבורית, שעלולה להוות כר נרחב להדבקה בחיידקים עמידים הפוגעים באנשים שמערכת החיסון שלהם חלשה בלאו הכי.
פרופ' קים לואיס, פרופ' סלבה אפשטיין מאוניברסיטת נורת'ווסטרן ועמיתיהם הציגו אנטיביוטיקה שהתגלתה לאחרונה המכונה טאיקסובקטין (teixobactin) המחסלת את החיידקים מבלי שתופרע על ידי מנגנון ההתנגדות. המחקר התפרסם שלשום (ד') בכתב העת ניי'צר למאמר שותפים גם מאוניברסיטאות בגרמניה, וכן מהחברות נובוביוטיק ממסצ'וסטס וסלציה מבריטניה.
במבוא למחקר כותבים החוקרים: "התנגדות החיידקים לאנטיביוטיקה מתפשטת מהר יותר מקצב פיתוחן של סוגי אנטיביוטיקה חדשים והגעתם לשלב הניסויים הקליניים ולשוק, דבר הגורם למשבר בתחום בריאות הציבור."
"מרבית סוגי האנטיביוטיקה פותחו באמצעות סריקת מיקרו אורגניזמים שוכני קרקע, אך הדבר מגביל את המשאבים רק לחיידקים הניתנים לתרבות וגידול במעבדה. גישות סינתטיות לייצור אנטיביוטיקה לא הצליחו להחליף את הפלטפורמה הזו. חיידקים שאינם ניתנים לתרבות מהווים 99% מכלל המינים בסביבה חיצונית והם מהווים מקור בלתי נדלה לאנטיביוטיקות חדשות. פיתחנו כמה שיטות לגידול חיידקי פרא אלה באמצעות הכנת התרבית בתוך סביבתם הטבעית תוך שימוש בפקטורי צמיחה ספציפיים."
"בדו"ח אנו מתארים אנטיביוטיקה חדשה אותה כיניו מכנים טאיקסובקטין, שהתגלתה בסריקת חיידים לא מתורבתים. טאיקסובקטין מדכאת את סינתוז דופן התא באמצעות הצמדות למקטעים של ליפיד -וליפיד 3 בדופן התא." (כלומר האנטיביוטיקה נקשרת לאבני הבניין של הדופן ומקשה על סינתוזו ושהיא פועלת על כמה מטרות במקביל. א.ב.)
"לא זיהינו מוטאנטים של חיידקי סטפילוקוקוס (Staphylococcus aureus) או של חיידק השחפת (Mycobacterium tuberculosis) המגלים התנגדות לטאיקסובקטין. תכונות התרכובת החדש מבשרות על מסלול חדש לעבר פיתוח אנטיביוטיקות שימנעו התפתחות עמידות."
בהמשך מקווים החוקרים לפתח את הטאיקסובקטין לכדי תרופה. לדבריהם ממצא המאתגר את הקביעה המדעית ארוכת השנים ועשויה להבטיח טיפול במחלות כרוניות כגון שחפת שלתרופות נגדה יש תופעות לוואי חזקות, ובכאלו הנגרמות על ידי חיידק MRSA – החיידק העמיד המתפשט בבתי חולים בכל העולם. החוקרים השתמשו בשבב ביולוגי המכונה iChip – התקן מיניטורי שאנשי צוותו של אפשטיין פיתחו לצורך בידוד וגידול של תאים בודדים בסביבה הטבעית שלהם ולפיכך סיפקו לחוקרים גישה משופרת בהרבה לחיידקים שאינם ניתנים לגידול בתרבית.
חברת נובוביוטיק, שנוסדה על בסיס התגליות הללו בודדה מאז כ-50 אלף זנים של חיידקים כאלה וגילה 25 סוגי אנטיביוטיקה כאשר הטאיקסובקטין היא האחרונה, ולדברי לואיס המעניינת ביותר. "ההתרשמות שלנו היא שהטבע ייצר תרכובת שהתפתחה להיות חופשית מהתנגדות" אומר לואיס.
פרופ' ג'רארד רייט, מהמחלקה לביוכימיה ומדעים ביו-רפואיים באוניברסיטת מקמאסטר, שלא היה מעורב במחקר בחן את החומר ופרסם את תוצאות ניסוייו במאמר נפרד שפורסם אף הוא באותו גליון של נייצ'ר. במאמר שלו, כתב רייט כי יש צורך עדיין לבחון האם קיימים מנגנונים אחרים, מלבד אלו שנבדקו כנגד טאיקסובקטין בטבע. גם המחקר של רייט ואנשי צוותו הוביל לגילוי אנטיביוטיקות בעלות תכונות דומות.
"המחקר מציע תקווה לכך שחדשנות ויצירתיות יוכלו לפתור את משבר האנטיביוטיקה" כותב רייט.
בשנת 2013 חשף לואיס מחקר, שפורסם אף הוא בנייצ'ר המציג גישה חדשה לטיפול וחיסול חיידקי ה –MRSA או חיידקי העל (superbug) הפוגעת במיליוני אנשים ברחבי העולם מדי שנה. במאמר הנוכחי הוא כאמור מכריז גם על התרכובת שתחסל אותם סופית.
תודה לד"ר ארז גרטי ממכון דוידסון לחינוך מדעי הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע, ?עורך אתר davidson online
באותו נושא באתר הידען: