כך עולה ממחקר שפרסמו חוקרות מאוניברסיטת תל אביב. השיטה החדשה מתבססת על הפעלת מנגנון טבעי הגורם לקטילה עצמית של התאים הסרטניים * פרופ' מלכה כהן-ערמון: התוצאות הטובות שהתקבלו בעכברים מושתלים בגידולים של סרטן לבלב אנושי מעודדות את המשך הפיתוח של המולקולה לתרופה המאמר פורסם לאחרונה בכתב העת Oncotarget
חוקרות מאוניברסיטת תל אביב, בהובלת פרופ' מלכה כהן-ערמון מהחוג לפיזיולוגיה ופרמקולוגיה בפקולטה לרפואה, יישמו בהצלחה מנגנון ייחודי שגילו לאחרונה: מולקולה המפעילה ביעילות מנגנון מוות ייחודי לתאי סרטן אנושיים, וגורמת להכחדה עצמית של התאים. המולקולה הוזרקה לעכברים מושתלים בסרטן לבלב אנושי - סרטן אלים שברוב המקרים אינו ניתן לטיפול, וקטלה 90% מהתאים הסרטניים.
המחקר בוצע בשיתוף עם ד"ר טליה גולן מהפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב והמנהלת של מחלקת הלבלב במרכז הסרטן במרכז הרפואי שיבא, בתמיכת ידידי אוניברסיטת תל אביב.
המאמר פורסם לאחרונה בכתב העת Oncotarget.
"ב-2017 גילינו מנגנון ייחודי לתאים סרטניים אנושיים, הגורם להם להיכחד תוך כדי התרבותם," מסבירה פרופ' כהן-ערמון. "מצאנו שנגזרות של מולקולות בשם פננתרידין (פחמימנים תלת-טבעתיים) משבשות את תהליך חלוקת התא אך ורק בתאים סרטניים אנושיים, ומעוררות בהם מנגנון טבעי של קטילה עצמית, מבלי לפגוע כלל בתאים בריאים. זאת בניגוד לטיפולים כימיים למיניהם או הקרנות, המזיקים גם לרקמות בריאות בחולה. במחקר הנוכחי בחנו את יעילות המנגנון בעכברים מושתלים בסרטן הלבלב האנושי הנפוץ ביותר, "PANC1.
במסגרת המחקר הוזרקה המולקולה לעכברים המושתלים (8 או 14 הזרקות סה"כ ברצפים של 5 ימים בשבוע או 3 פעמים בשבוע). חודש לאחר סיום הטיפול נצפתה ירידה של 80%-90% בתאים הסרטניים בגידולים. באחד העכברים שטופל יומיומית הגידול אף נעלם לחלוטין. כמו כן, הטיפול לא פגע בגדילה ובהתפתחות של העכברים, ולא גרם להם לתופעות לוואי או לשינויי התנהגות.
"מולקולת הפננתרידין שזיהינו נבחנה מאז גילויה בתרביות רקמה של מגוון רחב של תאי סרטן אנושיים אלימים, במעבדה שלי ובמעבדות אחרות בעולם," מסכמת פרופ' כהן-ערמון. "נמצא כי היא קוטלת ביעילות מושבות של תאי סרטן אנושיים, ביניהם סרטן המוח, הריאות, השחלה, המעי הגס, הכבד והקיבה, כולל סרטנים אלימים העמידים לטיפולים הקיימים.
במחקר הנוכחי עברנו לשלב מתקדם יותר במחקר הפרה-קליני: ניסויים בגידולים אנושיים המושתלים בעכברים. התוצאות הטובות שהתקבלו בעכברים מושתלים בגידולים של סרטן לבלב אנושי מעודדות את המשך הפיתוח של המולקולה לתרופה. בהמשך תיבחן בטיחות השימוש במולקולה בהתאם להנחיות ה-FDA. המטרה שלנו היא לפתח תרופה יעילה ובטוחה לחולים בסוגי סרטן לבלב שלא ניתן לנתחם, ומחלתם עמידה לטיפולים אחרים המוצעים היום".