אל ניניו בחצי הכדור הדרומי ותבניות אקלימיות נוספות תרמו תרומה חשובה להתחממות. הנחמה היחידה - כיסוי הקרח באנטראקטיקה - גדל במקצת
בסיכום עולמי, 2010 היתה אחת משתי השנים החמות ביותר בהסטוריה. כך עולה מדוח מצב האקלים לשנת 2010 שפרסמה סוכנות האטמוספירה והאוקיאנוגרפיה של ארה"ב (NOAA). הדוח, שנבדק בביקורת עמיתים פורסם בשיתוף האגודה המטאורולוגית האמריקנית, וחובר בידי 368 מדענים ב-45 מדינות. הוא מספק במפורט עדכון שנתי על מדדים אקלימיים גלובליים, ועל אירועי אקלים עיקריים בכל היבשות.
הדוח השנה כולל 41 מדדים אקלימיים - 4 יותר מאשר בשנה הקודמת - לרבות טמפרטורות באטמוספירה התחתונה והעליונה, משקעים, גזי החממה, לחות, כיסוי העננים, טמפרטורת ורמת מליחות מי הים, הקרח הימי, קרחונים ותכסית שלג. כל מדד כולל אלפי מדידות מבסיסי נתונים עצמאיים המאפשרים למדענים לזהות את המגמות הכוללות.
בעוד כמה תבניות אקלים מחזוריות השפיעו השפעה משמעותית על מזג האוויר ואירועי אקלים במהלך השנה, הניתוח המקיף של מהדדים מראה המשך המגמה שהמדענים רואים לאורך 50 השנים האחרונות, והיא עקבית עם שינויי האקלים המוכרים.
"אנו ממשיכים לעקוב מקרוב אחר המדדים הללו משום שדי ברור שהאקלים בעבר אינו יכול לייצג את האקלים בעתיד. מדדים אלה חיונים להבנה ובניית תחזית אמינה של האקלים בעתיד" אומר תומס קארל, מנהל מרכז האקלים של NOAA באשוויל, צפון קרוליינה. השנה החולפת צוינה בתנודות גדולות כגון אל ניניו בחצי הכדור הצפוני והתנודה הארקטית, שגרמו לאירועי מזג אוויר משמעותיים ב-2010.
הנה כמה מהממצאים העיקריים:
- טמפרטורות: שלושה בסיסי נתונים עצמאיים הראו ששנת 2010 היתה אחת משתי השנים החמות ביותר מאז הוחל באיסוף הנתונים בסוף המאה ה-19. הטמפטורה הגלובלית באיזור הארקטי המשיכה לעלות בקצב כפול מאשר בקווי הרוחב הנמוכים.
- קרחונים וקרח ימי: תכסית הקרח באוקיאנוס הארקטי המשיכה להצטמק והיתה השלישית בקוטנה ברשומות. הקרח בגרינלנד נמס בקצב הגדול ביותר מאז לפחות שנת 1958. ההמסה של הקרח בגרינלנד היתה כ-8% גדולה יותר מאשר בשיא הקודם שנרשם בשנת 2007. הקרחונים באלפים הצטמקו זו השנה ה-20 ברציפות. בינתיים כיסוי הקרח הימי באנטקטיקה גדל לשיא של כל הזמנים ב-2010.
- טמפרטורת פני הים וגובה פני הים: גם בהינתן תופעת אל ניניה בינונית-חזקה במחצית השניה של השנה, הקשורה במים קרים יותר באיזור קו המשווה ובאיזור הטרופי של האוקיאנוס השקט, טמפרטורת פני הים היתה השלישית בחומה בהסטוריה וגובה פני הים המשיך לגדול.
- מליחות האוקיאנוסים: האוקיאנוסים היו יותר מלוחים מהממוצע באיזורים שבהם יש התאדות מהירה ומתוקים מהממוצע באיזורים שבהם יש משקעים מרובים, דבר המעיד על כך שמחזור המים מתגבר.
- גזי החממה: ריכוז גזי החממה ממשיך לעלות. רמת דו תחמוצת הפחמן גדלה ב-2.6 חלקים למיליון, יותר מהממוצע השנתי של הגידול בשנים 1980-2010.
כמה תבניות אקלימיות שיחקו תפקיד באירועי מזג אוויר ואקלים בשנת 2010:
- אל ניניו בחצי הכדור הדרומי: תבנית מזג אוויר חמה וחזקה של אל ניניו בתחילת 2010, שעבר ללה ניניה קרה ביולי תרם לכמה תבניות מזג אוויר לא שגרתיות ברחבי העולם והשפיע על איזורים שונים בדרכים שונות. פעילות הציקלונים הטרופיים היתה מתחת לממוצע כמעט בכל האגנים ברחבי העולם, במיוחד במרבית האוקיאנוס השקט. האגן האטלנטי היה יוצא דופן עם פעילות הוריקאנים כמעט בשיאה. גשמים חזקים הובילו לאביב רטוב (ספטמבר-נובמבר) באוסטרליה שסיים עשור של בצורת.
- תנודות ארקטיות: במצב השלילי במרבית שנת 2010, התנודות הארקטיות השפיעו על חלקים רבים של חצי הכדור הצפוני וגרמו לאוויר הארקטי המקפיע להגיע דרומה ולאוויר החם יותר להגיע צפונה. בקנדה נרשמה השנה החמה ביותר בהסטוריה, בעוד בבריטניה שרר החורף הקשה ביותר בתחילת השנה ודצמבר הקר ביותר בסופה של אותה השנה. התנודות הארקטיות הגיעו לערך השלילי ביותר בפברואר, אותו חודש בו נרשמו שיאי השלגים בכמה ערים בחוף המזרחי של ארה"ב.
- הרוחות הטבעתיות הדרומיות: תבנית אטמוספרית הקשורה לעוצמתן והתמדתן של הרוחות המקיפות את חצי הכדור הדרומי ואת אנטראקטיקה והובילו לשיא של כל הזמנים בכיסוי השלג סביב אנטאקטיקה.
דוח מצב האקלים הוא דוח הנבדק בביקורת עמיתים ומתפרסם בכל שנה כמוסף מיוחד לבטאון האגודה המטאורולוגית האמריקנית. העורכים הם ג'יי בלונדן, ד.ס. ארנט ומ.א. בארינגר. הדוח המלא והמסמכים הנלווים אליו נמצא באתר NOAA.