במסמך בן כ-30 עמודים המהווה תקציר למקבלי ההחלטות בממשלות ברחבי העולם, סימנו אנשי ה-IPCC את המסקנות, אנו מביאים לכם אותם כלשונן, לידיעת המכחישים שהכינו אותנו לדוח חלבי
התחממות מערכת האקלים היא חסרת תקדים, ומאז שנות החמישים של המאה ה-20 רבים מהשינויים שנצפו היו חסרי תקדים בקני מידה של עשורים או אף אלפי שנים. האטמוספירה והאוקיאנוסים התחממו, כמות הקרח והשלק פחתה, גובה פני הים עלה וריכוז גזי החממה גדל.
כדי להקל על מקבלי ההחלטות הפוליטיים ברחבי העולם להבין את הדוח גם אם אינם מומחי אקלים הבליטו עורכי דוח ה-IPCC בפרק המיועד למקבלי החלטות את המסקנות העיקריות של כל פרק. הנה הם לפניכם בפרויקט מיוחד.
- כל אחד משלושת העשורים האחרונים היה חם יותר מקודמו (במדידת טמפרטורות על הקרקע) וחם יותר מאשר כל עשור מאז 1850. בחצי הכדור הצפוני התקופה 1983-2012 היתה קרוב לודאי תקופת 30 השנה החמה ביותר ב-1,400 השנים האחרונות.
התחממות האוקאינוסים שלטה בגידול באנרגיה האגורה במערכת האקלים. הם אחראים ל-90% מהאנרגיה שהצטברה בין השנים 1971-2010. - קרוב מאוד לוודאי כי החלק העליון של האוקיאנוסים (0-700 מטרים עומק) התחמם בין השנים 1971-2010 ובסבירות גבוהה גם במאה השנים שקדמו לתקופה זו.
- במהלך שנ העשורים, תכסית הקרח בגרינלנד ובאנטראקטיקה איבדה מסה. הקרחונים היבשתיים המשיכו להתכווץ כמעט בכל העולם והקרח האביבי בים הארקטי המשיך להצטמק.
- גובה פני הים: קצב עליית גובה פני הים מאז אמצע המאה ה-19 היה גדול מאשר הקצב הממוצע במהלך אלפיים השנים שקדמו לכך. במהלך התקופה 1901-2010, עלה גובה פני הים ב-19 סנטימטרים.
- מחזור הפחמן ושאר המחזורים הביו-גיאו מכאניים: הריכוז האטמוספרי של דו תחמוצת הפחמן (CO2), המתאן ותחמוצות החנקן גדל לרמות חסרות תקדים בקנה מידה של 800 אלף שנה. ריכוזי ה-CO2 גדלו ב-40% מאז ראשית המהפכה התעשיתית, בעיקר כתוצאה משריפת דלקים מחצביים ובחלקו גם מהשינוי בפליטות משימושי הקרקע. האוקיאנוסים קלטו כמעט 30% מכמויות דו תחמוצת הפחמן, דבר שגרם לחומציות האוקיאנוסים.
- מאזן הקרינה הכולל הוא חיובי, והוביל לתרומת אנרגיה במערכת האקלים. התורם הגדול ביותר למאזן הקרינה הכולל הוא ריכוז גז דו תחמוצת הפחמן.
מאז 1750 השפעת האדם על מערכת האקלים ברורה. הדבר מתבתטא בגידול בריכוזם של גזי החממה באטמוספרה , מאזן הקרינה החיובי, החום שנצפה והבנת מערכת האקלים.
הערכת המודלים האקלימיים
- המודלים האקלימיים השתפרו מאז הדוח הרביעי של ה-IPCC. המודלים משחזרים את תבנית עליית הטמפרטורות ביבשה, ואת המגמות על פני עשורים, כולל את ההתחממות המהירה מאז אמצע המאה ה-20 ואת ההתקררות שלאחר התפרצויות וולקניות חזקות.
- מידות החום שנמדדו והשינויים הצפויים בהם לפי המודל, לרבות משוב אקלימי ושינויים בעוצמת ההתחממות הגלובלית בתגובה לכוחות בעבר ובעתיד.
- השפעת האדם ניכרת בהתחממות האטמוספירה והאוקיאנוסים, בשינוי במחזורי המים הגלובליים, בהפחתת השלג והקרח, בעליית פני הים ובשינויי בעוצמתן ובכמותן של סופות ענק ובאירועי מזג אוויר קיצוני אחרים. עדות זו להשפעת האדם גדלה מאז הדוח הקודם. סביר באופן קיצוני כי השפעת האדם היתה הגורם הדומיננטי להתחממות שנמדדה מאז אמצע המאה ה-20. המשך פליטת גזי החממה גרמו להתחממות נוספת ולשינויים בכל הרכיבים של מערכת האקלים. הגבלת שינויי האקלים תדרוש הפחתות חדות ומתמשכות בפליטות גזי החממה.
תחזית לעתיד - 200 שנים חמות גם אם נפסיק מהיום את כל פליטת גזי החממה
- השינויים הגלובליים בטמפרטורות של פני הקרקע בסוף המאה ה-21 קרוב לודאי יהיו גדולים במעלה וצחצי לעומת הממוצע של השנים 1850-1900, בחלק מהמודליים קרוב לוודאי שהם אף יעלו ב-2 מעלות צלזיוס. לפי כל התרחישים ההתחממות תמשיך מעבר לשנת 2100, אמנם תוך שוטנות מעשור לעשור ולא באופן אחיד על פני כל האיזורים.
- שינויים במחזור המים הגלובלי בתגובה להתחממות במהלך המאה ה-21 לא יהיו אחידים. הניגוד בכמות המשקעים בין איזורים יבשים ורטובים ובין עונות יבשות ורטובות יגדלו, אף כי יהיו איזורים יוצאים מהכלל.
- האוקאינוסים הגלובליים ימשיכו להתחמם במהלך המאה ה-21. החום יחדור מפני השטח לעומק הים וישפיע על מחזור הזרמים האוקיאני.בסבירות גבוהה שתכסית הקרח באוקיאנוס הארקטי תמשיך להתכווץ (מבחינת השטח) ולהיות דקה יותר וכן כיסוי השלג באביב בחצי הכדור הצפוני יצטמק במהלך המאה ה-21, ככל שמידות החום הממוצעות יעלו. גם נפח הקרחונים היבשתיים יצטמק.
- גובה פני הים ימשיך לעלות במהלך המאה ה-21 לפי כל התרחישים הוא יעבור את הממוצע שנרשם בשנים 1971-2010 בשל ההתחממות של האוקיאנוסים והאובדן הגדול של מסה בקרחונים ובתכסיות הקרח הימי.
- שינויי האקלים ישפיעו גם על התהליכים של מחזור הפחמן והעודף יגדיל את ריכוז דו תחמוצת הפחמן באטמוספירה. קליטה נוספת של פחמן בידי האוקיאנוסים תגדיל את חומציות מי הים. הפליטות המצטברות של דו תחמוצת הפחמן יקבעו את מידת עליית הטמפרטורות בסוף המאה ה-21 ולאחריה. מרבית המודלים מעריכים כי ההשפעות תימשכנה לפחות 200 שנה, גם אם פליטות דו תחמוצת הפחמן ייעצרו. הדבר מייצג שינויי אקלים שיימשכו מאות שנים בשל פליטות דו תחמוצת הפחמן בעבר, בהווה ובעתיד.
ראו דיווח מוקדם יותר היום על הדו"ח החמישי של ה-IPCC:
מאמר מעניין של השר לשעבר אופיר פינס בוואלה על הדוח של ה-IPCC "סתמו את הפה למתנגדי ההתחממות"