סקרנות חולנית אינה רעה מטבעה, אך עניין מוגבר ללמוד על הסכנות המוצגות בתיאוריות קונספירציה יכול לחזק את האמונות שהעולם הוא מקום מסוכן הרבה יותר מאשר במציאות
מאת ג'ו סטוברספילד, מרצה לפסיכולוגיה, אוניברסיטת וינצ'סטר וקולטן סקריבן, מדען התנהגות, אוניברסיטת אריזונה
האם אתם אוהבים סרטים מפחידים, פודקאסטים של פשע אמיתי או ספורט אלים? מחקרים הראו שחלק עיקרי מהאטרקציה של סוגות אלה הוא הפנייה שלהם לסקרנות חולנית.
עיסוק במדיה מפחידה וברגשות שהיא יוצרת בסביבה בטוחה יכול לעזור לאנשים להקל על החרדה ולבנות חוסן פסיכולוגי . עם זאת, המחקר האחרון שלנו, שפורסם ב-British Journal of Psychology , מראה שעניין מוגבר בלמידה על איומים יכול גם להוביל אנשים להתעניין בסוגים פחות חיוביים של סיפורים: תיאוריות קונספירציה.
משטניסטים מוצצי דם שמנהלים בחשאי את העולם ועד ללטאות חייזריות משנות צורה הפולשות לעולם, תיאוריות קונספירציה מציעות לעתים קרובות הסברים חלופיים לאירועים מטרידים. כולם מתרכזים בהצעה שקבוצה זדונית של אנשים עומדת מאחורי התרחשויות מוזרות או פוליטיות. לתיאוריות קונספירציה יש דבר נוסף במשותף - הן נוגדות את ההסברים המיינסטרימיים וחסרות ראיות קונקרטיות.
אם הדחף לחפש תיאוריות קונספירציה מונע מרצון לזהות ולהבין איומים פוטנציאליים, אז עלינו לצפות שהעניין בתיאוריות קונספירציה יהיה קשור לסקרנות חולנית גבוהה יותר.
כדי לחקור את הקשר הזה ביצענו שלושה מחקרים . בכל מחקר היו קבוצות שונות של משתתפים, בחלוקה קרובה עד שווה למגדרים. המחקר הראשון בדק את השאלה: האם סקרנות חולנית קשורה לאמונה חזקה יותר בתיאוריות קונספירציה? באמצעות סולם הסקרנות החולנית וסולם האמונות הקונספירטיביות הגנריות , מצאנו שככל שאנשים היו יותר סקרנים בצורה חולנית, כך אמונתם הכללית בתיאוריות קונספירציה גבוהה יותר.
בפסיכולוגיה, סקרנות חולנית מתארת עניין מוגבר ללמוד על מצבים מאיימים או מסוכנים. ניתן למדוד אותו באמצעות סולם הסקרנות החולנית , שנותן דירוג לסקרנות חולנית כללית, וסקרנות בארבעה תחומים: מוחות של אנשים מסוכנים, אלימות, סכנה פרה-נורמלית וחילול הגוף. אלימות היא כאשר אתה סקרן לגבי הפעולה עצמה (כגון משחק אגרוף). פגיעה גופנית היא סקרנות לגבי תוצאות האלימות (כמו ללכת למוזיאון כירורגי).
אנשים צעירים יותר נוטים להיות סקרנים בצורה חולנית יותר , אבל אין נטייה לפער גדול בין המינים, אם בכלל.
במחקר השני, בדקנו אם הקשר בין סקרנות חולנית לעניין בתיאוריות קונספירציה מונע על ידי תפיסת האיומים של אנשים. הזמנו אנשים לדרג כמה מאיימים הם חשו לגבי מספר הסברים לאירועים. האירועים כללו גם הסברים מיינסטרים וגם הסברים קונספירטיביים לאותו דבר, כמו למשל האם שובלי מטוסים הם אדי מים, או "כמטריילס" מזיקים. מצאנו שככל שהסקרנות החולנית של אנשים גבוהה יותר, כך הם תפסו את האיום בהסברים קונספירטיביים גבוה יותר.
במחקר הסופי, חקרנו האם סקרנות חולנית מגבירה את הנטיה לחפש תיאוריות קונספירציה כהסברים לאירועים. היצגנו לאנשים סדרת זוגות של תיאורים, וביקשנו שיבחרו על איזה תאור מהזוג הם היו רוצים ללמוד יותר.
חלקם היו זוגות חולניים ולא חולניים, כמו למשל לראות תמונה של אדם שהרג את חברתו ואכל אותה, או תמונה של אדם שהציל את חברו מטביעה. אחרים היו זוגות של הסברים קונספירטיביים ומיינסטרים של אותו אירוע, כמו טביעת הטיטאניק - מכיוון שהיא פגעה בקרחון, לעומת הטבעה מכוונת במסגרת הונאת ביטוח.
מצאנו שככל שאנשים סקרנים בצורה חולנית יותר בבחירות שלהם (כגון בחירה לצפות בתמונה של האיש שהרג את חברתו), כך גדל הסיכוי שהם יתעניינו בהסברים קונספירטיביים.
על פני שלושת המחקרים הללו, לאנשים סקרנים באופן חולני היה סיכוי גבוה יותר להיות בעלי אמונות קונספירטיביות כלליות, לתפוס תיאוריות קונספירציה כמאיימות יותר ולהפגין עניין חזק יותר ללמוד יותר על הסברים קונספירטיביים. בשלושתם, תחום הסקרנות החולנית שהיה קשור באופן החזק ביותר לעניין בתיאוריות קונספירציה היה "מוחות של אנשים מסוכנים".
מוחות מסוכנים
למה מוחות של אנשים מסוכנים? מחקרים קודמים הראו שבאופן כללי אנשים נמשכים במיוחד לסיפורים על קשרים חברתיים ואיומים . אבל לקבוצות העוינות הקשורות לתיאוריות קונספירציה עשויה להיות משיכה חזקה במיוחד לבני אדם.
קבוצות עוינות של אנשים אחרים מהווים כבר זמן רב איום על בני אדם. חשיבה קבוצתית הופיעה מוקדם באבולוציה של הומו סאפיינס . בעוד שרוב התוקפנות של הפרימטים היא תגובתית, התפתחות השפה בבני אדם לפני כ-300,000 שנה אפשרה לתוקפנות שלנו להיות מתוכננת ומתואמת יותר , כמו גם מטעה וקונספירטיבית . זה אומר שבני אדם צריכים להיות סקרנים לגבי כוונותיהם של אנשים שעלולים להיות מסוכנים. למרות שסקרנות יכולה להיות שימושית, רגישות להסברים של איומים , למשל תיאוריות קונספירציה, יכולה לגרום לאנשים להניח שלאחרים יש מניעים מסוכנים כשאין כאלה.
הבנת אירועים בעולמנו המורכב והמודרני יכולה להיות מאתגרת, ועשויה להוביל אותנו להיות ערניים לאיומים פוטנציאליים, תוך שימוש בסקרנות החולנית העתיקה שלנו. סקרנות חולנית אינה רעה מטבעה, אך עניין מוגבר ללמוד על הסכנות המוצגות בתיאוריות קונספירציה יכול לחזק את האמונות שהעולם הוא מקום מסוכן. זה יכול ליצור לולאת משוב שרק מגבירה את החרדה, ודוחפת אנשים עוד ועוד במורד התלול של תיאוריות הקונספירציה.
עוד בנושא באתר הידען: