מדוע סלולים שבילים עתיקים בזיגזג? מדענים טוענים כי מצאו הוכחה פיזיקלית
כבר לפני שנים רבות כל מטייל בשבילי המדבר שניסה לעלות בהר למד את האימרה המיוחסת לבדווים : "חכם השביל מההולך בו". מאוחר יותר ידענו לזהות בקלות את ההבדל בין שביל עתיק לשביל חדש ולו רק בגלל העובדה שמעלות עתיקים תמיד היו "מזגזגים" ואילו שבילים חדשים עולים ישר, לפעמים בזוויות הזויות. ה"חוכמה של השביל העתיק" היתה ידועה, מוכרת ומוערכת ע'י כל מטפסי ההרים. עכשיו ניתנה ל"חוכמה" גושפנקא רשמית.
קו ישר הוא אמנם המרחק הקצר ביות בין שתי נקודות, אבל מסתבר כי בעליה תלולה השביל המזגזג הוא המהיר יותר, למסקנה זאת הגיעו שני חוקרים : Marcos Llobera - University of Washington; T.J. Sluckin - University of Southampton. לדברי החוקרים בהליכה בשטח ישר הדרך הקצרה והמהירה היא אכן בקו ישר אבל כשמגיעים לשפועים, התמונה משתנה, החוקרים יצרו דגם מתמטי שהראה את ההבדלים המכניים והוצאת אנרגיה בהליכה בשטח מישורי לעומת עליה במדרון. לדבריהם : "קימת זווית קריטית שעליה בזווית גבוהה ממנה גורמת לעלות מטבולית גבוהה ולביזבוז אנרגיה".
כלומר, במדרון שזויתו חדה מהזווית הקריטית (אותה אינם מציינים), מחויב ההולך להפוך כוונים, היפוך הכוונים או ההליכה ב זיגזג נעשים במידה רבה ללא מודעת/אוטומטית. וכך בגלל העלות האנרגטית הופכת ההליכה בזיזג לכדאית יעילה וקצרה.
על מחקר שכזה ניתן לומר כי זו "המצאת הגלגל" מחדש, אלא שהפעם ההמצאה מתובלת בהוכחה מתמטית / מדעית. ועל כך כבר אמר הבדווי: "חכם השביל מההולך בו".
דר' אסף רוזנטל, אקולוג,
מדריך/מוביל טיולים באפריקה ובדרום אמריקה.
לפרטים: טל‘ 0505640309 / 077-6172298,
דוא‘ל: [email protected]