החוקרים מאוניברסיטת צפון מזרח רוסיה מעריכים כי גילה של הממותה הוא בין 10-15 אלף שנה וכי ככל הנראה בדמה היו חומרים נוגדי קפאון * הגילוי העלה שוב את סוגיית שיבוט הממותות, אך צריך לזכור כי עד כה נכשלו כל הנסיונות
הממותה הצמרית, סמל לאחת ההכחדות הראשונות שככל הנראה בוצעו בידי האדם לפני כ-4,000 שנה בשל ציד יתר, עשויה, אם כי בסיכוי מאוד נמוך, לחזור לחיינו באמצעות שיבוט, לאחר שדם נוזלי נמצא בגופתה של ממותה שקפאה בסיביר.
.החוקרים מהאוניברסיטה של צפון מזרח רוסיה ביאקוצק גילו נקבת ממותה שנקברה לפני 10-15 אלף שנה קבורה באי לאחובסקי, לא הרחק מהחוף. המדענים אמרו כי מגופה של הממותה נזל נוזל כהה.
שרידי רקמת השריר שנמצאה מחוץ לגוף הכילה בשר שצבעו כצבע בשר טרי. הסיבה לשימור היא שהחלקים התחתונים של גוף הממותה שכנו בתוך קרח טהור" אומר סמיון גריגורייב, ראש המשלחת ומנהל הנהלת מוזיאון הממותות באוניברסיטה בהודעה לעיתונות שהוציאה האוניברסיטה.
"הדם היה כהה מאוד, השריר נמצא בחלל בקרח מתחת לבטן הממותה וכשמשכנו אותו הדם החל ליזול החוצה. למרבה המזל, הטמפרטורה בחוץ בעת החפירה היתה בסביבות מינוס שבע עד מינוס 10 מעלות, יתכן שבדם הממותה היו חומרים נוגדי קפאון.
ואולם נסיונות קודמים שנעשו בשיבוט ממותות שנמצאו קפואות בקרח העד נכשלו, לרבות נסיון שנעשה בידי חוקרים יפנים לפני מספר שנים. כדי שניתן יהיה לשבט ממותה יש צורך בהחדרת החומר הגנטי שלה לביצית מרוקנת של פילה והחדרתה לרחם הפילה, דבר שכשלעצמו מסובך, גם אם היה מדובר בחומר גנטי מימים אלה ולא בכזה שנשאר בהקפאה במשך 10,000 שנה.
בספטמבר 2012 מסרו חוקרים מרוסיה ודרום קוריאה כי גילו שרידי רקמות ממותה קבורים בעומק של מספר מטרים מתחת לקרח העד במזרח סיביר שעשוי היה להכיל תאים חיים ואולם מספר התאים היה נמוך מכדי שניתן יהיה להשיג שיבוט מוצלח.