מספר טורנירים מדעיים לנוער התקיימו באחרונה במסגרת היחידה לצעירים במדע - צמ"ד, המהווה חלק ממכון דוידסון לחינוך מדעי, המאגד את הפעילויות החינוכיות של מכון ויצמן למדע
לקראת סיום שנת הלימודים התקיימו מספר טורנירים מדעיים לנוער במסגרת היחידה לצעירים במדע - צמ"ד, המהווה חלק ממכון דוידסון לחינוך מדעי, המאגד את הפעילויות החינוכיות של מכון ויצמן למדע. בטורניר הפיסיקה על-שם שלהבת פריאר השתתפו כ-50 צוותים של תלמידי תיכון מרחבי הארץ ומחו"ל. הצוותים המתמודדים נדרשו לתכנן ולבנות כספת, הננעלת באמצעות מנגנון פיסיקלי מקורי.
במהלך התחרות ניסו הצוותים לפרוץ מספר גדול ככל האפשר של כספות - תוך זמן מוגבל. במקביל, נבחנו הכספות על-פי מספר הפעמים שבהן הצליחו המתחרים לפענח ולפרוץ את מנגנון הנעילה, וכן על-פי הערכת צוות שופטים ממדעני מכון ויצמן. הצוותים שהגיעו להישגים גבוהים מקבלים ציון מאה בבחינת המעבדה בפיסיקה.
השנה השתתפו בתחרות צוותים מארה"ב, קנדה, בריטניה, איטליה, מולדובה, רוסיה וישראל. האולימפיאדה הארצית למתמטיקה על-שם פרופ' יוסף גיליס התקיימה זו הפעם ה41-. השנה השתתפו בה 69 בני נוער, מעשרות בתי-ספר ברחבי הארץ. המשתתפים נדרשו לענות על שאלון אותו חיברו מדענים ממכון ויצמן למדע וממוסדות אחרים להשכלה גבוהה, שגם שפטו בתחרות. ארבעת הזוכים ו-12 המצטיינים באולימפיאדה יקבלו פרסים, ובהם מלגות לימוד. הם גם יוזמנו להשתתף בסגל נבחרת ישראל באולימפיאדת המתמטיקה הבין-לאומית שתתקיים במדריד, ספרד, בחודש יולי. טקס חלוקת הפרסים והתעודות התקיים בחודש יוני, במכון. בתחרות ההישרדות הווירטואלית "קודגורו אקסטרים" נדרשים הצוותים המתחרים ליצור תוכנות מחשב "שורדות" התוקפות ומשמידות את התוכנות היריבות - וגם מסוגלות להתחמק מהתקפותיהן, ולהתמודד עם איומים נוספים - "פצצות חכמות" ו"זומבים" שהושתלו על-ידי יוצרי התחרות. לחברי הצוות הזוכה, מבית-ספר "אורט" בקריית ביאליק, הוענקו מלגות בגובה מחצית שכר לימוד לתואר ראשון במדעי המחשב במרכז הבין-תחומי בהרצליה.
תחרות "קודגורו אקסטרים" היא יוזמה משותפת של היחידה לצעירים במדע (צמ"ד) שבמכון דוידסון לחינוך מדעי, בשיתוף עם החברות IBM ו"אלאדין", המרכז הבין-תחומי בהרצליה, עמותת יוצאי יחידת 8200 של חיל מודיעין, אגף התקשוב בצה"ל, משרד ראש הממשלה ומשרד החינוך.
בטורניר הכימיה נדרשו הצוותים המשתתפים ליצור תערובת חומרים, וכן לפצח את הרכבן של תערובות כימיות מתחרות באמצעות שיטות אנליזה כימיות: שיקוע, סתירה, תגובות צבע, שריפה, חימצון ועוד. במקום הראשון בטורניר זכה הצוות מבית החינוך ומדעים - תיכון ג'לג'וליה, למקום השני הגיע צוות מבית-הספר בן-גוריון בנס-ציונה, ובמקום השלישי זכה צוות מכפר הנוער ויצ"ו ניר העמק בעפולה. תלמידי הצוותים הזוכים קיבלו ציון 100 ביחידת המעבדה הנכללת בבחינת הבגרות בכימיה. נשיא המדינה, מר שמעון פרס, ביקר במכון דוידסון ביום התחרות ושוחח עם התלמידים.
בטורניר נוסף, האולימפיאדה זוטא במתמטיקה, השיבו המשתתפים על שאלון שהופץ ברשת. מצטייני שלב זה הוזמנו לשלב הגמר, במהלכו קיבלו שאלון מיוחד שהותאם עבורם על-ידי ד"ר מריה גורליק וד"ר דמיטרי נוביקוב מהפקולטה למתמטיקה ומדעי המחשב במכון ויצמן למדע. זוכי האולימפיאדה יוכרזו בטקס חלוקת הפרסים שיתקיים בחודש יוני. השנה הוצע למשתתפים דוברי הערבית שאלון בשפתם, שבהכנתו סייע פרופ' אדריס תיתי - גם הוא מסגל הפקולטה למתמטיקה ומדעי המחשב במכון.
זוכרים את אילן רמון
140 בני נוער מישראל ומחו"ל השתתפו בשלב הגמר של האולימפיאדה למדעי החלל, האנרגיה ומדעי הסביבה על-שם אילן רמון וצוות המעבורת "קולומביה" שהתקיים באחרונה במכון דוידסון לחינוך מדעי, המאגד את הפעילויות החינוכיות של מכון ויצמן למדע, במעמד רונה רמון.
למקום הראשון הגיע צוות מתיכון חדש על-שם א. ליהמן מדימונה, שפיתח תוכנית לטיפול בפסולת בחלל ולהשמדתה. הצוות הזוכה יישלח למחנה אסטרונומיה שיתקיים בקיץ בטורקיה. למקום השני הגיע צוות מבית-הספר "אורט" על-שם גרינברג בטבעון, אשר זכה בטלסקופ על עבודת מחקר בנושא "טיסה בטוחה בחלל".
האולימפיאדה השנתית לזכר האסטרונאוט הישראלי אילן רמון היא יוזמה של משרד החינוך ושל ד"ר זהבה שרץ וד"ר אילנה הופפלד מהמרכז הארצי למורי מדעוטכנולוגיה בחטיבות הביניים, אשר מובילות את הפרויקט. לשלב הגמר של האולימפיאדה הגיעו 14 צוותים מחטיבות ביניים ברחבי הארץ, ומבית-ספר רמ"ז בניו-יורק, שהציגו עבודות מחקר בנושאי מדעי החלל, האנרגיה והסביבה באמצעות כרזות הסבר ודגמים יצירתיים.
מדעי הצעצוע
פרויקט קמ"פ (קבוצות מדע פעיל) של מכון דוידסון לחינוך מדעי, המאגד את הפעילויות החינוכיות של מכון ויצמן למדע, החל לפעול בעיר טמרה שבגליל המערבי. הפעילות נפתחה בטקס חגיגי, במעמד ראש עיריית טמרה ומנהל אגף החינוך בעירייה. לאחר מכן השתתפו בני הנוער והוריהם בפעילות פתיחה של הקורס "מדעי הצעצוע".
פתיחת התוכנית ביישוב המרוחק חייבה היערכות מיוחדת. ד"ר עובד קדם, ראש התוכנית, אורן אקשטיין, מרכז התוכנית, ואנשי הסגל ממכון דוידסון גייסו והכשירו צוות מהעיר טמרה, ובו גם מורה שתירגם את חומרי ההוראה מעברית לערבית. סטודנטים מהיישוב, המשתתפים כחונכים בפרויקט פר"ח, מסייעים בהפעלת התוכנית. בפעילות זו תומכים תוכנית היל"ה של משרד החינוך והחברה למתנ"סים.
פרויקט קמ"פ טמרה עמד במרכזו של כנס ארצי לקידום נוער במיגזר הערבי, שהתקיים באחרונה בטמרה, ובעקבותיו מקווים ראשי התוכנית כי הפרויקט יופעל גם במקומות נוספים.
אירועים נוספים לקהל הרחב שהתקיימו במכון ויצמן:
- ביו-אתיקה עכשיו:סוגיות ביו-אתיות אקטואליות עמדו במרכז סדרת מפגשים פתוחים לציבור שקיים באחרונה מכון דוידסון לחינוך מדעי, המאגד את הפעילויות החינוכיות של מכון ויצמן למדע. מנחה הסדרה, פרופ' מישל רבל ממכון ויצמן למדע, יו"ר המועצה הלאומית לביו-אתיקה, וחתן פרס ישראל, ציין בדברי הפתיחה כי מטרת המפגשים היא להגביר את מודעות הציבור לשאלות המוסריות העולות בעקבות ההתקדמות הרפואית והטכנולוגית, והדגיש את חשיבותו של שיח ציבורי בנושאים אלה. הקהל הרב שהתאסף באולם "הברווז" במכון דוידסון, והדיונים הערים שהתנהלו בתום ההרצאות, הוכיחו שהציבור, מצידו, אכן רוצה לדעת יותר. בעקבות ההצלחה הרבה של המפגשים, התקבלו בקשות לקיום הסדרה פעם נוספת.את שלושת המפגשים יזמו וארגנו ד"ר אילנה שמידט-הופפלד, מרכזת המועצה הלאומית לביו-אתיקה וחברת המחלקה להוראת מדעים במכון וייצמן למדע, שבחרה את נושאי המפגשים, ד"ר זהבה שרץ, ראש תוכנית מדע לציבור הרחב, וד"ר אושרית נבון, אשר מרכזת את התוכנית. המפגשים התקיימו בתמיכת המועצה הלאומית לביו-אתיקה, ובמימון הקרן לזכר חנן בר-און.
- מדע ותעשייה:תלמידי כיתות י"א המשתתפים בתוכנית הח"צ (חוקרים צעירים) ביקרו באחרונה במפעל "אפלייד מטריאלס" שבקריית המדע ברחובות. מטרת הסיור במפעל היא לחשוף את התלמידים לזיקה שבין המדע הבסיסי, אותו הם פוגשים במעבדות המכון, לתעשייה עתירת הידע. יזמו את הביקור ד"ר רקפת שטוירמן, אורית קאופמן וד"ר פליקס לאוב, ראשי התוכנית. תוכנית הח"ץ לתלמידים מצטיינים מופעלת על-ידי היחידה לצעירים במדע (צמ"ד), במסגרת פעילות מכון דוידסון לחינוך מדעי, ומשתתפים בה כמאתיים תלמידים מדי שנה.התלמידים האזינו להסבר קצר על היבטים מדעיים, טכנולוגיים ועסקיים של תהליכי הייצור והפיתוח של השבבים. לאחר מכן סיירו בחדר הנקי של המפעל, שם צפו מקרוב במכונות הבדיקה והבקרה שמפתחים ומייצרים ב"אפלייד מטריאלס" ישראל.
- חומר למחשבה:תלמידים מצטיינים מכיתות י"א ו-י"ב הוזמנו להאזין להרצאת קציר-מקינני הרביעית. פרופ' אפרים קציר בירך את התלמידים - אלה שהאזינו להרצאה באולם ויקס, ואלה שצפו בה בשידור ישיר בבית-הספר "הר וגיא" בקיבוץ דפנה, ובאשכול הפיס בגליל המערבי. בהרצאה "חומר למחשבה - ובחזרה" סקר ד"ר ליאור קרוניק, מהמחלקה לחומרים ופני שטח במכון, את החשיבות של חקר תכונות החומרים ואת האפשרות לעבד ולנצל אותן, כאמצעי מכריע להתפתחות המין האנושי מעידן האבן ועד "עידן הסיליקון". בהמשך הציג מספר כיווני מחקר מבטיחים של מדע החומרים המודרני, המשמש מקום מפגש ייחודי בין העולם המיקרוסקופי לעולם המאקרוסקופי, בין תיאוריות פיסיקליות מודרניות לכימיה הניסיונית, ובין שאלות מחקר מדעיות בסיסיות לשימושים טכנולוגיים מתקדמים. היכולת להבין את תכונות החומר ברמה הבסיסית ביותר שלו - המולקולות והאטומים המרכיבים אותו והמבנה המרחבי והאלקטרוני שלהם - מאפשרת למדענים ליצור ולעצב חומרים בעלי תכונות רצויות ומופלאות, וכך לעשות את כל הדרך שבין החומר למחשבה - ובחזרה.
- יום הולדת לתעשייה:יוזמה חדשה, לרגל חגיגות 60 שנה למדינת ישראל וציון 60 שנות תעשייה כימית בישראל, יוצאת לדרך. הפרויקט, יוזמה של קבוצת הכימיה במחלקה להוראת מדעים ושל חברת "כימיקלים לישראל בע"מ" בשיתוף עם חברת "בתי זיקוק לנפט בע"מ", תכלול מספר פעילויות ותחרויות נושאות פרסים המיועדות לתלמידי תיכון, העוסקות כולן בקשר שבין כימיה, תעשייה וסביבה, באופן יצירתי וחווייתי. תלמידי כיתות י' ו-י"א מוזמנים לקחת חלק בתחרות כתיבת כתבות, מאמרים עיתונאיים, או יצירת פוסטרים וסרטונים, בנושא "כימיה, תעשייה וסביבה בראי החברה והפרט". תחרות נוספת מיועדת לתלמידי י"א-י"ב המכינים פרויקט חקר בנושא תעשייתי או סביבתי, שבמסגרתה יכינו פוסטר מדעי והרצאה קצרה המציגה את עבודתם. המשתתפים בשתי התחרויות יוזמנו לימי העשרה והדרכה במכון דוידסון לחינוך מדעי, המאגד את הפעילויות החינוכיות של מכון ויצמן למדע. את הפרויקט מובילים ד"ר מירי קסנר ממכון דוידסון, ראש המרכז לקשר בין התעשייה הכימית ומערכת החינוך, ופרופ' אבי הופשטיין, ראש המחלקה להוראת המדעים במכון ויצמן למדע. ועדת ההיגוי כוללת נציגים ומדענים מחברות התעשייה הכימית השותפות לתוכנית, וכן נציגים נוספים ממכון ויצמן למדע, ונציגת הפיקוח על הכימיה במשרד החינוך.
- קפה מדע:רעידות אדמה, הסיבות להתחוללותן, ומידת היכולת שלנו להתכונן אליהן ולהתגונן מפניהן, עמדו באחרונה במרכזו של מפגש בסדרת "קפה מדע". תחת הכותרת "רעידת אדמה חזקה בישראל: זה יקרה, יהיה אפילו רע, אך האם אפשר לעשות משהו?" התקיימה שיחה בהנחיית ד"ר אריאל היימן, מנכ"ל מכון דוידסון לחינוך מדעי. ד"ר היימן השלים לימודי דוקטורט בגיאולוגיה באוניברסיטה העברית, עבד במכון הגיאולוגי, בין השאר במחקר על רעידות אדמה, והיה חבר בוועדות לאומיות שונות, בהן הוועדה הלאומית לטיפול בסיכוני רעידות אדמה במדינת ישראל. המפגש נפתח בהסבר על הסיבות להתרחשותן של רעידות אדמה, והמשיך בהסברים על גורמי הנזק העיקריים, ועל האופן שבו מודדים ומעריכים את עוצמתן של הרעידות. מתוך המחקר המדעי והידע הנצבר אפשר להסיק, כי רעידת אדמה חזקה בישראל היא אירוע בלתי נמנע. מסקנה זו הובילה לחלקו השני של המפגש, שהתמקד בדרכים שבהן אפשר להתכונן לאסון טבע בסדר גודל זה. מה הם המקומות הבטוחים למגורים? האם קיימים אמצעי התרעה יעילים? ד"ר היימן הבהיר, בין השאר, כי על אף הידע הרב שנצבר בתחומים אלה בעשורים האחרונים, בתחום חיזוי רעידות אדמה עדיין רב הנסתר על הנגלה ואין עדיין דרך לחזות את מועד התרחשותן. מכיוון שאין ספק כי רעידת אדמה הרסנית תתחולל בישראל, מוטב ואפשר להתכונן להתמודדות עם תוצאותיה. נקודה מרכזית למחשבה היא ההנחה כי בהתחוללות אסון בסדר גודל כזה, המדינה לא תוכל לסייע לאזרחים, וכי למעשה כל אחד מאיתנו יהיה תלוי בעצמו, ובסולידריות ובעזרה ההדדית של אזרחים אחרים.
- לונדון מחכה לי:גיליון מיוחד של כתב-העת International Journal of Science Education שיצא באחרונה לאור הוקדש כולו להצגת שיתוף פעולה בין מדענים ישראלים מהמחלקה להוראת מדעים במכון לבין מדענים בריטיים ממחלקה מקבילה בקינגס-קולג' בלונדון. את הפרויקט, בתמיכת קרן גטסבי הבריטית, מובילים ראש המחלקה להוראת המדעים, פרופ' אבי הופשטיין, ופרופ' בת-שבע אלון, ושותפים בו ד"ר אסתר בגנו, ד"ר רחל ממלוק-נעמן, ד"ר זהבה שרץ, מרים כרמלי, ותלמידי המחקר ליאורה ביאלר, חנה ברגר, ודורית טייטלבאום. הפרויקט נועד לעסוק בהכשרת מורים, במטרה לתרום לידע ולהתפתחות המקצועית המתמשכת של מורים למדעים בחטיבת הביניים ובחטיבה העליונה. בגישה "מבוססת עדויות" על פיה פעלו, אוספים מורים מידע שיטתי ומתמשך על ההוראה והלמידה בכיתות, ומסיקים ממנו מסקנות המובילות לשיפור דרכי ההוראה והלמידה. גיליון כתב-העת סוקר שש תוכניות שהופעלו במשך שלוש שנים בישראל ובבריטניה, אשר כללו מעבדות חקר בתחום הכימיה, שיטות לאינטגרציה של ידע בפיסיקה, מיומנויות למידה במקצוע מדע וטכנולוגיה בחטיבת הביניים, טיעונים מדעיים, חקר במדע, ושיטות הערכה בלימודי מדע. פרופ' אבי הופשטיין אומר, כי שיתוף הפעולה בין שתי המדינות, שהן בעלות תרבות שונה ומערכות חינוך שונות, הפועלות על-פי עקרונות וקווים מנחים שונים, איפשר לקבל מידע עשיר ורב-גוני על הנושאים השונים שנבחנו במסגרת הפרויקט. גישת ההכשרה שפותחה בפרויקט זה מופעלת כיום בארץ ובבריטניה.
- בילוי חכם לכל המשפחה:אלפים מתושבי ישראל ביקרו בחול המועד פסח בקמפוס המכון והשתתפו בפסטיבל המדע של מכון ויצמן למדע, בתמיכת משפחת פיליפ גרון. זו השנה התשיעית שבה מתקיים הפסטיבל, והשנה, לצד אורחים מכל הארץ, השתתפו בו גם מוזמנים מהעיר שדרות. על אף השרב הכבד ששרר בימי הפסטיבל, נהנו המבקרים ממיגוון פעילויות, שכללו סדנאות, תצפיות, מופעים מוסיקליים, תצוגות, סיורים והדגמות מדעיות שהתקיימו בכיכר היובל, בגן המדע, במגדל השמש, במכון דוידסון וברחבי קמפוס המכון.
- חומר למחשבה 2:ביום האשה הבין-לאומי התקיים במכון רב-שיח על "בריחת מוחות ממדע - מדוע נשים נושרות מהמסלול האקדמי". נשירת נשים מהמסלול האקדמי, בעיקר בדרגות הבכירות, היא בעיה מוכרת - לא רק בארץ, אלא בעולם כולו. פרופ' חגית מסר-ירון, סגנית נשיא אוניברסיטת תל-אביב למחקר, הציגה נתונים על השתלבות נשים במערכות ההשכלה הגבוהה - החל במספרים המעודדים לגבי שלושת התארים האקדמיים הראשונים, ועד ל"תקרת הזכוכית" העוצרת את התקדמותן במעלה סולם הסגל האקדמי הבכיר. פרופ' נינה תורן מהאוניברסיטה העברית, שכתבה מספר ספרים על נשים באקדמיה, ניסתה להסביר את הסיבות לנשירת הנשים. פרופ' ליאה אדדי, דיקן מדרשת פיינברג של מכון ויצמן למדע, הציגה את סיפורה האישי כאשה-מדענית, וסיפרהעל ההתמודדות עם הצורך לנהל קריירה כפולה, בבית עם המשפחה, ובמעבדה.
בדיון שהתפתח באולם עלו שאלות נוספות, ובהן: האם יש להטיל את האחריות לנשירת הנשים על החברה הסטריאוטיפית והבלתי-תומכת, או שהיא נגרמת בגלל חוסר מוטיבציה של הנשים? האם יש הבדל בין "מדע גברי" ל"מדע נשי"? וגם, בנימה מעשית ואישית יותר, מה אפשר לעשות, ומה נעשה בפועל במכון ויצמן למדע, כדי לתמוך בתלמידות המחקר הממשיכות במסלול המדעי. יזמו ואירגנו את האירוע תלמידות המחקר תמר קשתי, שגם הנחתה את הדיון, טל הוניג, טלי דדוש, ותלמידי מחקר נוספים מקבוצת Womenhood. הקבוצה הוקמה במכון לפני ארבע שנים, ויוזמת פעילות לעידוד שילוב נשים במדע, בשיתוף פעולה עם יועצת הנשיא לקידום נשים, פרופ' עדי קמחי. הקבוצה מקיימת מפגשים חודשיים בהם משתתפות תלמידות מחקר וחוקרות במכון, וכן סדנאות העצמה לנשים. פרויקט נוסף בו מעורבת הקבוצה, בסיוע פרופ' מיכה ברכוז מהמחלקה לפיסיקה של חלקיקים במכון ויצמן למדע, הוא סדרת הרצאות לפני תלמידי תיכון שנושאות תלמידות מחקר מהמכון, במסגרת ארגון "בשער". - כל חונך פרח:טקס הענקת מלגות הצטיינות על-שם אברהם אגמון ל-12 חונכים וחונכות בפר"ח התקיים, זו השנה ה-19, במכון דוידסון לחינוך מדעי, המאגד את הפעילות החינוכית במכון ויצמן למדע. מנכ"ל פר"ח, עמוס כרמלי, ציין כי הטקס מהווה הזדמנות שנתית להודות לכל חונכי פר"ח המוציאים אל הפועל את המפעל העצום הזה, מתוך צניעות, ענווה והתמודדות יום-יומית עם קשיים ומכשולים. כרמלי הודה לבני הזוג שרון ולארי אנקין מטורונטו, שהגיעו לארץ לחנוכת מרכז המדע התשיעי במספר של פר"ח, בכרמיאל, וכן לסגל המנהל את פרויקט החונכות, למשפחת אגמון המעניקה את מלגות ההצטיינות, לחברי ועדת הפרס, לוועדה לתכנון ותקצוב של המועצה להשכלה גבוהה - "האב הגדול והתומך" של פרויקט פר"ח, לגורמים במשרדי החינוך והתמ"ת, למכון ויצמן למדע ולמכון דוידסון לחינוך מדעי המאגד את הפעילויות החינוכיות של מכון ויצמן למדע, ובראש ובראשונה לחונכי פר"ח ולחונכים המצטיינים: אלון אברהם, שי אלמקייס, מוטי בסה, ר'אדיר בשארה, מזי חדד, בת-אל כהן-חדד, חן ליבמן, אלישבע מאור, מלכה זהבי, יעקב מנור, מיכה נקים ואלונה צייטלין. ביום העצמאות האחרון קיבלו פר"ח, וכן שבעה ארגונים חברתיים נוספים, את פרס ישראל למפעל חיים - תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה.