כך אומר חתן פרס נובל פרופ' וולטר קוהן , חתן פרס נובל לכימיה לשנת 1998, באירוע לרגל קבלת תואר דוקטור כבוד בבר-אילן במאי 2009 * לדבריו, ישראל חייבת לחזור ולהוביל בתחום אנרגית השמש כמו לפני עשרות שנים
משאבי הנפט והגז הטבעי עומדים לעבור את שיא יכולת התפוקה בתוך שבע שנים, וחייבים לעבור לאנרגיות מתחדשות, לא כגורם שולי כפי שהדבר נעשה היום, אלא כמקורות האנרגיה העיקריים של האנושות. כך מתריע פרופ' וולטר קוהן, חתן פרס נובל לכימיה לשנת 1998 בהרצאה שנשא באוניברסיטת בר-אילן לרגל קבלת תואר דוקטור לשם כבוד. האירוע התקיים בחודש מאי אך הידיעה מתפרסמת כאן לראשונה.
היום מדברים על אחוז אחד מהאנרגיה שמסופקת כיום על ידי רוח ושמש, כאשר 35% מהאנרגיה המנניעה את גלגלי הכלכלה העולמית מגיעים משריפת נפט, 25% מגז טבעי, 25% משריפת פחם, ומבין סוגי האנרגיה האחרים – הבולטת שבהן היא
האנרגיה הגרעינית. אנרגית שמש וניצול אנרגית הרוח מהווים בקושי אחוז אחד לכל סוג אנרגיה.
קוהן בחן את החלופות לנפט ולגז והסביר מדוע אינן מתאימות או לחילופין, אינן יכולות לגדול בקצב הדרוש כדי לקחת את מקום הנפט והגז. הפחם נפסל בהיותו בעייתי יותר מבחינת זיהום ו מבחינת פליטת פחמן. זאת בשל יעילותו הנמוכה יחסית. חלופה אחרת היא החלופה הגרעינית וגם היא בעייתית משום שהיא מייצרת סיכון סביבתי במקרה של תקלה וגם בלי תקלה, קשה מאוד להיפטר מהפסולת הגרעינית.
"יש עוד מקורות טובים וירוקים כגון דלק ביולוגי, אך הם לא יהפכו להיות שחקן רציני. בתחילה סברו שסוכר ותירס יהפכו להיות תחליף לנפט, הבעיה היא שהם מתחרים על המקום ועל המים עם גידולי המזון, דבר שגרם להתייקרות המזון ולהחרפת העוני.
"אנחנו באחת האוני' המובילות בישראל ולא צריך להסביר לכם שיש קונצנזוס על כך שאנו סובלים משתי בעיות בו זמנית – התרוקנות מאגרי הנפט והגז הטבעי והתחממות כדור הארץ כתוצאה מפליטות הפחמן. ייצור הנפט הגיע לשיא בארה"ב בשנות השבעים. כיום ירדנו לחצי מהתפוקה של אז. גם יצרניות נפט אחרות כגון סעודיה כבר עברו את השיא, וגם אם ננצל את אדמות השמנים של קנדה, עדיין לא נצליח להגיע לתפוקות של אז.
35% מצריכת האנרגיה העולמית מגיעה מנפט, 25% מפחם ועוד 25% מגז טבעי. אנרגיה גרעינית מהווה אחוזים בודדים, והאנרגיות החלופיות עוד פחות.
אנו רואים איפוא, כי 60% מהאנרגיה הנצרכת בעולם מגיעים מנפט וגז טבעי כאשר גם בכל המדינות שעדיין לא הגיעו לשיא זה תגיע תחילה תופקת הנפט ולאחר מכן תפוקת הגז הטבעי לשיא בתוך 20 שנה פחות או יותר. לכאורה יש אספקת פחם עד שנת 2100 ואולם אם הוא יהפוך למקור האנרגיה העיקרי בהעדר נפט וגז, הוא ייגמר הרבה קודם לכן. "לקח למשאבים הללו להיווצר כחצי מיליארד שנה, ואנו בזבזנו את הכל בתוך מאה שנים."
קוהן משבח את השינוי שעבר הממשל האמריקני בכל הקשור לתחום האקלים לאחר הבחירות ועליתו לשלטון של ברק אובמה.
מה לעשות? שואל קוהן ומציע מספר עקרונות לדיון באתגרים.
• ראשית יש לפעול במהירות, כי אם נמשיך רק לבצע מחקרים במשך חמישים שנה ייגרם נזק בלתי הפיך.
• יש להאט את הגידול באוכלוסיה. הצפי הוא שעד אמצע המאה תגדל האוכלוסיה ב-50% ללמעלה מ-10 מיליארד בני אדם בשנות החמישים של המאה ה-21, וביחד עם הגידול בצריכה לנפש עקב הצמיחה הכלכלית בסין ובהודו יגרום לעליה בביקוש לאנרגיה ובפליטות הפחמן. הבעיה – האיסלאם הקיצוני איתו אתם מתמודדים כאן בישראל, והכנסיה הקתולית מתנגדים לשימוש באמצעי מניעה, ומציגים קצב ריבוי טבעי גבוה. עם זאת קוהן מציין כי קצב הגידול ירד מאוד בשנים האחרונות.
• שימור אנרגיה – דבר שנחשב עדיין למילה גסה – לא מזמן חברות החשמל רצו שישתמשו יותר בחשמל, ואנשים לא התרגלו לחסוך. רבים עדיין קונים רכבע ארבע על ארבע בעלי צריכת דלק עצומה.
• מעבר לשימוש באנרגית שמש וכוח הרוח, כל אחת מהדרכים הללו מספקת כיום בסביבות 1% מכלל ייצור החשמל בעולם אבל בחמש השנים האחרונות גדל קצב החדירה לאנרגיות אלה ב-40% בכל שנה. המשמעות היא הכפלה בכל שנתיים. קצב זה של 40% נמשך כבר חמש שנים. המניע העיקרי היתה סין שהפכה ליצרן העיקרי של תאי שמש. המובילה בתחום אנרגית הרוח היא דנמרק – כ-25% מהייצור החשמל מגיע מרוח ועדיין גדל. אנרגית השמש והרוח מהווים כרגע שיעור קטן מאוד של ייצור האנרגיה העולמי. אני טוען שתהיה צמיחה גבוהה בתחומים אלה. בקליפורניה הופעלו מזה כשנתיים חוקים הדורשים מחברות חשמל לייצר אחוז מסוים מהאנריגה ממקורות מתחדשים ונקיים.
תחזרו לימים הטובים של ישראל כמובילה באנרגית השמש ותתחילו לעבוד. מה שהשמש מייצרת בשעה, יכול לשמש לצריכת החשמל לשנה שלמה. כך שיש עוד מקום רב לשיפור בתחום.
ישראל, למרבה המזל היו המובילים בשימוש באנרגית השמש. תמיד הייתי גאה להגיע ללוד ולראות את מכלי המים על הגגות – המדינה היחידה שהיתה להם. משהו קרה וישראל איננה המובילה כיום. דיברתי עם קובעי מדדיניות, קובעי המדיניות נותנים היום מס שפתיים ולא יותר מכך.
פרופ' וולטר קוהן הוא תאורטיקן בולט בתחום החומרים המעובים, וב-1998 הוענק לו פרס נובל על "פיתוח התאוריה לפונקציונל-הצפיפות". האקדמיה השוודית המלכותית למדעים ציינה שפרופ' קוהן הרים "תרומה חלוצית לפיתוח שיטות הניתנות ליישום במחקרים תאורטיים של תכונות המולקולות ושל התהליכים הכימיים שהן מעורבות בהם". בזכות פשטותה של תאוריה זו מרבים להשתמש בה בפיסיקת הקוונטים. בעקבות הופעתם של מחשבי-העל הייתה תאוריית פונקציונל-הצפיפות לכלי חיוני במדע החומרים האלקטרוניים. פרופ' קוהן גם הרים תרומה חשובה לפיזיקה של המוליכים-למחצה, למוליכוּת-העל, לפיזיקת השטח ולקטליזה. פרופ' קוהן כתב מאתיים מאמרים וסקירות מדעיות.
וולטר קוהן משמש פרופסור לפיזיקה באוניברסיטת קליפורניה, סנטה-ברברה, והיה המייסד והמנהל של קרן המכון הלאומי למדע הפיזיקה התיאורטית באוניברסיטה זו. קודם לכן היה פרופסור הן ב'מכון קרנגי לטכנולוגיה' בפיטסבורג והן באוניברסיטת קליפורניה בסן-דיאגו. כמו-כן היה מדען-אורח בארצות הברית, בפריז, בקופנהגן, בלונדון ובציריך.