מדענים מאוניברסיטת קליפורניה בחנו לעומק את ההיסטוריה האבולוציונית, וגילו את המקור ליכולת של חיות לחוש באור
[הערת העורך : אם הטוקבקים בYNET מלמדים על משהו זה שהטוקבקיסטים האנטי אבולוציונים עושים קאט אנד פייסט למנטרה שלפיה אין חצי עין או משהו מעין זה, ושהתכונות בלתי פריקות. ההוכחה לפריקות הזו הגיעה מיצור קטן ונפוץ - ההידרה.]
ההידרות הן חיות ימיות הקיימות כבר מאות מיליוני שנים. החוקרים הם המדענים הראשונים בעולם שהצליחו לראות את הגנים קולטי-האור בחיות אלו השייכות למערכת הצורבים, שכוללת גם את האלמוגים, המדוזות למיניהן ושושנות הים.
" אנו הראשונים הבודקים את האופסינים – הגנים של הראיה – בחיות הקדומות האלו, אך זה לא הכל," אמר דיוויד ס. פלצ'צקי, הכותב הראשי של המאמר וסטודנט מחקר באוניברסיטת קליפורניה, סנטה-ברברה, "מכיוון שאיננו מוצאים את הגנים האלו בחיות שהתפתחו בשלב מוקדם יותר, כמו ספוגים, אנו יכולים להדביק תאריך על הנקודה בה התפתחה בחיות היכולת לחוש אור." המחקר נערך בעזרת מענק לשיפור התיזה מאת מכון המדע הלאומי של ארה"ב.
"עכשיו יש לנו שיערוך של הזמן שבו התפתחה בחיות היכולת לחוש אור. המחקר מראה לנו שהגנים הראשונים ששימשו לתפקיד זה התקיימו לפני בערך 600 מיליון שנה," אמר פלצ'צקי.
טוד ה. אוקלי, כותב בכיר של המאמר ופרופסור עוזר בביולוגיה באוניברסיטת סנטה-ברברה, הסביר שישנם מעט מקרים בהם מדענים הצליחו לתעד את המוטציות הספציפיות שהביאו ליצירת תכונות חדשות במהלך האבולוציה.
אוקלי אמר שהמתנגדים לאבולוציה טוענים לעיתים קרובות שמוטציות, אשר נחוצות לאבולוציה, למעשה אינן יכולות להביא ליצירת תכונות חדשות. המתנגדים לאבולוציה טוענים שהמוטציות מסוגלות רק להביא לניוון של תכונות קיימות. הוא הוסיף כי, "המחקר שלנו מראה שטענות כאלה פשוט לא נכונות. אנו מראים בצורה מאד ברורה שמוטציות גרמו לשינויים ספציפיים בגן משוכפל מסויים (אופסין), ובכך אפשרו לגנים החדשים לפעול עם חלבונים אחרים בדרכים חדשות. כיום, דרכי הפעולה השונות האלה מהוות את הבסיס הגנטי לראיה."
ההידרות ידועות בהיותן טורפות, והחוקרים משערים שהן משתמשות ברגישות שלהן לאור על מנת למצוא טרף. ההידרות מציגות את חלבוני האופסין על כל גופן, אך ריכוזם עולה באיזור הפה, שליד הקצה של החיה. להידרות אין עיניים או איברים קולטי-אור, אך יש להם את המסלולים הגנטיים המאפשרים להן לחוש באור.
הממצאים פורסמו בספריית המדע הציבורית. את הכלים בביו-אינפורמטיקה, שהיו נחוצים להשלמת המחקר, סיפק הכותב-השותף ברני מ. דגנן, מאוניברסיטת קווינסלנד שבבריסביין, אוסטרליה.