ההערכה היא שבתהליך מיזוג של גלקסיות מתמזגים גם החורים השחורים שבמרכזיהן אך הדבר אורך זמן והמדענים קלטו את האירוע בעיצומו
האסטרונומים טוד בורוסון וטוד לוור מהמצפה האופטי האסטרונומי הלאומי (NOAO) בטוסון אריזונה, גילו מה שנראה כמו שני חורים שחורים מאסיביים המקיפים זה את זה במרכזה של גלקסיה אחת. תגלית זו הופיעה בגליון השבוע של כתב העת נייצ'ר.
האסטרונומים חשדו כי בגלקסיות הגדולות ביותר, שכידוע במרכזיהן שוכן חור שחור, ושמרבית הגלקסיות עברו תהליך כזה או אחר של מיזוגים בתקופת חייהם. ואולם בעוד מערכות חורים שחורים כפולים עשויים להיות נפוצים, התברר שקשה לגלות אותם. בורוסון ולוור מאמינים כי הם מצאו גלקסיה המכילה שני חורים שחורים המקיפים זה את זה אחת למאה שנים לערך. הם נראים כמופרדים רק כעשירית פרסק (0.4 שנות אור), כעשירית מהמרחק מכדור הארץ לכוכב הקרוב ביותר.
לאחר שהגלקסיות נוצרו, סביר כי חור שחור מאסיבי יווצר במרכזן. מכיוון שגלקסיות רבות נמצאות בצבירים, גלקסיות בודדות יכולות לקרוס ולהתרסק אחת לתוך השנייה, תוך כדי הקפתם את הצביר. המסתורין הוא מה קורה לחורים השחורים המרכזיים כאשר גלקסיות מתנגשות ולבסוף מתמזגות. התיאוריה חוזה כי הם יקיפו זה את זה ובסופו של דבר יתמזגו לחור שחור גדול יותרֻ.
מחקרים קודמים זיהו דוגמאות פוטנציאליות של חורים שחורים בדרך להתמזג, אך המקרה הנוכחי מיוחד משום שזוג הכוכבים צמודים והעדות חזקה הרבה יותר" כותב ג'ון מילר, אסטרונום מאוניברסיטת מישיגן במאמר מערכת המלווה את המאמר.
השניים גילו את חתימת החורים השחורים, לפי קווי הפליטות של החומרים שלא מצליחים ליפול לתוכם. הם גילו כי מאותו מקור מגיעים שתי חתימות נפרדות, החתימות שחיפשו. החור השחור הקטן מהשניים מסתו 20 מיליון מסות שמש והשני גדול ממנו פי 50, כפי שעולה ממהירויותיהם ההיקפיות.
השניים השתמשו בנתונים מסורק השמים הדיגיטאלי סלואן, טלסקופ בקוטר 2.5 מ' בדרום ניו מקסיקו כדי לאתר את החתימה הזו בקרב 17,500 קוואזרים. קוואזרים כידוע הם למעשה גלקסיות פעילות, שכל העת נופל חומר לתוך החור השחור שבמרכזן. עד כה התגלו כמאה אלף קוואזרים. תחילה הם שללו את האפשרות שמדובר בשתי גלקסיות נפרדות שאחת מהן מסתירה במקרה את רעותה על קו הראיה שלנו. הם גילו למעשה כי לשתי הגלקסיות לכאורה הסתה דומה לאדום, ומכאן שמדובר בגלקסיה אחת.