מסע בזמן – הפרדוקס הקוגנטיבי

בין כל הבעיות הנוגעות למסע בזמן, מוצע גם פתרון - שאדם יכול לחזור אחורנית במהלך חייו או לעתיד עד יום מותו ולחוות את החיים שוב (או מראש) אך לשכוח הכל כשיחזור למקומו. האם פתרון זה נקי מפרדוקסים?

ספרות רבה נכתבה ונכתבת על מסעות בזמן בתחום המחקרי ובתחום המדע הבדיוני. זהו "חלום רטוב" של רבים שהיו רוצים לדעת מה קרה בעבר, או לסגור חשבון עם אנשים שגרמו להם עוול כלשהו. לרבים אחרים זהו אמצעי לברוח מעולם זה אל מחוזות עתידיים שבהם לפי דעתם העולם טוב יותר. לקו מחשבה זה יש ניחוח של רומנטיקה. האם זה אפשרי בכלל? בתוך מגוון האפשרויות שבהם דנים בתחום זה ישנו נושא שכנראה לא התייחסו אליו בכלל והוא הפן הביולוגי והקוגנטיבי.

אם מאן דהוא רוצה להגיע למחוזות זמן בעבר הרחוק הרי שבמהלך מסעו מחוגי השעון שהוא עונד על ידו ינועו אחורה ובמקרה של שעון דיגיטלי הספרות ירוצו אחורה. מבחינה ביולוגית הוא עובר תהליך של הצערה (להיות צעיר יותר) וכל משפט שהוא אומר נאמר מהסוף להתחלה. מהאות האחרונה של המילה האחרונה שאמר עד כה לאות הראשונה של המילה הראשונה במשפט. הוא ייעצר בנקודת הזמן שאותה כיוון במכונת הזמן. מה קורה עכשיו? הוא יכול להיות צעיר יותר. מחלות שתקפו אותו בשנה זו או אחרת תיעלמנה. הוא יהיה אדם בריא. נשמע מוזר ואפילו סוריאליסטי. תופעה נוספת שעשויה לקרות היא שכל הזיכרונות ועולם הידע שצבר במהלך השנים יִמָחקו. הם בעצם לא יהיו קיימים, אז מה הועיל כל המסע הזה?

אותו הדבר מתרחש כאשר טסים לעתיד. אם הוא מגיע לנקודת זמן עתידית מבוקשת הוא לומד דברים חדשים, אבל בשובו לזמן האמִתי שלו גם יֶדַע זה נמחק. הוא לא יכול לחיות בשנת 2013 ולהיות עם ידע ספציפי של שנת 2125 למשל. דוגמה אחרת מטווח זמן קצר- אם נוסע בזמן הוא בן 30 והוא נוסע 40 שנה קדימה. יכול להיות שהוא כבר יהיה חולה, קרוב לוודאי שיהיו לו נכדים. ואם בגיל זה הוא חולה במחלת שכחה, האם יֵדע בכלל שהוא צריך לחזור לגיל הביולוגי שממנו יָצָא?

אותו נוסע בזמן בהגיעו לנקודת הזמן שאליה כיוון ייתקל בתופעה מוזרה. הוא יפגוש את עצמו. מכיוון שהוא איבד במהלך הנסיעה את כל אוצר הידע שלו, כל שיישאר לו לעשות הוא לשאול את עצמו "אם אני אינני אני, אז מי אני בכלל?".

אם תהליכים אלה לא מתרחשים הרי שזיכרונו לא נפגע. ההערכה היא שהוא הגיע בעצם לאיזשהו עולם מקביל. בכל נקודת זמן חלות התפצלויות עתידיות שונות. בהתפצלות זמן אחת הוא הכיר נערה אחת ובהתפצלות זמן אחרת הכיר נערה אחרת ובכל התפצלות שהיא ישנה דינמיקה ייחודית לה של החיים. נוסע בזמן חוזר לעולם הגיל שלו עם ידע שנלקח מעולם מקביל.

מי שחשב על הפרדוקס הזה, והזכיר אותו, אם כי בקצרה, הוא ד"ר נחמן גבעולי ז"ל במאמר "הזמן במבט מהצד" שפורסם בזמנו בעיתון 'מדע' ובפנטסיה 2000 ושרד את העידן המודפס עד אתר הידען.