הגיע הזמן לטוס לנוגה

סוכנויות החלל לא ייחדו תשומת לב ראויה לכוכב הלכת הדומה ביותר לכדור הארץ במערכת השמש שלנו/אלכסנדר רודין

הכתבה מתפרסמת באישור סיינטיפיק אמריקן ישראל ורשת אורט ישראל

מאדים ונוגה עמדו במרכזן של השערות מדעיות והשערות עממיות לפחות מתחילת המאה ה-20. והחל משנות ה-60 של המאה, שלחו המדינות הפעילות בחלל חלליות רובוטיות כדי לחקור את שני העולמות. אבל מאדים זכה לתשומת לב רבה הרבה יותר. בכל שנה מאז 2002 היו לפחות שתי חלליות עסוקות באיסוף פעיל של נתונים במאדים.

אפשר להבין זאת. מאדים מסביר פנים הרבה יותר מנוגה, שעל פני השטח שלה הטמפרטורות מגיעות עד לכ-480 מעלות צלזיוס, הלחץ מגיע לפי 92 מזה של כדור הארץ והשמים מכוסים תמיד במעטה עבה של ענני חומצה גופרתית. יש לנו עדויות ישירות לכך שבעבר זרמו מים ואף נאגרו על מאדים. אי אפשר לפסול את האפשרות שפעם התקיימו עליו חיים, וייתכן שהם מתקיימים בו אפילו כיום.

כוכב הלכת נוגה הרבה יותר דומה לכדור הארץ בממדיו (הוא קטן רק ב-5% מכדור הארץ), בהרכבו ובכוח הכבידה הפועל על פני השטח שלו, אבל תנאי הסביבה הקשים אינם מותירים מקום רב לתקווה שחיים התקיימו בו אי פעם. אבל עדיין ראוי לחקור את נוגה כדי ללמוד מדוע הגיע כוכב הלכת למצב הזה, וכיצד כדור הארץ יכול להתחמק מגורל דומה.

נוגה יכולה גם לסייע לנו להבין את כוכבי הלכת שהתגלו לאחרונה מחוץ למערכת השמש. מספר מפתיע של כוכבי לכת כאלה שוכנים קרוב לשמשות שלהם, אותן הם מקיפים במחזורים קצרים מאוד, עד כדי ימים אחדים. אמנם עד כה רוב כוכבי הלכת האלה ניתנים לתיאור כגרסאות חמות של כוכבי הלכת צדק ונפטון, אבל שיפור במכשירי המדידה והתצפית אמור לאפשר לאסטרונומים לגלות גם גרסאות חמות של נוגה. אם כך אכן יקרה, אחותנו הפלנטרית תוכל לשמש נקודת השוואה רבת ערך, שתאפשר לפרש את התצפיות באותם עולמות רחוקים.

אבל נוגה היא גם עולם מרתק בזכות עצמו. אף על פי שהוא דומה בגודלו ובהרכבו לכדור הארץ, אין שום ראיה לכך שפועלת עליו טקטוניקת לוחות כמו זו שממחזרת ללא הרף את קרום כדור הארץ. ואף על פי כן, פני השטח של נוגה עשירים בהרי געש, בזרמי לבה ובעדויות אחרות לפעילות טקטונית. אם פעילות טקטונית עדיין מתרחשת, והדבר הגיוני למדי, אז מחקר שלה עשוי להעניק לנו מידע חשוב על אודות ההרכב והדינמיקה הפנימיים של נוגה.

הדינמיקה באטמוספרה של נוגה מרתקת באותה מידה. כוכב הלכת סובב סביב צירו פעם ב-243 יום בכיוון ההפוך לכיוון הסיבוב שלו סביב השמש, וזאת בניגוד לכל כוכב לכת אחר. אבל העננים מקיפים את נוגה בארבעה ימים בלבד, תופעה המכונה סופר-רוטציה. ובסבסוב המהיר הזה מעורבת למעשה כל האטמוספרה, עד לגבהים של 80 עד 90 קילומטרים. המקומות היחידים יוצאי הדופן הם הקטבים, שם מתפתחות מערבולות מרהיבות המשנות את צורתן ללא הרף. תנועת האטמוספרה של נוגה דומה אפוא לסופת הוריקן עצומה, בקנה מידה פלנטרי, בעלת שתי "עיניים", אחת בכל קוטב. מדענים מקווים שחקר דינמיקת האטמוספרה של נוגה יסייע להם להבין כיצד לחזות הוריקנים בכדור הארץ ואפילו לשלוט בהם.

בעיני הציבור הרחב, החיפוש אחר חיים מחוץ לכדור הארץ הוא אולי הסיבה החשובה ביותר לחקר כוכבי הלכת. האם אקלים הגיהינום של נוגה מונע לגמרי כל סוג של ביולוגיה? במפתיע, יש מומחים הסבורים שהתשובה שלילית. לטענתם, החלקיקים הארוסוליים הנפוצים באטמוספרה של נוגה עשויים, בעיקרון, לשאת צורות מסוימות של חיים. כל המרכיבים החיוניים מצויים שם: משטר טמפרטורת מתון בגובה של 50 עד 70 קילומטרים מעל פני השטח, מים נוזלים ומערכת כימית עשירה. רק מחקרים עתידיים יוכלו לקבוע אם ההשערה הזאת, הנשמעת דמיונית, נכונה או לא.

ועם כל ההבטחה המדעית הזאת, והקרבה של נוגה לכדור הארץ, כוכב הלכת הזה נחקר מעט באופן יחסי. למעשה, החללית ונוס אקספרס שוגרה לנוגה ב-2005, עשרים שנה לאחר החללית הקודמת. רק קומץ זעיר של חלליות שוגר מאז. מכל הסיבות האלה, מדענים פלנטריים ברחבי העולם סבורים שהגיע הזמן למבצע מדעי חדש לחקר נוגה, שיכלול חלליות שיקיפו את כוכב הלכת, רכבי נחיתה ופלטפורמות מוטסות. אנו מקווים שסוכנויות המימון יסכימו לכך.

אלכסנדר רודין הוא מדען פלנטרי ומרצה במכון לפיזיקה וטכנולוגיה של מוסקבה.