התחממות כדור הארץ: תסריט הבלהות יגיע מוקדם מהצפוי * מחקר שפורסם בנייצ'ר מראה את הדחיפות שצריך לתת לפתרון בעיית ההתחממות. האיזורים הטרופיים כבר סובלים, ולפי מחברי הדו"ח, בישראל נרגיש את שינויי האקלים בשנת 2038
התנודות הטבעיות בטמפרטורות הגלובליות מסכנות לא פעם את הויכוח אודות הרצינות שבה אנו חייבים לנקוט בה בטיפול בבעית שינויי האקלים ואולם בתוך 35 שנים, גם טמפרטורות המינימום החודשיות תהיינה חמות יותר מאלו שחווינו ב-150 השנים האחרונות. כך עולה ממחקר חדש שכלל גם ניתוח מאסיבי של כל מודלי האקלים.
האיזורים הטרופיים יהיו הראשונים שיגיעו לשבירת שיאים הסטוריים ויחוו גלי חום ללא הפוגה שיאיימו על המגוון הביולוגי ועל מדינות צפופות אוכלוסים בעלי המשאבים המועטים ביותר להתאים עצמם לשינויים.
הפרעות אקולוגיות וחברתיות המתרחשות בגלל שינויי האקלים נקבעים במסגרת הזמן שבה לוקח לאקלים להשתנות. אלקימו מורה ועמיתיו בביה"ס למדעים חברתיים במחלקה לגיאוגרפיה באוניברסיטת הוואי במנואה פיתחו את מסגרת הזמן הזו.
המחקר, שכותרתו "העיתוי החזוי של יציאת האקלים מהשונות הנוכחית" התפרסם אתמול, 10 באוקטובר, בכתב העת נייצ'ר. המאמר מספק מדד לשנים שבהם האקלים בכל נקודה נתונה על כדור הארץ ינוע אל מחוץ לשיאי הטמפרטורות ההסטוריים שחווינו ב-150 השנים האחרונות.
המדד החדש חושף תוצאות מפתיעות. איזורים טרופיים צפויים לחזות את השינוי ראשונים - כבר בעשור הבא. תחת תסריט של 'עסקים כרגיל' מראה המדד כי נקודה ממוצעת על כדור הארץ תחווה שינויי אקלים קיצוניים עד שנת 2047. תחת תסריט של התייצבות בפליטת גזי החממה, ההפרעות תוחשנה בחלק מהאיזורים רק בשנת 2069.
"התוצאה גרמה לנו להלם. בלי תלות בתסריט, השינויים יגיעו מהר," אומר החוקר הראשי, קמיליו מורה. "עוד בדור שלי, כל אקלים שהתרגלנו עליו יהיה נחלת העבר."
המדענים חישבו את המדד למשתנים נוספים לרבות התאדות, משקעים וכן טמפרטורת פני הים וחומציות האוקיאנוסים. כאשר אנו בוחנים את רמת החומציות של פני השטח בים, המדד מגלה כי אנו עברנו את הגבול של השיא ההסטורי שנרשם בשנת 2008. הדבר עקבי עם מחקרים אחרים מהתקופה האחרונה, ומוסבר על ידי העובדה שלחומציות מי הים יש טווח צר מאוד של ערכים הסטוריים ובכך שהאוקיאנוסים ספגו חלק ניכר מפליטת דו תחמוצת הפחמן שנפלטו על ידי האנושות.
המחקר גילה גם כי ישנה השפעה ניכרת של שינויי האקלים על המגוון הביולוגי תתרחש לא רק כתוצאה של השינויים הגלובליים כגון אלו המתרחשים בקטבים אלא יתכן שדחוף יותר משינויים קטנים עך מהירים באיזורים הטרופיים.
מינים טרופיים לא מורגלים לשינויי אקלים ולפיכך הם פגיעים יותר לשינויים קטנים יחסית. האיזור הטרופי הוא המקום שבו המגוון הביולוגי הוא הגדול ביותר הן בים והן ביבשה. האיזורים הטרופיים יחוו את שינויי האקלים לפחות עשור לפני כל שאר העולם.
מחקרים קודמים הראו כי אלמוגים ומינים טרופיים אחרים חיים כעת באיזורים שבהם הם נאלצים לפעול מעבר למגבלות הפיזיולוגיות שלהם. החוקרים מציעים לבצע תוכניות שימור גם באיזורים שאינם מוכרזים כשמורות ואשר נמצאים במקומות בהם שינויי האקלים ישפיעו מוקדם דווקא משום שמרבית המרכזים שבהם המגוון הגדול ביותר נמצאים במדינות מתפתחות.
שינויים מהירים ישיפעו על התפקודיות של המערכת הביולוגית ויחייבו מינים או לעבור למקומות אחרים כדי לעקוב אחר אקלים מתאים יותר, להשאר ולנסות להתאים עצמם לאקלים החדש או להיכחד. "מחקר זה ממחיש כי אנו דוחפים את המערכות האקולוגיות בעולם מחוץ לסביבה שבה הם התפתחו ולתנאים חדשים שהם עלולים לא להסתדר איתם. הכחדות תהיינה תוצאה סבירה" אומר קן קלדיירה מהמחלקה לאקולוגיה גלובלית במכון קרנגי למדע, ואשר אינו מעורב במחקר. "כמה מערכות אקולוגיות עשויות להתאים את עצמן, אך אחרים, לדוגמה שוניות אלמוגים ייעלמו לחלוטין, ולא מדובר בהכחדה של מין אחד אלא בכל המארג."
שינויים אלה ישפיעו גם על מערכות חברתיות. להשפעה על האיזורים הטרופיים תהיינה השלכות גלובליות מכיוון שמתגוררת בהם מרבית אוכלוסית העולם והיא תורמת משמעותית לאספקת המזון ומהווה בית למרבית המינים על כדור הארץ."
במדינות המתפתחות יחיו בשנת 2050 למעלה ממיליארד אנשים תחת תרחיש אופטימי , וחמישה מיליארדים תחת תרחיש עסקים כרגיל באזורים שחווים אקלים קיצוני. הדבר מעורר חששות לשינויים באספקה של מזון ומים, בריאות אדם, התפשטות רחבה יותר של מחלות זיהומיות, עומס חום , סכסוכים, ואתגרים למשקים . " התוצאות מראות כי מדינות שיושפעו תחילה על ידי שינויי אקלים חסרי תקדים הם אלו בעלי היכולת הקטנה ביותר להגיב." אומר המחבר השותף ריאן לונגמן. "באופן אירוני אלו המדינות שאחראיות פחות לשינויי האקלים מלכתחילה".
"המאמר הוא בעל חשיבות גדולה. הוא מסתמך על מחקרים קודמים אך מכניס גם את ההשלכות הביולוגיות והאנושיות למיקוד חד." אומרת ג'יין לובצ'נקו, לשעבר ראש NOAA וכעת באוניברסיטת אורגון. "הוא מקשר את הנקודות בין מודלי האקלים וההשלכה על המגוון הביולוגי בדרך רעננה, וממחיש את ההשלכה על מינים ובני אדם."
בעוד המחקר עוסק בממוצעים הגלובליים, החוקרים המחישו את הנתונים שלהם באמצעות מפות אינטראקטיביות הממחישות מתי צפויים שינויי האקלים להשפיע על כל נקודה בכדור הארץ. "אנו מקווים שעם המפה הזו, יוכל כל אחד לדעת מה מתרחש בארצו (לטבלה המלאה) המדד משתמש בנתוני מידות החום המקסימליות והמינימליות בשנים 1860-2005 כדי להגדיר את השונות ההסטורית.
המדענים ביצעו תחזית למאה השנים הבאות כדי לזהות מתי יצאו מידות החום בכל מקום נתון ממגבלות התקדימים ההסטוריים, והגדירו שנה זו כשנה של מפנה אקלימי. הנתונים נלקחו מ-39 מודלים אקלימיים שפותחו בנפרד ב-21 מרכזי אקלים ב-12 מדינות שונות. המודל הצליח לחזות את תנאי האקלים הנוכחיים ולגבי העתיד טווח הטעות שלו הוא חמש שנים.
החוקרים ממליצים כי כל התפתחות בהאטת ההתחממות ידרשו מחויבות גדולה ממדינות מפותחות להפחתת הפליטות, אך גם מימון נרחב יותר לתוכניות חברתיות ולתוכניות שימור במדינות מתפתחות כדי למזער את השפעות שינויי האקלים. ככל שנחכה יותר, כך יהיה קשה יותר לתקן את הנזק. "תוצאות המחקר לא צריכות להכניס אותנו למצב של חוסר אונים אלא עלינו לעשות הכל כדי להפחית את הפליטות ולהפחית את קצב שינויי האקלים הדבר יקנה זמן למינים, למערכות האקולוגיות ולנו להתאים את עצמנו לשינויים הצפויים." אומר מורה.