המוח שלנו מכיל מערכת ניווט משלו, הדומה למערכת הניווט הלוויני, לרבות מפות, קווי אורך ורוחק ומצפנים. כך אומר ד"ר הוגו ספירס מאוניברסיטת ליברפול
פרופ' אלינור מאגיר מינויברסיטי קולג' בלונדון דיווחה על מנגנון הניווט של המוח השוכן באיזור המוכר בשם היפוקמפוס, האחראי ללימוד, זכרון וההתמצאות בקרב נהגי מוניות בלונדון. המחקר הראה כי איזור ההיפוקמפוס אצל נהגי המוניות בלונדון מוגדל יחסית לאוכלוסיה הכללית. גם לנהגי האוטובוסים האיזור הזה לא כל כך מוגדל. מסתבר שנהגי המוניות צריכים להכיר כ-250 אלף רחובות.
ד"ק ספירס ופרופ' מאגיר השתמשו במשחק וידאו " The Getaway" על פליי סטיישן 2 של סוני, כדי ללמוד כיצד מגיבים ההיפוקמפוס ושאר איזורי המוח כאשר הנהל מנווט. נהגי המוניות השתמשו בסימולצית המציאות המדומה כדי לנווט ברחובות לונדון כשהם מחוברים לסורק fMRI . החוקרים מצאו כי ההיפוקמפוס הוא האיזור הפעיל ביותר כאשר הנהגים חושבים לראשונה אודות המסלול ומתכננים אותו. בניגוד לכך, הפעילות ברשת המגוונת של איזורי מומח מוגדלים אחרים מופעלים כעשר הם נתקלים במחסומי דרכים, צופים בנקודות ציון צפויות, מסתכלים על הנוף ודואגים לנוסע ולנהגים האחרים.
"ההיפוקמפוס הוא קריטי לניווט ואנו מכנים אותו "GPS" אומר ד"ר ספירס מהמכון למדעי המוח ההתנהגותיים ב-UCL. "נהגי המוניות בלונדון, המכירים מאות אלפי רחובות חייבים להפעיל את מערכת הניווט הפינמית החזקה ביותר, והם מחזקים אותה במהלך שנים רבות של נסיון".
במחקר מצאו השניים כי חלק במוח המכונה medial prefrontal cortex, מגביר אלת פעילותו ככל שהמונית מתקרבת ליעדה. ואולם עדיין לא ברור כיצד המוח יודע באיזו דרך לנסוע כדי להגיע ליעד, וזו השאלה שעליה מנסה לענות המחוקר, הממומן על ידי חברת הביטוח וולקאם טראסט.
בתוך ההיפוקמפוס והאזורים הסמוכים אליו במוח, הצליחו המדענים לזהות שלושה סוגי תאים שלדברי ד"ר ספירס מישמים את הניווט הלוויני. תאים אלה מכונים תאי המיקום, תאי הכיוון ותאי הרשת (גריד).
תאי המיקום ממפים את המיקום הנוכחי שלנו ונדלקים כדי לומר לנו "אתה נמצא כאן" כאשר אנו חולפים על פני מקום ספציפי. ההערכה היא שקיימים מאות אלפי תאי מיקום במוח, שכל אחד מעדיף מיקום גיאוגרפי טיפה שונה. תאי הכיוון פועלים כמו מצפן ומספרים לנו מהו הכיוון אליו אנו הולכים. תאי הרשת, שהתגלו בשנת 2005 בידי פרופ' אדוארד מוזר מהאוניברסיטה הנורווגית למדע וטכנולוגיה, מספרים לנו כמה רחוק נצטרך לנסוע תוך שימוש בתוואי קווי אורך ורוחב דומים לאלו המשמשים לניווט.
"במהלך אלף השנים האחרונות, האנושות המציאה והשתמשה בכלי ניווט רבים כגון מפות, מצפנים, קווי אורך ורוחב על כדו רהארץ" אומר ד"ר ספירס. "הטבע מקדים אותנו ונראה כי הוא פיתח את הכלים הללו במוחנו כדי לסייע לנו לשרוד"
בטוויסט עתידי של המחקר, חקרו השניים גם נהגי מוניות שההיפוקמפוס שלהם נפגע כתוצאה מוירוס, דבר שהוביל לשכחה, עדיין הוא הצליח להגיע ליעד באמצעות כבישים ראשיים אך לא הצליח עוד לנווט דרך הרחובות הקטנים והמפותלים של בירת בריטניה.