בסוף שנת 2015 מנתה אוכלוסיית ישראל 8.5 מיליון תושבים. לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, האוכלוסייה צפויה להגיע ל-10 מיליון תושבים בסוף שנת 2024, ל-15 מיליון תושבים בסוף 2048, ובסוף תקופת התחזית, בשנת 2065, היא צפויה להגיע ל-20 מיליון תושבים.
נקודות מרכזיות מדו"ח הלמ"ס:
- לא צפויים שינויים משמעותיים בהרכב האוכלוסייה הכללית בחלוקה בין יהודים ואחרים לבין ערבים. חלקה של אוכלוסיית היהודים ואחרים בעוד 25 שנה (שנת 2040) צפוי להישאר דומה לחלקה ב-2015 (79%) וכך גם חלקה של האוכלוסייה הערבית (21%). בעוד 50 שנה (שנת 2065) חלקה של אוכלוסיית היהודים ואחרים צפוי לעלות ל-81%, חלקה של האוכלוסייה הערבית צפויה לרדת ל-19%.
- חלקה של האוכלוסייה החרדית צפוי לעלות מ-11% מסך האוכלוסייה בישראל בשנת 2015 ל-20%, בשנת 2040 ול-32% בשנת 2065. מתוך קבוצת היהודים ואחרים, האוכלוסייה החרדית צפויה לעלות מ-14% בשנת 2015 ל-24% בשנת 2040 ול-40% בשנת 2065.
- הרכב אוכלוסיית הילדים בני 14-0 צפוי להשתנות; בשנת 2015 חלקם של יהודים ואחרים באוכלוסיית הילדים בני 14-0 היה 75%, בהם 19% חרדים. בעוד 50 שנה חלקם של יהודים ואחרים יגדל ל-84% מאוכלוסיית הילדים, בהם 49% חרדים. חלקה של אוכלוסיית הילדים הערבים שהיוותה 25% מבני 14-0 בשנת 2015, תרד ל-15% בעוד 50 שנה.
- הרכב האוכלוסייה בגיל העבודה (64-25) צפוי להשתנות אף הוא: בשנת 2015 חלקם של יהודים ואחרים בגילי העבודה היה 81.2% בהם 7.5% חרדים. בסוף תקופת התחזית צפויה עלייה חדה בחלקם של החרדים בגילי העבודה שיגיע ל-26.0%. חלקם של הערבים בגיל העבודה צפוי לעלות מ-18.8% ל21.8%.
- נמשך תהליך ההזדקנות בישראל. בשנת 2015 11.1% מהאוכלוסייה היו בגיל 65 ומעלה (939 אלף איש). בשנת 2040 חלקם של בני 65 ומעלה צפוי לעלות ל-14.3% (1.9 מיליון איש) ובשנת 2065 - ל-15.3% (3 מיליון איש).
- תהליך ההזדקנות מתעצם בגילים המבוגרים מאוד. חלקם של בני 85 ומעלה מסך בני 65 ומעלה צפוי לגדול מ-13% בשנת 2015 ל-18% בשנת 2040 ול-24% בשנת 2065. חלקם של בני 85 ומעלה מסך האוכלוסייה צפוי לגדול מ-1.4% בשנת 2015 ל-2.5% בשנת 2040 ול-3.6% בשנת 2065.
תחזית האוכלוסייה שנערכה בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה התבססה על אומדני האוכלוסייה לסוף שנת 2015. תחזית זו מחליפה את התחזית הקודמת שנערכה על בסיס האוכלוסייה בסוף שנת 2010. התחזית הקודמת בוצעה לתקופה של 25 שנה (2035-2010) בקבוצות גיל של 5 שנים ובתקופות של 5 שנים, עם פירוט עבור קבוצות האוכלוסייה הבאות: יהודים ואחרים, יהודים, מוסלמים, נוצרים ערבים ודרוזים.
לאור ביקוש המשתמשים, טווח התחזית הורחב ל-50 שנה, התחזית נערכה לפי גיל בודד ולשנה בודדת וקבוצות האוכלוסייה שנקבעו לתחזית שונו לקבוצות הבאות: יהודים ואחרים (ללא חרדים), חרדים וערבים. לאוכלוסייה החרדית אין הגדרה רשמית. הבסיס לאומדן האוכלוסייה החרדית הוא ההגדרה העצמית כפי שנחקרה בסקר החברתי שנערך בלמ"ס בין השנים 2014-2002 עם השלמת מידע ממרשם האוכלוסין. התחזית שנערכה אינה מתחשבת במעברים אפשריים בין האוכלוסייה החרדית לשאר האוכלוסייה היהודית. מסיבות אלו, אומדן זה עשוי להיות לא מדויק.
תחזית האוכלוסייה המוצגת כאן אינה מתיימרת לנבא את העתיד. מטרתה העיקרית היא לספק מסגרת כללית למקבלי ההחלטות בישראל לצורכי תכנון. לדוגמה:
- המועצה הלאומית לכלכלה נסמכת על התחזית לצורך חישוב תחזיות אוכלוסייה אזוריות המהוות בסיס לתכנון אזורי על ידי גופי ממשלה, בהתאם להחלטת ממשלה 2457 (דר/131) ממרץ 2017.
- המוסד לביטוח לאומי שמשתמש בתחזית האוכלוסייה לישראל לטווח ארוך לצורך קביעת הנחות דמוגרפיות עתידיות המשמשות להכנת הדוח האקטוארי המלא, המאזן והדוח הכספי של המוסד.
- חטיבת המחקר של בנק ישראל משתמש בתחזית האוכלוסייה לגיבוש המלצות מדיניות וניתוחים התלויים במצב הדמוגרפי העתידי של ישראל, ובפרט בפרויקט לחיזוי הצמיחה הכלכלית של המשק הישראלי בטווח הארוך ובניתוחים ארוכי טווח של צעדי מדיניות בתחומי התקציב, הרווחה, משק החשמל והתשתיות.
תוצאות התחזית הן הטלה של תרחישים אפשריים לשינויים עתידיים באוכלוסייה החל משנת 2015. תרחישים אלו נבנו על סמך מגמות העבר ע"י שימוש במודלים סטטיסטיים, התייעצויות עם מומחים בנושא ובליווי ועדה מייעצת שהוקמה במיוחד למטרה זו מטעם המועצה הציבורית לסטטיסטיקה. בהודעה זו אנו מתמקדים בהצגת הממצאים לפי החלופה הבינונית, בעת הצגת הממצאים לפי חלופה זו יש להתחשב גם בתוצאות החלופה הגבוהה והחלופה הנמוכה, שמציגות טווח סביר של אי-ודאות בהתגשמות החלופה הבינונית.
חשוב לציין את הקשר ההדדי בין תוצאות תחזית האוכלוסייה לבין גורמי התכנון. מצד אחד תחזית האוכלוסייה משפיעה על התכנון, מאידך התכנון משפיע על העתיד וגורם לשינוי המציאות כפי שנמדדה בתחזית. על כן, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נוהגת לעדכן את התחזית אחת לחמש שנים.
הרכב האוכלוסייה
בסוף שנת 2015 אוכלוסיית ישראל מנתה 8.5 מיליון תושבים. האוכלוסייה צפויה להגיע ל-10 מיליון תושבים בסוף שנת 2024, ל-15 מיליון תושבים בסוף 2048, ובסוף תקופת התחזית, בשנת 2065, היא צפויה להגיע ל-20 מיליון תושבים. לשם השוואה, לפני 50 שנה, בשנת 1965 אוכלוסיית ישראל מנתה 2.6 מיליון איש. מאז 1965 ועד היום האוכלוסייה גדלה פי שלושה. ב-50 השנים הבאות, עד 2065, צפויה האוכלוסייה לגדול פי שניים. בלוח 1 מוצגות תוצאות התחזית לפי שלוש החלופות.
אוכלוסיית היהודים ואחרים מנתה בסוף 2015 6.7 מיליון איש. בעוד 25 שנה, בשנת 2040, אוכלוסייה זו צפויה למנות כ-10 מיליון איש. בעוד 50 שנה היא צפויה למנות כ-16 מיליון איש.
ב-25 השנים הבאות חלקה של אוכלוסיית היהודים ואחרים מסך האוכלוסייה צפוי להישאר יציב סביב 79%, כפי שהיה בשנת 2015. בעוד 50 שנה חלקם של היהודים ואחרים צפוי לעלות ל-81%.
חלקה של האוכלוסייה החרדית צפוי לעלות מ-11% מסך האוכלוסייה בישראל בשנת 2015 ל-20% בשנת 2040 ול-32% בשנת 2065. מתוך אוכלוסיית היהודים ואחרים האוכלוסייה החרדית צפויה לעלות מ-14% בשנת 2015 ל-24% בשנת 2040 ול-40% בשנת 2065.
האוכלוסייה הערבית מנתה בסוף 2015 1.8 מיליון איש. בשנת 2022, סך האוכלוסייה צפוי למנות כ-2 מיליון איש. בעוד שלושים שנה, בשנת 2045 האוכלוסייה הערבית צפויה למנות כ-3 מיליון איש ולקראת סוף תקופת התחזית, בשנת 2065, האוכלוסייה הערבית צפויה למנות 3.8 מיליון איש.
ב-25 השנים הבאות חלקה של האוכלוסייה הערבית מסך האוכלוסייה צפוי להיות יציב סביב 21% כפי שהיה ב-2015. בעוד 50 שנה חלקם של הערבים צפוי לרדת ל-19%.
הרכב הגילים באוכלוסייה
ילדים בגיל 14-0
בסוף שנת 2015 מספר הילדים עד גיל 14 היה 2.4 מיליון, אשר היוו 28% מכלל אוכלוסיית ישראל. הם צפויים למנות כ-3.7 מיליון ילדים בסוף 2040, ו-5.5 מיליון בסוף 2065. חלקם היחסי באוכלוסייה צפוי להישמר סביב 28% לאורך כל תקופת התחזית.
למרות היציבות בחלקם של הילדים בני 14-0 מסך האוכלוסייה, צפויים להיות שינויים בהרכבה של האוכלוסייה בגיל זה. בסוף שנת 2015, 75% מהילדים היו יהודים ואחרים (56% יהודים ואחרים ללא חרדים ו-19% היו חרדים) ו-25% היו ערבים. בתרשים 3 ניתן לראות את השינוי הצפוי בהרכב בני 14-0 בעוד 25 שנה ובעוד 50 שנה. חלקם של הילדים היהודים ואחרים (ללא חרדים) צפוי לרדת לרמה של 35% בעוד 50 שנה. חלקם של הערבים מאוכלוסיית הילדים צפוי גם הוא לקטון ולהגיע ל-15% בשנת 2065. במקביל חלקם של הילדים החרדים בשנת 2065 צפוי לגדול לרמה של 49%.
אנשים בגילי העבודה העיקריים (64-25)
בסוף שנת 2015 מספר האנשים בגילי העבודה העיקריים (64-25) היה 3.9 מיליון איש, אשר היוו כ-45% מכלל אוכלוסיית ישראל. קבוצה זו צפויה למנות כ-5.6 מיליון איש בסוף 2040, ו-8.3 מיליון בסוף 2065. חלקם היחסי באוכלוסייה צפוי להשתנות במקצת - 42.4% ו-41.8% בשנים 2040, 2065, בהתאמה.
בשנת 2015 חלקם של יהודים ואחרים בגילי העבודה היה 81.2% (73.7% יהודים ואחרים ללא חרדים ו-7.5% חרדים) וחלקם של הערבים היה 18.8%. חלקם של היהודים ואחרים צפוי לרדת ל-78.2% בשנת 2065, במקביל חלקם של הערבים צפוי לעלות ל-21.8%. השינוי הבולט הוא העלייה החדה הצפויה בחלקם של החרדים בגילי העבודה, חלקם צפוי לעלות ל-26.0% בסוף תקופת התחזית.
הזדקנות אוכלוסייה - גילי 65 ומעלה
בסוף שנת 2015 אוכלוסיית בני 65 ומעלה מנתה 939 אלף איש (11.1% מכלל האוכלוסייה). בשנים האחרונות הואץ תהליך הזדקנות האוכלוסייה בישראל. אוכלוסיית בני 65 ומעלה צפויה למנות 1.9 מיליון איש בשנת 2040 (14.3% מכלל האוכלוסייה) ו-3.0 מיליון איש בשנת 2065 (15.3% מכלל האוכלוסייה).
בסוף שנת 2015, 89% מכלל בני 65 ומעלה היו יהודים ואחרים (ללא חרדים), 3% היו חרדים ו-8% היו ערבים. בסוף שנת 2040 הרכב בני 65 ומעלה צפוי להיות: יהודים ואחרים (ללא חרדים)- 79%, חרדים - 6% וערבים - 15%. בסוף שנת 2065 הרכב קבוצה זו צפוי להיות: יהודים ואחרים (ללא חרדים)- 68%, חרדים - 11% וערבים - 21%.
תהליך ההזדקנות מתעצם בגילים המבוגרים מאוד. חלקם של בני 85 ומעלה מסך בני 65 ומעלה צפוי לגדול מ-13% ב-2015 ל-18% ב-2040 ול-24% ב-2065. חלקם של בני 85 ומעלה מסך האוכלוסייה צפוי לגדול מ-1.4% ב-2015 ל-2.5% ב-2040 ול-3.6% 2065.