עתיד החקלאות ב"סהר הפורה" נראה עגום בגלל שילוב של שינויי אקלים ופעילות אנושית
כל תלמיד זוכר את המושג "הסהר הפורה" שמתייחס לקשת שיוצרים הפרת והחידקל.
שטחי ההצפה של הנהרות אפשרו התפתחות תרבויות עתיקות כמו שומר ובבל ונתנו דחיפה לרעיונות , סיפורים ודתות.
אותו אזור שנקרא גם "ערש האנושות", (בשילוב עם הנילוס ) הוא האזור בו החלו להתפתח החקלאות, התרבות והכתב. אלה רק חלק מן הכתרים שנקשרו לאזור שהיום נשלט ע"י תורכיה , סוריה , אירן ועיראק.
אלא שעתיד החקלאות ב"סהר הפורה" נראה עגום בגלל שילוב של שינויי אקלים ופעילות אנושית , פעילות שעיקרה הטיית המים במעלה הנהרות.
אחרי שנתיים של בצורת חריפה , בצורת שמומחים מזהירים כי יתכן ותיהפך למצב אקלימי מתמשך וקבוע , עוצרים התורכים את רוב מי הנהרות בסכרים, מה שהופך את הזרימה בחידקל לזרזיפים שאינם מספקים את דרישות החקלאים במורד הנהרות.
ממזרח החלו הפרסים בבניית סכר על מקורות הפרת , סכר שגוזל את המים מהנהר ומהיושבים במורד הפרת.
עיראק קוראת לתורכיה (ולסוריה) לשחרר כמויות גדלות של מים כדי להקל את מצוקת החקלאים , אלא שעל-פי מצב הדברים היום אין בכוונת התורכים לרצות את שכניהם, יותר מכך התורכים עוסקים בתכנון סכר נוסף על החידקל .
בתמונה למעלה ניתן לראות איך מתדלדלת הצמחייה בין המפרץ הפרסי לכוון צפון-מערב עד לים התיכון, התדלדלות שנגרמת בגלל הבצורת והיעדר הזרימה בנהרות.
התוצאה המידית היא מדבור הולך ומתפשט , מדבור שגורם לסופות אבק בקנה מידה שלא היה מוכר באזור, סופות שמכסות שטחים עצומים, מדבור שהופך את ה"סהר הפורה" לאזור ... עקר !
מאחר ובראש הרשימה הזכרתי את הנילוס , ראוי להדגיש כי גם לאורכו של הנהר הארוך בעולם מתהוות בעיות שנובעות מדרישות גדלות והולכות לשימוש במים ע"י הארצות בהן זורם היאור, בעיות שאינן נפתרות בגלל עמדת מצריים שתובעת את השימוש ב 85% מהמים לעצמה ומאיימת באלימות במקרה שמי מהמדינות תיפגע בזכות (היסטורית) זאת.
וכך מסתבר שוב שאנחנו לא לבד, בעיית המים גדלה והולכת בסביבתנו הקרובה ובעולם כולו.