חוקר שסרק את כל המאמרים המדעיים שפורסמו ב-21 השנים האחרונות באשר להתחממות כדור הארץ מצא בדוחק רק 24 מאמרים הדוחים את אחריות האדם להתחממות, אך איכותם המדעית נמוכה ולא נמצא בהם 'קליע הזהב' שיפריך את הקונצנזוס
סקרים מעלים כי הציבור הרחב מאמין כי המדענים לא מסכימים באשר לעובדה שהאדם הוא הגורם להתחממות הגלובלית. מכיוון שתקן הזהב של המדע הוא הספרות המדעית העוברת ביקורת עמיתים. אם ישנה אי הסכמה בין המדענים, המבוססת לא על דעות אלא על עדויות מוצקות, היא תתגלה במאמרים העוברים ביקורת עמיתים.
ג'יימס פאוול מסכם לאחרונה באתר Science Progress תוצאות מחקר שערכו ג'ון קוק ודנה נוצ'יטלי תוך שימוש ב- Web of Scienceכלי לחיפוש מאמרים מדעיים, את כל המאמרים שהתפרסמו ב-21 השנים האחרונות מ-1 בינואר 1991 ל-9 בנובמבר 2012 שהכילו את מילות המפתח "התחממות גלובלית" או "שינויי אקלים גלובליים". הסקר העלה 13,950 מאמרים.
"קראתי את כל השילובים האפשריים של מאמרים, תקצירים ומאמרים שלמים הנדרשים כדי לזהות מאמרים ה"דוחים" את המעורבות האנושית בהתחממות הגלובלית. כדי לזהות מאמר כדוחה, המאמר חייב לציין בבירור ומפורש כי תיאורית ההתחממות הגלובלית שגויה או כפי שקרה בכמה מקרים, שתהליכים אחרים מסבירים טוב יותר את ההתחממות הנצפית. מאמרים שטענו לאי התאמה, שגיאות קלות או סיבות לדאגה, לא סווגו כדוחים את ההתחממות הגלובלית.
מאמרים אודות שיטות, פליאוקלימטולוגיה, הקלה, התאמה ותופעות שרמזו לפחות על קבלת ההתחממות הגלובליות, היו ברורים מהכותרת עצמה.
קוק ונוצ'יטלי גם סקרו והתייחסו לכמה מהמאמרים הללו, קוק סיפק לפאואל סיוע טכני.
העבודה עוקבת אחר מחקר דומה שערך אורסקס (סיינס, 2005) שחיפש אחר מאמרים שפורסמו בין השנים 1993 ל-2003 שנשאו את מילות המפתח "שינויי אקלים גלובליים". היא מצאה 928 מאמרים, קראה את התקציר של כל אחד מהם וסיווגה אותם. אף אחד מהמאמרים הללו לא דחה את ההתחממות הגלובלית מעשה ידי אדם. תוך שימוש בקריטריונים שלה ובאותו פרק זמן הגעתי לאותן תוצאות. המכחישים תקפו את אורסקס ואת ממצאיה, אך היא הצליחה לתקף אותם.
כמה מהמאמרים אודות ההתחממות הגלובלית עשויים להשתמש במילות מפתח אחרות, כדוגמת "שינויי אקלים" בלי להוסיף את המילה "גלובליים". ואולם אין סיבה לחשוב כי הפרופורציות ישתנו ונתוני המחקרים הדוחים את הקשר בין האנושות להתחממות יהיו גבוהים יותר.
לפי ההגדרה המרחיבה נמצאו 24 מתוך 13,950 המאמרים או 0.17%, (מאמר אחד מתוך 581), שדחו או עודדו גורם אחר מאשר פליטות דו תחמוצת הפחמן להתחממות הנצפית. ניתן למצוא את רשימת המאמרים הללו כאן.
24 המאמרים הללו צוטטו בסך הכל 113 פעמים במהלך 21 השנים, כלומר ממוצע של 5 ציטוטים למאמר בקירוב. זאת בהשוואה ל-19 ציטוטים בממוצע למאמרים המצדדים בהתחממות גלובלית. לדוגמה. ארבעה מהמאמרים הדוחים את ההתחממות לא צוטטו מעולם, ארבעה צוטטו בידי למעלה מ-10 כותבי מאמרים אחרים כשהשיא היה 17.
דבר אחד בטוח, אם אחד מהמאמרים הללו היה מייצג את קליע הקסם שהודף את הטענה בדבר התרומה האנושית להתחממות הגלובלית, המאמר הזה היה בדרכו להפוך לאחד מהמאמרים המצוטטים ביותר בהסטוריה של המדע.
את המאמרים הללו חולקים ביחד 33,690 כותבים בודדים. עשר המדינות שמהן באו מרבית הכותבים הם (לפי הסדר): ארה"ב, בריטניה, סין, גרמניה, יפן, קנדה אוסטרליה, צרפת, ספרד והולנד.
מכחישי ההתחממות הגלובלית טוענים כי הטיה מונעת מהם לפרסם בכתבי עת המשתמשים בביקורת עמיתים. ואולם 24 מאמרים ב-18 כתבי עת שונים, שבמצטבר הביעו טענות שונות כנגד ההתחממות הגלובלית, ואלו נחשפו כשגויות. מאמרים הדוחים את ההתחממות הגלובלית יכולים להתפרסם, אך אלו שאכן פורסמו זכו לתמיכה או עניין מעטים, גם מצד מכחישים אחרים.
מעט מכחישים הפכו לדמויות מוכרות בשל ראיונות בתקשורת, שימועים בקונגרס, ועידות של מבקרי התחממות, ספרים, הרצאות, אתרים וכו'. שמותיהם נדירים בקרב המפרסמים של המחקרים הדוחים את ההתחממות. כמו מחברים אלה, המכחישים הבולטים לא הביאו שום עדות המבטלת את ההתחממות הגלובלית.
כל אחד יכול לחזור על המחקר ולדווח על הממצאים שלהם. סוקרים אחרים יכולים להשתמש בסטנדרטים שונים משלי ולקבל מספר שונה של מאמרים הדוחים את ההתחממות. ואולם אף אחד לא יוכל להגיע למסקנה שונה, מכיוון שרק מסקנה אחת אפשרית: בקרב הקהילה המדעית, הכחשת ההתחממות היא תופעה זניחה ביותר, השפעתה נמצאת בעיקר ביכולת שלה להטעות את המדיה, מקבלי ההחלטות, את אלו שרוצים להכחיש את המדע לתועלת אישית שלהם, ואת הציבור התמים.
אין שום סימן לאי הסכמה בקרב הקהילה המדעית באשר לסיבה האנושית להתחממות כדור הארץ. זו הפרדיגמה המדעית, באותה הדרך שבה טקטוניקת הלוחות היא הפרדיגמה בגיאולוגיה. אנו יודעים שהיבשות נעות. אנו יודעים שכדור הארץ מתחמם ושפליטות גזי חממה מעשה ידי אדם הם הגורם העיקרי. אלה עובדות ידועות על מה ש-99.9% מהמדענים מסכימים.
ג'יימס לורנס הוא כותב הספר The Inquisition of Climate Science ומנהל בכיר בקונסורציום הלאומי למדעים הפיסיקליים, שיתוף פעלה בין סוכנויות ממשלתיות לבין מעבדות, התעשיה, ואנשי אקדמיה שמטרתה להגדיל את מספר תושבי ארה"ב בעלי תואר אקדמי במדעים הפיסיקליים ותחומי ההנדסה הקשורים.