סויה ועכברים אסמטיים: על הסכנה בצמחים מהונדסים-גנטית

המתנגדים לצמחים מהונדסים-גנטית טוענים כי מדובר בהוכחה ליכולתם של צמחים מהונדסים-גנטית ליצור אלרגיות בבעלי-חיים. התומכים משיבים שמעולם לא היה ספק שגם צמחים מהונדסים-גנטית יכולים לגרום לאלרגיות ופשוט צריך להזהיר מפניהן

בפרק הראשון בדקנו האם יש אמת מאחורי הטענות של גרינפיס כנגד ההנדסה הגנטית בצמחי מזון. לפיה הצמחים המהונדסים גנטית רעילים. הפעם נבחן את נושא האלרגיה.

בתחילת שנות התשעים החליטה חברת פיוניר (Pioneer) לפתח זן מהונדס-גנטית של סויה, שיתאים במיוחד למאכל בעלי-חיים, ובמיוחד תרנגולות. המהנדסים של פיוניר ידעו שלמזון שמקבלות התרנגולות מוספות כמויות נאות של החומצה האמינית מתיונין, ותוספי מזון אלו עולים כסף רב. הם החליטו שהזן החדש של הסויה ייצר כבר בעצמו את המתיונין הדרוש, ולשם כך החדירו לתוך הצמח גן שנלקח במקור מאגוזי ברזיל.

התוצר התפתח יפה. הוא גדל לתפארת, ואף היה עשיר במתיונין. אבל פיוניר החליטה לבדוק את האלרגניות (היכולת לגרום אלרגיות) של הצמח החדש שלהם, וגילו דבר נורא – הוא עורר תגובות חיסוניות בבני-אדם, מהסוג הגורם לאלרגיות וייתכן שאפילו למחלות אוטו-אימוניות, בהן מערכת החיסון תוקפת בשוגג את הגוף עצמו.

נשמע נורא? מאד. אבל למרבה המזל, תופעות אלו התעוררו רק באנשים שהיו אלרגיים לאגוזי ברזיל מלכתחילה.

מה השתבש בצמח של פיוניר?

כדי להבין מה קרה, עלינו להפנים קודם כל שחלק מהאנשים באוכלוסייה אלרגיים למזון כלשהו. בארצות-הברית, בערך שישה אחוזים מהאוכלוסייה אלרגיים לסוג מזון זה או אחר. לאלרגיה אין כל קשר להנדסה הגנטית. היא נגרמת כתוצאה מכך שהגוף לומד להגיב לחומרים מסוימים הנמצאים במזון, ולהתייחס אליהם כאל אלרגנים – כלומר, גורמי אלרגיה. כאשר חומרים אלו חודרים לגוף, הם מעוררים תגובה של מערכת החיסון, וזו מזנקת לפעולה תוך שהיא גורמת לנו לדמעות, נזלת ואפילו בצקות שיכולות לסתום את קנה הנשימה במצבים קיצוניים.

כאשר המהנדסים של פיוניר החליטו להעביר את אחד הגנים מאגוזי ברזיל לסויה, הם התעלמו מהעובדה שגן זה מייצר חלבון הקיים באגוזי ברזיל, ונוטה לגרום לאלרגיה בבני-אדם. לא אצל כולם – למעשה, הוא גורם לאלרגיה רק אצל מעטים – אבל בהחלט אפשר להתייחס אליו כאל אלרגן: גורם אלרגיה. אילו היה הצמח משתחרר לאוויר העולם, קרוב לוודאי שגם בני-אדם היו נחשפים אליו – בעיקר הלולנים המאכילים את העופות – וחלקם היו מפתחים אלרגיה כלפיו.

פיוניר החליטה שלא לקחת סיכון, וביטלה לגמרי את המשך הפיתוח. הסויה המהונדסת-גנטית הניסיונית של פיוניר מעולם לא הגיעה לשוק. הפרויקט הסתיים באותה נקודה, ומעולם לא חודש.

הסכנה שבאלרגיה

סיפור הסויה האלרגנית של פיוניר מתפרש באופן חיובי או שלילי, בהתאם לשומע. המתנגדים לצמחים מהונדסים-גנטית טוענים כי מדובר בהוכחה ליכולתם של צמחים מהונדסים-גנטית ליצור אלרגיות בבעלי-חיים. התומכים משיבים שמעולם לא היה ספק שגם צמחים מהונדסים-גנטית יכולים לגרום לאלרגיות – ממש כמו צמחים רגילים – ושהליך הרגולציה הממשלתי פעל היטב במקרה זה והצליח לאתר את הצמח האלרגני לפני ששוחרר לשוק.

עצם קיומו של הדיון בנושא צריך להדיר שינה מעיניו של כל אדם החשוף לצמחים מהונדסים-גנטית. וכולנו כאלה. 81% מגידולי הסויה בעידן הנוכחי הינם מהונדסים-גנטית, כמו גם 64% מהכותנה ו- 29% מהתירס. כולנו חשופים לתוצרתם של צמחים מהונדסים-גנטית, בין שהם מגיעים במזון שלנו, בבגדינו, או לפרות ולתרנגולות הניזונות מהם. אם אחד מהצמחים מתגלה כגורם אלרגיה, יש בכך סכנה למספר גדול של בני-אדם.

האם אלרגיה היא באמת איום חמור כל-כך על בריאותנו? ובכן, אין ספק שיש מחלות גרועות יותר, אך גם התקף אלרגיה קשה יכול לסכן חיים. במקרים הקשים ביותר, מתפתחת בצקת ונפיחות בגרון, שלוחצת על קנה הנשימה וגורמת למוות בחנק. בארצות-הברית מתים עד מאתיים בני-אדם מדי שנה כתוצאה מחשיפה בשוגג לאלרגנים, ויותר ממאה-אלף אנשים מבקרים את בתי-החולים כדי לטפל בסימפטומים קשים של אלרגיה.

ועכשיו שהבנו את הסכנה, נשאלת השאלה: איך מוודאים שצמחים מהונדסים-גנטית חדשים אינם אלרגניים?
חוק וסדר

לכל המדינות ברור שלא ניתן לסמוך בעיניים עצומות על חברות הביו-טכנולוגיה שיבקרו את עצמן ויימנעו משחרור לשוק של צמחים מהונדסים שלא נבדקו כראוי. מכיוון שכך, מוטלים פיקוח ובקרה על החברות, וכל צמח חדש שאמור להיכנס לשוק עובר הליך של בדיקות ואישורים. אקדים כבר עכשיו ואומר שהליך זה נראה מפרך וארוך יתר-על-המידה בעיני מדענים רבים, בעוד שאחרים טוענים שהוא אינו מוקפד ורחב-היקף מספיק. כך או כך, זהו ההליך כפי שהוא מתואר במאמר סקירה אקדמאי על הנושא.

הבדיקה הממשלתית מתחילה בסקירת ההיסטוריה הידועה של הגן החדש המופיע בצמח המהונדס. גן זה נלקח בדרך-כלל מאורגניזמים קיימים: מחיידקים, צמחים אחרים, פטריות או בעלי-חיים. אם בני-אדם נחשפו לתוצרי הגן הזה בעבר, ניתן לדעת מכך האם הוא נוטה לעורר בהם אלרגיה. גם תוצרי הגן נבדקים, כדי לראות האם הם דומים בצורתם לחומרים אחרים המעוררים אלרגיות. גנים המגיעים מחיטה או קרובי-משפחתה, נבדקים כדי לוודא שאינם גורמים למחלת הצליאק, הנובעת מרגישות לחלבונים מסוימים בחיטה.

לאיחוד האירופי, כמו למדינות בודדות ולארה"ב, יש כללי בדיקה מדוקדקים של צמחים מהונדסים-גנטית. במקור מפליקר.

מה קורה אם הבדיקות מראות שהגן המועבר נחשד כאלרגן? במקרה זה, נלקחות דגימות דם מאינדיבידואלים הלוקים באלרגיה מהסוג המתאים, ומעורבבות עם תוצרי הגן החשוד כדי לבדוק האם מתקבלת תגובה אלרגית.

הליך זה עמד בבסיס הבדיקות שהוכיחו את האלרגניות של הסויה מתחילת המאמר, לתוכה הוחדר גן אלרגני שהגיע מאגוזי ברזיל. כלומר, הוא הוכיח את עצמו לפחות במקרה אחד.

אלא מה? הבדיקה המתוארת מתייחסת רק להיסטוריה של הגן החדש המוחדר לצמח. רק אם ההיסטוריה שלו מעידה על חשש רציני להיותו אלרגן, נבדק הצמח החדש בניסויים ממשיים על בני-אדם עם פוטנציאל לפיתוח אלרגיה. למה זה בעייתי כל-כך? מכיוון שלעתים, גנים 'זרים' המוחדרים לצמחים מהונדסים-גנטית יכולים להביא לתוצרים שונים באופן משמעותי מהצפוי.
העכבר והאפונה

בשנת 2005, עשר שנים לאחר מקרה הסויה של פיוניר, ראו מדענים מראה מוזר באחד משדות האפונה שגידל הארגון האוסטרלי למחקר מדעי ותעשייתי. אין בידינו פרטים מדויקים, אך סביר להניח שהעכברים באותו שדה נטו ללקות בקוצר נשימה ומגוון תופעות אחרות המאפיינות אלרגיה. האפונה – המהונדסת גנטית, כמובן – עוררה אלרגיות אצל העכברים!

התגלית גרמה להפסקה מיידית של העבודה על זן האפונה המדובר. הסיבות מובנות. אנו יודעים שעכברים דומים לנו מבחינות רבות, בשל היותם קרובי משפחה רחוקים בעץ החיים. חומרים המעוררים אלרגיה אצל המכרסמים הקטנים, עלולים לעורר אלרגיה דומה גם בבני-אדם. מכיוון שכך, ברור מדוע הופסקה העבודה. עובדה אחרת הייתה פחות ברורה: מה גרם לאלרגיה?

במקרה הקודם של הסויה, היה ברור שהחלבון שהועבר מאגוזי ברזיל היה זה שגרם לאלרגיה, מכיוון שהוא היה אחראי גם על מקרי אלרגיה שנגרמו מאכילת אגוזי ברזיל. אלא שהחלבון שהוסף לאפונה המהונדסת לא היה אלרגני במקור. רק כאשר הוא התבטא בתוך האפונה, רכש החלבון תכונות אלרגניות חדשות וזדוניות.

צמחי אפונה מהונדסים-גנטית גרמו לתופעות אלרגיות בעכברים.

במידה רבה, מדובר כאן בחלומו הקודר ביותר של כל מהנדס-גנטי. אנו מבינים שהתא החי מהווה מכונה מורכבת ביותר, המכילה מיליארדי חלבונים. כל אחד מהחלבונים יכול להגיב עם חלק מהחלבונים האחרים, לחתוך אותם, להוסיף להם חלקים או לשנות את צורתם מן היסוד. כל חלבון חדש המתווסף לתא – באמצעות הנדסה גנטית, למשל – עלול לעבור שינויים ואלתורים מצד החלבונים האחרים. שינויים אלו עלולים לגרום לו לעטות צורה שתזיק לגוף. למשל, כגורם אלרגיה במקרה הטוב, או כרעלן במקרה הרע.

כמובן, יש לקחת את המקרה בפרופורציה: האלרגניות של הצמחים לא הייתה לבני-אדם, אלא לעכברים, והיא התגלתה תוך פרק זמן קצר יחסית, ולפני שהצמח שוחרר לרשות החקלאים והציבור הרחב. גם אם הייתה מגיעה לציבור, אין ודאות שהצמח היה גורם לאלרגיה בבני-אדם, ולא בעכברים בלבד. לכך יש להוסיף את העובדה שמאז שנת 2005 ועד היום, לא התגלה צמח מהונדס-גנטית נוסף בעל תכונות אלרגניות. כלומר, התופעה של אלרגניות דה-נובו (חדשה) נדירה יחסית, ובוודאי שאינה מאפיינת את כל הצמחים המהונדסים גנטית.
סיכום

במאמר זה סקרנו שתי פרשיות שונות בהן גרמו צמחים מהונדים-גנטית לאלרגיות ביונקים. בפרשייה הראשונה, זוהתה הסכנה מראש על-ידי חברת הביו-טק שפעלה לפי הנהלים שהתוו הרשויות. בהתאם לכך, הצמח המהונדס לא שוחרר מעולם לשוק. בפרשייה השנייה, גורם האלרגיה לא נחזה מראש, ולמרות שלא הוכח מעולם שהוא אלרגני גם עבור בני-אדם, עדיין ראוי שפרשייה זו תהווה סוג של 'קריאת השכמה' עבור רבים מהתומכים בצמחים המהונדסים-גנטית. צמחים אלו אינם בטוחים בהכרח, וראוי לקרוא לניסויים קפדניים יותר בטרם החדרתם לשוק.

לצערי, וכפי שקורה לעתים קרובות בוויכוחים בנושא, גם גרינפיס (כמייצגת הירוקים) וגם חלק מהספקנים מעדיפים לבחור בקיצוניות ולדבוק בה כברירת מחדל: הראשונים נמנעים מצמחים מהונדסים-גנטית כאילו היו מגיה שחורה, והאחרונים תומכים בהחדרתם לשוק עם מינימום של בדיקות או בקרה. לטעמי, שניהם טועים. בצמחים המהונדסים-גנטית יש הבטחה גדולה (עליה נעבור בהרחבה במאמרים הבאים) לבריאות ולסביבה, אך קיים גם חשש מתמיד ומוצדק – גם אם קטן מאד – בנוגע לסכנה הבריאותית שהם אוצרים בחובם.

הפיתרון, כמו תמיד, מצוי בפרטים הקטנים. במקום להסתפק בבדיקת ההיסטוריה של הגן המועבר לצמח, יש לבדוק את האלרגניות והרעילות של תוצריו בניסויים על בעלי-חיים, על דם אנושי (שעשוי להראות סימנים לאלרגיה) ועל בני-אדם המתנדבים להשתתף בניסוי, ממש כפי שעושים בבדיקת תרופות. המשמעות היא שעלויות הפיתוח והאישור של צמחים מהונדסים-גנטית חדשים יזנקו מעלה, והזמן הנדרש לאישורם יתארך בעוד שנה או שתיים, אבל אולי בדרך זו נמנע את האסון הבריאותי הבא.

למאמר הראשון בסדרה – האם צמחים מהונדסים-גנטית רעילים – לחצו כאן