מסתבר שבדגימת קרקע שנבדקה גם בתקופתו של דארווין, קיימות עדויות רבות לחיים מיקרוסקופיים מלפני התפוצצות הקאמבריאן, צריך היה לחכות למיכשור של המאה ה-21
פתרון לחידה המוכרת בשם "הדילמה של דארווין" נחשפה בידי מדענים באוניברסיטת אוקספורד במאמר שפורסם בכתב העת של החברה הגיאולוגית הבריטית.
"באשר לשאלה מדוע איננו מוצאים מרבצי מאובנים עשירים השייכים לתקופה... זו שקדמה למערכת הקאמבריאנית, אינני יכול לתת תשובה מספקת" כתב צ'ארלס דארווין בספרו "מוצא המינים" בשנת 1859, פסקה שסיכמה את מה שנודע כ"דילמה של דארווין" – העדר מאובנים בשכבות מהעידן הפרה-קאמבריאני (מלפני 4.5 מיליארד שנה ועד לפני 542 מיליון שנה). אם תורת דארווין אודות הברירה הטבעית נכונה, החיים התפתחו בהדרגה על פני מיליוני שנים. ואולם, התקופה הקאמבריאנית שהחלה לפני כ-542 מיליון שנה נראית כמבשרת גידול מהיר במגוון המינים, אירוע שנודע כ"התפוצצות הקאמבריאנית."
דארווין לא יכול היה למצוא עדויות למאובנים מלפני תקופת הקמאבריאן, והמסתורין המשיך לתעתע בפליאונטולוגים. המחקר אותו ערכו ריצ'ארד באלוו, ומארטין ברייזייר מהמחלקה למדעי כדור הארץ באוניברסיטת אוקספורד בבריטניה, התמקדו בתצורות הסלעים בשרופשייר, אנגליה, המוכרים בשם Longmyndian Supergroup. סלעים אלה נבחנו בתקופתו של דארווין בידי הגיאולוג ג'.וו. סאלטר, שחשד כי הם מכילים שרידים של חיים פרה-קאמבריוניים, אך הוא לא הצליח לזהות שום דבר מלבד עקבות של מאובנים – סימן לא רגיל, שיתכן שהושאר מאחור בידי יצורים חיים.
במחקר השתמשו החוקרים באוסף של סאלטר וכן בדגימות קרקע נוספות מהאתר, וזיהו מאובנים מיקרוסקופים ברמת שימור מעולה. המאובנים מייצגים טווח רחב של חיים מיקרוביאליים מתקופת האדיאקארן, התקופה שקדמה מיידית לקאמבריאן (לפני 630-542 מיליון שנה). הם השתמרו במספר דרכים. חלקם נדחסו תחת שכבת סחופת עד שיצרו מעין שכבה דקה של משקע פחמני על פני הסלע. אחרים השתמרו בשלושה ממדים והם עברו פר-מינרליזציה, תהליך שבו המים המכילים מינרלים חלחלו לחללים בתוך היצור החי והתאדו, כשהם משאירים מאחוריהם משקעים מינראלים ההופכים למאובן קשה. כמה גם השתמרו כהטבעות ורכיבים בתוך שכבת משקעים, והם נראים כתלמים חדים על מצעים שטוחים, או כתמונת הראי של התלמים.
עדיין לא ברור כיצד המיקרואורגניזמים שמרו על עצמם בחיים. ככל הנראה הם חיו בסביבה ימית רדודה, הם שרדו או באמצעות הפיכת אור לאנרגיה בדרך דומה לזו שבה עושים זאת כיום הצמחים, או באמצעות הפיכת מרכיבים אורגניים לאנרגיה כפי שעושים בעלי החיים, לרבות בני האדם. עדיין לא ברור אם מיקרואורגניזמים הללו שייכים לאצות, לפטריות או למגוון רחב של חיידקים קוריים.
דארווין עצמו היה משוכנע כי המאובנים מהפרה-קאמבריאן ימצאו בסופו של דבר והוא מאמין שזו היתה תקופה שבה העולם היה רוחש ביצורים חיים. למרות חשיבות Longmyndian supergroup בפתרון הדילמה שזוהתה בידי דארווין, רק כעת, בזכות שיטות מתוחכמות לבדיקת מאובנים, נחשף סודם של הסלעים והתגלו המאובנים שהם הסתירו מפני דארווין.