אנשים עם מאפיינים אוטיסטים גבוהים מראים אותות מוחיים חשמליים של חרדה כאשר הם רואים מגע חברתי ומדווחים על חוסר נעימות במגע חברתי בהשוואה לאנשים שנמוכים במאפיינים אוטיסטים, כך עולה ממחקר חדש שנערך באוניברסיטה.
"עד היום היה ברור שלאנשים רבים על הרצף האוטיסטי יש רתיעה ממגע. בעקבות המחקר הנוכחי אנחנו מבינים שהם למעשה חווים את המגע הזה במאפיינים הדומים למאפיינים של חרדה ", אמרה ליהיא פלד-אברון, דוקטורנטית מהחוג לפסיכולוגיה, שערכה את המחקר.
הספקטרום האוטיסטי הוא הפרעה התפתחותית המאופיינת בקשיים ביכולת ליצור, להבין ולתחזק קשרים חברתיים. כ-70%-80% סובלים מרגישות יתר או תת רגישות לגירוי עצבי בחושים השונים כמו: ראייה, מגע וטעם, כשחלק מההורים לילדים אוטיסטים מדווחים שילדיהם נהיים נוקשים בזמן מגע גופני, הם מנסים להימנע ממגע זה ומעדיפים שיגעו בהם בתנאים שלהם. אולם עד כה, לא היה ברור לחוקרים מה גורם לרגישות זו ובעיקר – מהי התחושה שחשים אנשים על הרצף כשהם נחשפים למגע.
במחקר הנוכחי שהתפרסם בכתב העת היוקרתי Autism Research אותו ערכו פרופ' סימון שמאי צורי והדוקטורנטית ליהיא פלד-אברון מהחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטה, ביקשו החוקרות לבדוק את ההבדלים בתגובה המוחית בין אנשים על הרצף האוטיסטי לבין אנשים שלא על הרף לאינטראקציה חברתית הכוללת מגע בין אנשים.
חמישים וארבעה נבדקים חולקו לשתי קבוצות: קבוצה אחת על הרצף האוטיסטי אשר מתפקדים תפקוד חברתי גבוה וקבוצה שניה ללא מאפיינים אוטיסטים. הנבדקים צפו ב 260 תמונות בארבעה תנאים שונים: מגע חברתי בין שני אנשים שצולם בתנאים טבעיים בין היתר, קניונים, מסיבות, מפגשים חברתיים ועוד. אינטראקציה חברתית בין אותם האנשים רק ללא מגע, מגע בין חפצים יומיומיים וחפצים יומיומיים שאינם נוגעים בהם.
מתוצאות המחקר עולה כי האנשים על הרצף האוטיסטי דיווחו על חוסר נעימות כאשר צפו במגע חברתי, בהשוואה לאנשים שאינם על הרצף. מבדיקה של גלי המוח שלהם התברר כי כאשר צפו באינטראקציה חברתית הכוללת מגע, האותות החשמליים במוחם היו כאלה שמוכרים כאותות של אדם הנמצא בחרדה. עוד נמצא שהאותות המוחיים של החרדה עולים ככל שיש יותר מאפיינים אוטיסטים, כך שככל שאדם מאובחן יותר גבוה על הספקטרום, כך הסיגנלים המוחיים שלו גבוהים יותר ועשויים להעיד על חרדה גדולה יותר ממגע חברתי. כאשר צפו הנבדקים באותן אינטראקציות חברתיות ללא המגע לא נמצאו אותות אלה, מה שמעיד על כך שהמגע היה זה שגרם לחרדה ולא האינטראקציה החברתית. "אותות חשמליים דומים לאלו שמצאנו, נמצאו במחקרים על פוביות. אם אדם סובל מטראומה ספציפית ונציג לו את מושא הטראומה נמצא סינגלים חשמליים הזהים לסינגלים החשמליים שמצאנו במחקר", אמרה פלד-אברון.
"תוצאות המחקר מקדמות אותנו להבין טוב יותר את האנשים שמאובחנים על הספקטרום האוטיסטי. המגע החברתי הוא חלק בלתי נפרד מחיינו- באירועים משמחים ועצובים – וכעת ניתן להבין שחלק מהאנשים על הרצף האוטיסטי חווים את כל אותם אירועים כמעוררי חרדה. מעבר להבנה שלנו אותם - תובנה זו יכולה מאוד לסייע למטפלים שיוכלו להציע טיפול ממוקד חרדה ממגע בדומה לטיפול שממוקד בפוביה, בין אם זה טיפול פסיכולוגי או טיפול תרופתי", סיכמו החוקרות.