כיצד מעוותים את המדע בשתי קצות הקשת הפוליטית
תאמינו או לא, ואני חושד שרוב הקוראים לא יאמינו, אבל מתנהלת מלחמה ליברלית נגד המדע. סליחה?!
רבים מודעים למלחמה הרפובליקנית נגד המדע בזכות ספרו של כריס מורי מ-2006 שנשא את השם הזה (הוצאת בייסיק בוקס). גם אני ביקרתי את השמרנים ב-2006 בספרי "מדוע דרווין חשוב" (הוצאת הנרי הולט) על אמונתם השגויה שתיאוריית האבולוציה מובילה להתמוטטות המוסר. סקר גאלופ מ-2012 מצא ש"58% מן הרפובליקנים מאמינים שאלוהים יצר את בני האדם בצורתם הנוכחית במהלך 10,000 השנים האחרונות," בהשוואה ל-41% בקרב הדמוקרטים. סקר מ-2011 שערך המכון לחקר הדת בציבור מצא ש-81% מן הדמוקרטים, ורק 49% מן הרפובליקנים סבורים שכדור הארץ מתחמם. נראה ששמרנים רבים סבורים שלעוברים בשלבי ההתפתחות הראשונים יש מעמד מוסרי גבוה יותר ממעמדם של מבוגרים הסובלים מסוכרת שהורסת את בריאותם ושאולי אפשר לרפא אותה באמצעות תאי גזע. וממש לאחרונה, המועמד הרפובליקני לסנאט ממדינת מיסורי, טוד אקין, פטפט על יכולתו של גוף האישה להימנע מהיריון במקרים של "אונס לגיטימי." המצב הולך אפוא ומחמיר.
העדויות למלחמת השמאל במדע מתחילות כבר בנתונים שאוזכרו למעלה: 41% מן הדמוקרטים הם בריאתנים המאמינים שכדור הארץ צעיר, ו-19% מהם מפקפקים בכך שכדור הארץ מתחמם. המספרים האלה אינם מתאימים במיוחד לדעה הרווחת שהליברלים דוגלים במדע. בנוסף, חשבו על "הבריאתנים ההכרתיים", אנשים שאני מגדיר אותם ככאלה שמקבלים את תורת האבולוציה להסבר התפתחותו של גוף האדם, אבל לא של המוח. הפסיכולוג סטיבן פינקר מאוניברסיטת הרווארד עסק בנושא ב-2002 בספרו הלוח החלק – על הכחשת טבעו המולד של האדם בימינו (יצא לאור בעברית בהוצאת מטר). הוא מתעד כיצד הטענה שהתודעה האנושית היא "טבולה ראסה" (לוח חלק) המעוצבת כמעט לגמרי בידי התרבות נעשתה למַנטְרָה מקובלת בעיקר בחוגי האינטלקטואלים הליברליים. באמצעות קבוצות שמאליות קיצוניות, בעלות שמות אורווליאניים כמו "מדע לעם", ניהלו החוגים האלה בשנות ה-80 וה-90 של המאה הקודמת מתקפה גורפת נגד הפסיכולוגיה האבולוציונית בשל טענתה, שהיום אין עליה עוררין, שהחשיבה וההתנהגות האנושיות עוצבו, לפחות בחלקן, בידי העבר האבולוציוני שלנו.
וגם עכשיו מתנהלת מתקפה אנטי-מדעית מכיוון הפרוגרסיבים בשמאל הקיצוני, כפי שתיעדו ב-2012 העיתונאים אלכס ב' ברזוב והאנק קמפל בספרם Science Left Behind (בהוצאת פבליק-אפיירס). וכך הם כותבים: "אם נכון הדבר שהשמרנים הכריזו מלחמה נגד המדע, הרי שהפרוגרסיבים הכריזו על מלחמת גוג ומגוג." בנושאי אנרגיה, למשל, טוענים המחברים שהליברלים הפרוגרסיביים נוטים להתנגד לאנרגיה גרעינית בשל בעיית סילוק הפסולת, נגד דלקים מחצביים בגלל ההתחממות הגלובלית, נגד כוח הידרו-אלקטרי מפני שסכרים פוגעים בסביבה האקולוגית של הנהרות ונגד אנרגיית הרוח מפני שהיא פוגעת בעופות. ביסודו של דבר הקו המשותף הוא האמונה ש"כל מה שטבעי הוא טוב, וכל מה שאינו טבעי הוא רע."
בעוד שהשמרנים עוסקים בכפייתיות בטוהר ובקדושה של יחסי מין, הערכים המקודשים של השמאל מקובעים בנושאי הסביבה. הדבר הביא את אנשי השמאל לסגוד בלהט כמעט דתי לטוהר ולקדושה של האוויר, של המים ובייחוד של המזון. נסו לנהל שיחה עם ליברלים פרוגרסיביים על מזון שעבר שינוי גנטי (GMO) בלי שהמילים "רווחים" ו-"מונסנטו" [חברה המייצרת מוצרים חקלאית, ובהם גידולים שעברו שינוי גנטי - העורכים] נזרקות כפצצות פסקניות. ב-19 באוקטובר 2012, לדוגמה, שאל הבדרן ביל מאהר בתכניתו Real Time show בערוץ HBO את גארי הירשברג, מנכ"ל סטוניפילד פארם [חברה המתמחה במזון אורגני], אם בסולם הרוע הוא מעניק למונסנטו ציון 10 ("רע") או 11 ("פאקינג רע"). אבל למען האמת אנחנו משנים יצורים חיים מבחינה גנטית במשך 10,000 השנים האחרונות באמצעות הכלאות והברירה. זאת הדרך היחידה להאכיל מיליארדי בני אדם.
סקרים מראים שליברלים ושמרנים מתונים מאמצים את המדע במידה שווה פחות או יותר (עם שינויים בתחומים מסוימים). מסיבה זו מדענים כמו אי או וילסון וארגונים כמו המרכז הלאומי האמריקני לחינוך מדעי מושיטים את ידם למתונים בשני הצדדים כדי לרסן את הקיצוניים בנושאים כמו אבולוציה ושינוי האקלים. קיצוניות אינה אולי מידה מגונה בהגנה על החירות, אבל היא כזאת במלחמה על המדע, שבו העובדות חשובות יותר מן האמונה, אם היא דתית ואם חילונית, ושבו המתינות ברדיפת האמת היא מעלה.
על המחבר
מייקל שרמר הוא המו"ל של כתב העת Skeptic ((www.skeptic.com ספרו האחרון הוא "המוח המאמין". עקבו אחריו בטוויטר: @michaelshermer