הנושא הועלה ביוזמת שר המדע דניאל הרשקוביץ וחיל האוויר הודיע כי ישלח שני טייסים לקורס * בשנה הבאה מופסקות טיסות המעבורות * קורסים לאסטרונאוטים בתוכנית אוריון יפתחו במשורה, אומר מנהל סוכנות החלל הישראלית ד"ר צבי קפלן בשיחה עם אתר הידען
אסטרונאוט ישראלי שני עשוי לטוס בעשור הקרוב לחלל. כך סוכם לאחרונה בין שר המדע פרופ' דניאל הרשקוביץ ומנהל סוכנות החלל הישראלית ד"ר צבי קפלן, לבין בכירים בנאס"א. מדובר בפרויקט משותף אחד מתוך ארבעה שמבקשים במשרד ובסוכנות החלל לקדם מול נאס"א. כך אומר קפלן בשיחה עם אתר הידען. "מדובר בשלב ראשוני למדי של כניסה לדיונים שבהם ייקבע מתי ואיך ניתן לשלב אסטרונאוט ישראלי בתוכניות שלהם." הוא מסביר
היוזמה לשיגור אסטרונאוט ישראלי לחלל הועלתה ב-1996 בידי ראש הממשלה דאז, שמעון פרס והתגלגה כך שבסופו של דבר שוגרה ב-16 בינואר 2003 המעבורת קולומביה למשימה STS-107 ועליה אל"מ אילן רמון. לאחר שהות של שבועיים בחלל, ב-1 בפברואר התרסקה המעבורת לקראת נחיתתה. מדי שנה מתקיים בהרצליה כנס החלל לזכרו של אילן רמון, אליו מגיעים אסטרונאוטים ובכירים מנאס"א. השנה התארח ד"ר פיטר וורדן, מנהל מרכז איימס של נאס"א שהבטיח: "נשלב את ישראל בתכנון ובפיתוח רכיבים למשימות רובוטיות לירח". וורדן התרשם מאוד מתעשיית החלל הישראלית ומהמחקרים באקדמיה.
"בעקבות כנס החלל ואירחו של וורדן עלה הנושא של הגדלת האינטנסיביות של שיתוף הפעולה עם נאס"א. שיתוף פעולה זה נמשך לאורך שנים רבות, ומתבטא כיום בעיקר בצומת נאס"א באוניברסיטת תל אביב, הכוללת מאגר נתוני אקלים, אבק, מזג אוויר ועוד המופעלת באוניברסיטת תל אביב ונמצאת בתקשורת מתמדת עם נאס"א.
העיתון ידיעות אחרונות מסר היום כי חיל האוויר כבר הודיע כי ייבחרו שני אסטרונאוטים שיטוסו לארה"ב לעבור אימונים בנאס"א לקראת שיגורם. ואולם לא ברור מתי יהיה מקום פנוי בקורס אסטרונאוטים כלשהו. הסיבה – בשנה הבאה מסתיימות טיסות המעבורת. לאחר נחיתתה של מעבורת החלל אנדוור הצפויה מחר אחר הצהרים (17:48 שעון ישראל), נותרו בתוכנית עוד שבע טיסות – כולן לצורך השלמת הקמתה של תחנת החלל הבינלאומית. לאחר מכן תשגר נאס"א לתחנה אסטרונאוטים בודדים לצוות תחנת החלל בשיתוף עם סוכנות החלל הרוסית בחלליות סויוז.
"בעניין האסטרונאוט צפויים קשיים גדולים עקב מצבה של נאס"א". מסביר קפלן בראיון לאתר הידען: "לשבע הטיסות שנותרו יש כבר 80 אסטרונאוטים שממתינים ורעבים לטוס, מה גם שאי אפשר יהיה להשלים בפחות משנה שנותרה את ההכשרה הנדרשת. יש צורך כעת להמתין בעיקר לתוכנית אוריון. גם התחנה אמורה להפסיק את פעילותה כעבור חמש שנים נוספות, אם כי פה מדובר רק בעניין של תקציב וייתכן שיאריכו את תוקפה. לאחרונה ערכה נאס"א גיוס ראשוני של תשעה אסטרונאוטים לתוכנית אוריון. ורק כאשר ירחיבו את התוכנית אפשר יהיה לדבר על מועד."
"אמונתי ברוח הדברים שאמרתי שלשום בישיבת וועדת המדע שהוקדשה לתעשיית החלל הישראלית היא שאנחנו צריכים להיות בפנים בניגוד לעמדתי לפני כמה שנים."
שלושה פרויקטים נוספים בהם לדברי קפלן ישראל מעוניינת להשתתף:
- המכון למחקרים ירחיים NLSI (Nasa Lunar Science Institute) שיכלול מחקרים של הירח, כוכבי הלכת שביטים והאסטרואידים בעיקר באקדמיה. מדובר במאמץ מדעי מרוכז לחקור את הירח שהצטרפו אליו עד כה קנדה ודרום קוריאה.
- השתתפות התעשייה הישראלית בפרויקט DISCOVERY. כזכור פרויקט זה הוא פרויקט תחרותי שבו מוסדות אקדמיים וגופים אחרים מתחרים על פיתוח משימות למערכת השמש (LRO היא דוגמה לתוצר של פרויקט זה). אנו נציע הוספת מטעד מכ"ם ישראלי שפותח עבור הלווין טקסאר.
- הצטרפות ישראל ליוזמת SBIR – היוזמה למפעלים ועסקים קטנים עד היקף של 100 עובדים.
"אנו כעת רק צועדים את הצעדים הראשונים בכיוון. ההישג הגדול כתוצאה מכנס החלל והביקור של משלחת רמת דרג מנאס"א היא שהסוכנות האמריקנית מאמינה שהקשר עם ישראל יש בו הדדיות בגלל שיש יכולות בישראל שאינן נופלות ואולי אף עולות בנישות מאלו הקיימות בארה"ב כדוגמת מטעדים קטנים, לווינים קטנים וכן הלאה.
הנושאים הללו יועלו כאשר יתקיים המפגש הראשון בין קפלן לבין צ'ארלס בולדן. ראש נאס"א שנכנס לתפקידו רשמית ב-15 ביולי. בכל אופן, קפלן מדגיש כי אין שום התקדמות באשר למסגרת החוזית בכל התחומים הללו.
- הראיון עם אילן רמון ז"ל לאתר הידען
- מתשעה לווינים ב-2006 ללוויין אחד בלבד ב-2009 - תוכנית החלל הישראלית בירידה (רשמי השתתפות בועדת המדע של הכנסת)