הדרישה התחזקה לאור מציאת חיים באגמים תת קרקעיים מבודדים באנטארקטיקה
האליפסות האמדדמות במרכז התמונה עשויים להיות איזורים שבהם פורצים מים האוקיאנוסים התת קרקעיים של אירופה וקופאים על פני השטח (צילום: החללית גלילאו של נאס"א).
בעוד נאס"א וסוכנות החלל האירופית מתמקדות בשיגור רכבי שטח למאדים ומשימות עתידיות שתחפשנה חיים על פניו, מתחיל להתגבש גרעין של מדענים שמבקשים להקים לובי שיפנה את תשומת הלב למקום שהם חושבים שיש סיכויים סבירים למצוא בו חיים - הירח הקרחי של צדק - אירופה.
"בשל הנוכחות שכבר הוכחה של קרח מים על אירופה והאפשרויות לקיומם של אוקיאנוסים מלוחים, הפכה אירופה למטרה עיקרית לחיפוש חיים במערכת השמש" אומר הגיאולוגי ג'ר ליפס, פרופ' לביולוגיה אינגרטיבית באוניברסיטת קליפורניה בברקלי. "רבים מאיתנו משערים כי ישנו בית גידול שנוכל למצוא בו סימנים לחיים".ץ
ליפס חולק את הדרישה עם עוד שלושה מדענים. כולם התכנסו בפנל שנערך ב-18 בפברואר 2007 בפגישה השנתית של האגודה האמריקנית לקידום המדע בסן פרנסיסקו. הקבוצה סקרה את כל מה שידוע עד כה על אירופה והתמקדה בבעיות שיש צורך לפתור לפני ביצוע חיפוש חיים על הירח הקפוא.
"לאור הנסיון שצברנו במחקרים בקרח הארקטי הואנטארקטי, אמר ליפס, "אנו רואים באילו מקומות מוזרים יכולים חיים לשגשג וגם על התהליך שיכול להעלות חיים מתחת לקרח אל האדמה. הדבר רלוונטי משום שאירופה, הירח השלישי בגודלו של צדק מכיל כמשוער, אוקיאנוס של מים המכוסים שכבה של קרח בעומק של כמה קילומטרים.
"אם החיים שורדים בקרח, זה לא יפתיע" אמר ליפס, שהתעניינותו ביצורים חד תאיים גרמה לו להחליט לחפש חיים בכוכבי לכת אחרים, שיהיו דומים יותר לחיידקים מאשר לבני האדם. "באנטארקטיקה, כל מערכה בעולם החי, הפרוטוזואה - חיידקים ובעלי חיים, החיים בקרח, רבים מהם בתעלות מלוחות שאינן קופאות. מתחת לקרח בעומק של 50 מטרים נמצאים באטנרקטיקה ספוגים, חבצלות ים, צדפות, שבלולים, דגים ומיקרו אורגניזמים רבים המשגשגים בסביבה קפואה זו.
אתר יוניברס טודיי מוסר כי אם יחלו סוכנויות החלל כבר כעת ניתן יהיה לשגר חללית שתגיע לאירופה בעוד כ-15 שנה.
מתחת לקרח בעומק של 50 מטרים נמצאים באטנרקטיקה ספוגים, חבצלות ים, צדפות, שבלולים, דגים ומיקרו אורגניזמים רבים המשגשגים בסביבה קפואה זו. צילום ג'ר ליפס, אוניברסיטת קליפורניה בברקלי