ירידה של 80% במספר הידיעות המדעיות בעיתונים היומיים במהלך עשור

בכנס מדע בתקשורת בו נחשפו הנתונים אמרה נשיאת האקדמיה למדעים קוראת לחיזוק הדיאלוג בין התקשורת למדע

נשיאת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, רות ארנון, קראה בסוף השבוע לנציגי התקשורת הישראלית ולמדענים לחזק את הדיאלוג ושיתוף הפעולה ביניהם ולפרסם יותר מידע לציבור באופן אמין ומקצועי.

העיתונאי איתי נבו מ"קול ישראל" הציג בכינוס לתקשורת ומדע ניתוח כמותי המצביע על ירידה משמעותית בהיקף הסיקור של נושאים מדעיים בעיתונות הכתובה החילונית בישראל. מן הניתוח עולה כי בארבעה שבועות ב-2010 התפרסמו בממוצע 0.76 ידיעות מדע ליום בעיתונים "הארץ", "מעריב" ו"ידיעות אחרונות", לעומת 3.72 ידיעות ליום במחקר דומה שעשה חנן גולן בעיתונים האלה לפני 13 שנים. בסה"כ עולה מן הנתונים ירידה של כ-80% בהיקף של סיקור המדע בשלושת העיתונים. אפשר שהמגמה הזו עולה בקנה אחד עם הירידה החדה בהיקף הסיקור המדעי של העיתונות הכללית בארה"ב במהלך שני העשורים האחרונים. עוד עולה מן המחקר כי סיקור המדע קיים גם בעיתונות החרדית. העיתון "יתד נאמן" פרסם בתקופת המחקר שש ידיעות מדע בעמודי החדשות שלו, רק אחת פחות "מ"ידיעות אחרונות". מתוך שש ידיעות מדע שהגיעו לעמוד הראשון של העיתון – ארבע היו בעיתונים "המודיע" ו"יתד נאמן" ורק שתיים בעיתונים חילוניים ("הארץ", ו"מעריב").

נושאי הסיקור מעניינים אף הם. מתוך 54 ידיעות בעמודי החדשות 14 עסקו בטילים ובלוויינים, 11 ידיעות עסקו במחקר רפואי, 7 ידיעות בחקר החלל, 7 בארכיאולוגיה, ו-4 בתחומים אחרים בפיסיקה, שלוש מדיניות במדע ובמינויים ועוד 8 ידיעות בנושאים כלליים יותר.

הכינוס השלישי לתקשורת המדע בישראל התקיים בסוף השבוע בבית האקדמיה למדעים בירושלים בהשתתפות 200 חוקרי מדע ותקשורת, עיתונאים, עורכים, דוברי המוסדות האקדמיים, אנשי חינוך ועוד. הכינוס בחן את מקומו של המדע בשיח הציבורי בארץ במטרה להביא לשדרוגו. את סדרת הכנסים יוזמות ומארגנות ד"ר איילת ברעם –צברי מהמחלקה להוראת המדעים בטכניון ואביטל בר, דוברת ומנהלת קשרי ציבור באקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. נ את הכינוס חתם מפגש עם חבר האקדמיה, חתן פרס נובל פרופ' אהרן צ'חנובר והסופר מאיר שלו ועורך דה-מרקר, גיא רולניק .

נשיאת האקדמיה, רות ארנון הדגישה כי התאוצה שצובר תחום תקשורת המדע מקורו בחשיבות שהמערכת האקדמית מייחסת לקשר עם הציבור. ארנון מדגישה כי התקשורת היא מקור המידע המרכזי של הציבור לחדשות בנושאי מדע וטכנולוגיה וכי לתקשורת יש השפעה מכרעת על עיצוב הדימוי של מדע, מדעניות ומדענים בחברה. דעת הקהל וידיעותיו על המדע משפיעות על קבלת החלטות ברמה האישית והלאומית.

ייצוג מדע בתקשורת הישראלית – כימות ראשוני
איתי נבו, "קול ישראל "

הכינוס לתקשורת המדע עוסק רבות בנושאים שונים הקשורים לייצוג המדע והמדענים בתקשורת, אך עד כה לא נתקבלה תמונה מחקרית מהימנה ועדכנית של היקף הסיקור המדעי, טיבו ואפיוניו. מחקר זה מנסה לספק סקירה ראשונה בדבר היקף החשיפה של העולם המדעי בתקשורת ההמונים בישראל, וכן להציע ניתוח כללי של נושאי הסיקור. הסקירה הראשונית מתמקדת בעיתונות הכתובה.

כמה מחקרים (למשל Riffe et al, 1993) מצאו כי במחקר עיתונות די בדגימה של 12 מהדורות לקבלת תמונה סטטיסטית מהימנה. מכיוון שיש בישראל ריבוי חגים ואירועים לאומיים הבאים לידי ביטוי גם בתפיסת נתח מדיווחי החדשות, החלטתי להגדיל את הדגימה לארבעה שבועות (24 מהדורות של עיתונים יומיים) כדי לצמצם את הסיכון של הטיות כאלה (לדוגמה: בתקופת הדגימה חל יום הזיכרון לשואה ולגבורה. חלק ניכר מדיווחי החדשות ביום הזה עסק בנושא ודחק את רגליהם של ענייני חדשות שוטפים). לצורך הניתוח נבחרו באקראי ארבעה שבועות1 בשנת 2010. מקורות המידע היו שישה עיתונים יומיים בעברית – "ידיעות אחרונות", "מעריב", "הארץ", "מקור ראשון-הצופה", "המודיע" ו"יתד נאמן" – נסקרו כל הידיעות והכתבות בענייני מדע שופרסמו בהם בארבעת השבועות האלה.

אחת הבעיות במחקרים של תקשורת המדע היא היעדר אחידות בהגדרתה של ידיעה מדעית. בעבודת תיזה על סיקור מדע בעיתונות הישראלית (גולן, 1998) השתמש חנן גולן בהגדרה הבאה:
מדע הוא כל הקשור במוסדות מחקר (פרטיים או ציבוריים), בהמצאות ותגליות, דיווחים על מחקרים או סקרים (אלא אם כן הוזמנו ע"י העיתון עצמו או ע"י צד המזוהה מבחינה פוליטית), האקדמיה ודיסיפלינות מדעיות מוכרות.
ההגדרה הזו שימשה בסיס להגדרה שהנחתה אותי בעבודת המחקר, אך אני ניסיתי להרחיב אותה ככל האפשר, ובה בעת לתחום לה גבולות ברורים יותר, ולהשתמש בקווים המנחים הבאים בדגימת הידיעות:
• דיווח על מחקר או תגלית המתפרסמים בכתב עת מדעי, או מוצגים בכינוס מדעי
• דיווח על מיזם מדעי חדש או על התפתחויות במיזם קיים (מאיץ חלקיקים, טיסה לחלל)
• דיווח על המצאות או תגליות שטרם אושרו בקהילה המדעית
• דיווח על פרסים, מענקים או מינויים של אנשי מדע, כשההקשר הוא עבודתם המדעית
• דיווח על תקציבים או ענייני מדיניות הקשורים למחקר המדעי
• הסברים מדעיים על עניינים שבחדשות
• דיווחים על נושאים משיקים למחקר טהור (בריאות, סביבה, הנדסה), ובלבד שמרכיב מרכזי בדיווח עוסק בהקשר המדעי / מחקרי

כך למשל איני רואה בסקר כשלעצמו עבודה מדעית, אלא אם כן הוא נעשה מסגרת מחקר מובנה, ואז מן הסתם ייכלל בקטגוריות האחרות. כמו כן ניסוח מעורפל כמו "כל הקשור לאקדמיה", יכול לכלול למשל חקירת שחיתות במוסד אקדמי, בחירות לארגוני סגל ושאר ידיעות שאין להן נגיעה ישירה למדע או למחקר. מאידך גיסא ההגדרה הזו מאפשרת לכלול במחקר גם מינויים של בעלי הקשורים במדע (שתיים מן הידיעות שנמצאו דיווחו על מינויה של פרופ' רות ארנון לנשיאת האקדמיה הלאומית למדעים), תקציבים למחקר, נושאי מדיניות הקשורים במדע (למשל חוקים הנוגעים לניסויים בתאי גזע עובריים או החלטות המימשל האמריקני בעניין יעדיה של תכנית החלל) וגם ידיעות המופיעות לצד דיווחי אקטואליה, ומסבירות את הצד המדעי של תופעה מסויימת (התפרצות הר-געש, צונאמי, התמכרות לעישון), גם אם אין בהן דיווח על מחקרים או תגליות.
ממצאים
היקף הסיקור: בסה"כ פורסמו בששת העיתונים 54 ידיעות מדע במשך ארבעת השבועות, ועוד 17 ידיעות וכתבות במוספים היומיים והשבועיים. לא נספרו ידיעות המתפרסמות במדורים קבועים בתחומי הבריאות, הטכנולוגיה והמחשבים המופיעים ברוב העיתונים. התפלגות הידיעות בעמודי החדשות של ששת העיתונים מופיעה בטבלה הבאה:
עיתון מס. ידיעות גודל ממוצע*

דירוג גודל הידיעה
1-            ידיעה של כמה עשרות מילים

5-    ידיעה של עמוד שלם

נתונים אלה מצביעים על ירידה חדה בהיקף הסיקור המדעי בשלושת העיתונים הגדולים מאז 1997. חנן גולן מצא במחקרו אז ממוצע של 3.72 פריטים מדעיים ליום בעיתונים "הארץ", "ידיעות אחרונות" ו"מעריב". בסקירה שלנו נבדקו 72 מהדורות יומיות (24 מכל עיתון), ונמצאו בהן 41 כותרות מדע בעמודי החדשות ועוד 14 כותרות במוספים היומיים והשבועיים, כלומר ממוצע של 0.76 פריטים מדעיים ביום. אף על פי שהגדרה של גולן איפשרה לו להכניס ידיעות שאולי לא היו נכנסות למחקר זה, כמו סקרים, קשה להאמין כי הבדלים קטנים בהגדרה או בשיטות הדגימה די בהם כדי להסביר ירידה של כ-%80 בהיקף הסיקור המדעי של שלושה מן העיתונים הגדולים בישראל. אפשר שהמגמה הזו עולה בקנה אחד עם הירידה החדה בהיקף הסיקור המדעי של העיתונות הכללית בארה"ב במהלך שני העשורים האחרונים (Brumfiel, 2009).

נושאי הסיקור: מבין ידיעות המדע שפורסמו בעמודי החדשות, 14 עסקו בטילים ובלוויינים, 11 ידיעות עסקו במחקר רפואי, שבע ידיעות בחקר החלל, שבע בארכיאולוגיה, ארבע בתחומים אחרים של פיסיקה (חוץ מחקר חלל) שלוש במדיניות מדע ובמינויים ושמונה ידיעות בנושאים אחרים או בתחומים כלליים יותר (למשל – סקירת המחקרים הצפויים לעמוד בחזית המדע בשנה הבאה).
בולטות הידיעות המדעיות: מתוך 54 ידיעות המדע בעמודי החדשות, רק שש הופיעו בעמוד הראשון של העיתונים. שלוש מהן הופיעו בכותרת הראשית של "המודיע", שדיווח שלושה ימים ברציפות על שיגורו של הלוויין "אופק 9" ועל ההתפחויות הקשורות בכך (23-25.6.10). בעיתונים החילוניים זכו רק שתיים מתוך 39 ידיעות בתקופת המחקר לאזכור בעמוד הראשון של העיתון. עם זה יש לציין כי עשר מ-54 הידיעות הופיעו בשער האחורי של עמודי החדשות (שמונה מהן ב"הארץ" ושתיים ב"מעריב").
התפלגות במהלך השבוע: בפילוג הידיעות לפי יום הפרסום מתברר כי 12 ידיעות התפרסמו בימי א', 11 ידיעות בימי ה', עשר בימי ו', תשע בימי ד', שמונה בימי ג' ורק ארבע בימי ב'. הסיבה לריבוי ידיעות המדע בימי א' ולקראת סוף השבוע (אני מניח שיום שישי היה רווי עוד יותר בידיעות מדע אלמלא היו רוב העיתונים מדפיסים מספר קטן יחסית של עמודי חדשות יחסית לימי חול) היא ככל הנראה המחסור בחומר חדשותי מספקי החדשות ה"מסורתיים" שאינם עובדים בד"כ בסופי שבוע – משרדי ממשלה, כנסת, בתי משפט ורשויות אחרות. את ההנחה הזו אפשר לחזק אם בהמשך המחקר, כשאבחן גם שידורי רדיו וטלוויזיה, יימצא כי אכן שיעורן של ידיעות המדע גדל במהדורות סוף השבוע עצמו. אם ההנחה הזו נכונה, אפשר שאם הגופים המקדמים סיקור מדע יפיצו חומרים במוצ"ש או עם אמברגו ליום ראשון, הדבר יסייע להם לשפר את סיכויי ההחדרה של ידיעות מדעיות לעמודי החדשות בעיתונים.

סיכום
מחקר ראשוני מצביע על ירידה של ממש בהיקף הסיקור של נושאים מדעיים בעיתונות הכתובה החילונית בישראל, ומעלה נתונים ראשונים על היקף הסיקור בעיתונות דתית. בהמשך המחקר אני מקווה לבחון את היקף הסיקור במדיה אחרים – טלויזיה, רדיו, אינטרנט. יש לקוות כי מחקרי המשך יבחנו לא רק את ההיקף של סיקור מדע בתקשורת הישראלית, אלא גם את איכותו, מקורותיו ואת הנושאים שהוא מתמקד בהם, כדי לתת תמונה מלאה יותר של המתרחש בתחום.

ספרות:
גולן, ח. 1998. בורות נאורה. עבודת מוסמך בחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, הפקולטה למדעי החברה, אוניברסיטת תל אביב.
Brumfiel, G. 2009. Science journalism: Supplanting the old media? Nature 458, 274-277
Riffe, D., C. Aust, and S. Lacy. 1993. The effectiveness of random, consecutive day and constructed week sampling in newspaper content analysis. Journalism Quarterly 70:133-39.

הערות:
1. השבועות שנדגמו: 21-27.3, 11-17.4, 20-26.6, 26.12-1.1.11.