כך אומר העיתונאי מארק קאופמן, סופר מדע לוושינגטון פוסט ומחבר הספר "מגע הראשון:. פריצות דרך מדעיות במצוד אחר החיים מחוץ לכדור הארץ" הכותב כי מהנקודה של האנושות קשר הראשון יהיה "סנונית ראשונה של גבול חדש ביקום שהשתנה באופן דרמטי".
"הקסם המתמשך של תקרית רוזוול מעיד על הדרך שבה נגיב כאשר ינחתו פה חייזרים אמיתיים"
על פי מסורת מסע בין כוכבים, בעוד 50 שנה ניתקל בקשר הראשון עם מינים של חייזרים. בסרט "מסע בין כוכבים: מגע ראשון,"ב-5 באפריל 2063, יבקרו הוולקנים בכדור הארץ שיתאושש מתקופה שסועת קרבות. המפגש, לפי הסרט, גרם לשינוי הסטורי ובין היתר גם להולדתו של ספוק - יצור הכלאיים של הגזע הוולקני והאנושי.
כשאנו מציינים 66 שנים לתקרית רוזוול, זו הזדמנות לברר האם התגובה דאז לאזעקת השווא - של התייחסות לחייזרים כאל פרט חשוב שזוכה לכותרת ראשית בעיתונים אך לא של 'נפילה מהכסא' היא אכן התגובה הנכונה גם במקרה של אזעקת אמת - כאשר חייזרים בשר ודם (או המקבילה החייזרית לכך) ינחתו ויבקשו ליצור קשר עם האנושות.
העיתונאי מארק קאופמן, סופר לענייני מדע בוושינגטון פוסט ומחבר הספר "מגע הראשון: פריצות דרך מדעיות במצוד אחר החיים מחוץ לכדור הארץ" כותב כי מנקודת המבט של האנושות, הקשר הראשון יהיה "סנונית ראשונה של פריצת גבול חדשה ביקום שהשתנה באופן דרמטי".
הנה כמה טיעונים בעד ונגד הסבירות שיתרחש אי פעם קשר ראשון בין האנושות לציוויליזציה חייזרית ואם כן, מה יהיו ההשלכות למפגש זה?
"אחת הטענות נגד הקשר הראשון היא מאלה שאומרים שאין חיים אחרים ביקום", אמר קאופמן, אנו מאזינים הרבה אך לא נתקלנו עד כה באותות מחייזרים. הוא מצטט את פרדוקס פרמי, שאומר שאם יש כל כך הרבה חיים שם בחוץ מדוע אף אחד לא ביקר אותנו עד כה?
קאופמן טוען היקום הוא עצום כל כך, מספר כוכבי הלכת המאפשרים קיום חיים הוא כל כך ענק, כאשר כוכבי לכת באיזורי החיים של המערכות שלהם מתלים כמעט מדי יוםועכשיו אנחנו מבינים שכל המרכיבים לאבני הבניין של החיים נמצאים בחלל, ולפיכך הדבר נוגד כל היגיון לטעון שאין חיים אחרים שם בחוץ.
טענה נוספת נגד הסבירות למגע ישיר עם תבונה חייזרית היא שמרבית החיים ביקום הם ברמה החיידקית. כלומר יש המון חיים ביקום אך מעט מאוד חיים תבוניים. מסביר קאופמן: "נכון שאף יצור חי אינטלגנטי לא יצר קשר עם כדור הארץ. אבל כשבוחנים את משך הזמן שבו אנו נחשבים לחברה מתקדמת מבחינה טכנולוגית - כמאה שנים בלבד, מדובר במשך זמן זעיר יחסית ליקום ולמשך המסע בו."
"באינסוף של הזמן הקוסמולוגי," אומר קאופמן בהחלט אפשרי שחיים מיקרוביאליים התפתחו לפני מיליארדי שנים אך היו בהם כאלה שהתפתחו לחיים תבוניים שקמו והלכו."
"אבל כל המרכיבים נמצאים שם ואלא אם כן אנחנו רוצים להגיד שהחיים כדור הארץ נוצרו באמצעות בריאה אלוהית או שהיה לנו הרבה מזל ונסיבות ייחודיות קשה להאמין שזה המקום היחיד ביקום שבו החיים התחילו והתפתחו." אמר קאופמן.
לכן, אומר קאופמן, הטיעון הטוב ביותר, ההגיוני ביותר הוא שחיים מחוץ לכדור הארץ קיימים ובחלק מהמקרים הם גם יצרו מה שאנו מחשיבים כאינטליגנציה.
"אם יש לך מיליארדים של כוכבי לכת מיושבים בחיידקים, ההיגיון אומר שחלק מהם יתקדמו כמו בדוגמה של כדור הארץ", אמר קאופמן. "אין שום סיבה לקבוע שהאבולוציה בלעדית לכדור הארץ. אנו לא ממוקדמים בעצמנו כמו שהיינו במאה ה-14 או ה-15."
"החקירה המדעית המתמשכת שלנו, ובפרט, הממצאים האחרונים בדבר כוכבי לכת רבים כל כך מחוץ למערכת השמש מהווה מהפכה של ממש בהבנה של היקום שלנו, אמר קאופמן, "גילויים אלו נותנים דחיפה עצומה לסבירות של מציאת חיים במקום אחר.
"מדענים רבים שיערו במשך עשרות שנים, אם לא מאות שנים את דבר קיומם של כוכבי לכת במערכות שמש אחרות. כעת כאשר אנו מוצאים כוכבי לכת כמעט בכל יום, מנקודת מבט מדעית, יש סיכוי גבוה לפריצות דרך בענף האסטרוביולוגיה - הענף המכסה את החיים מחוץ לכדור הארץ."
"המדענים מאמינים כמעט פה אחד, שיש חיים אחרים בחוץ, אבל פשוט אין לנו את הטכנולוגיה כדי לגלות אותם עדיין", הוא אמר. "אפילו עם הקיצוצים האחרונים בתקציב נאס"א למשימות פלנטריות, וגם אם נאס"א לא תוכל לשלוח משימות רבות, קמה תנועה רחבה בקמפוסים ובמכונים - החל מעבודה על חיים סינטטיים, דרך מחקרים בקוסמולוגיה ובאסטרו-כימיה כל התחומים הללו נעים קדימה, כי יש תחושה אמיתית שהגילוי נמצא בהישג יד. תחום זה של מדע הוא רק הולך לפרוח".
אז אם מחר (או ב -5 באפריל 2063) תופיע חללית של חייזריםכיצד עלינו להגיב?
"במישור אחד, אני מקווה שתהיה כמות עצומה של פליאה ויראת כבוד והכרה במרחבי היקום. אבל אני גם מתאר לעצמי שתהיה הרבה התגוננות מצד מדענים", אמר קאופמן, בהתייחסו לחלק מהמדענים ובהם סטיבן הוקינג, שאומרים שאנחנו לא צריכים לשלוח הודעות אל החלל משום שאם ציביליזציה מתקדמת יותר מבחינה טכנולוגית תגיע לכדור הארץ לאחר שתקלוט את המסרים, סביר להניח שהתוצאה עבור הגזע הפחות מתקדם (אנחנו) לא תהיה טובה.
אבל קאופמן מקווה שיצורי אנוש יקבלו בברכה את הביקור.
"תראה את הקסם המתמשך של רוזוול או את תופעת האמונה בעב"מים," הוא אמר. "לאורך ההיסטוריה, בני אדם הסתכלו על השמים וחשבו שמשהו 'נמצא שם' - בין אם היו אלו מלאכים, אלים או חלליות. ישנה כמיהה אנושית עמוקה לכך שאנו לא לבד, ותהיה לכך השפעה על התגובה שלנו."
לקבלת מידע נוסף, ראו באתר האינטרנט "אזורי מגורים"