בעבר כבר התיחסתי לתעלת-הימים במסגרת רשימה על נושאים סביבתיים ובסופן של מספר רשימות הוספתי פיסקה מתריעה, בעקבות החלטת הממשלה לאשר את תוכנית עמק השלום ולבקשת קוראים הנה מעט פרוט
בתמונה: בולענים בים המלח. מתוך מחקר של הטכניון
כתבה מקיפה שפורסמה בעיתון מבנים על התעלה, לרבות תגובות המשרדים הרלוונטיים
כבר הרצל חזה את האפשרות לנצל את עומקו של ים-המלח, להוביל בכוונו מים מהים התיכון ולנצל את הפרש הגבהים לייצור חשמל, לפני כשלושים שנה צפה ועלתה היוזמה , נאסף כסף (כמאה מליון דולר) במגבית ואחרי בדיקות כדאיות "התפגרה" היוזמה, הסתבר כי ההוצאה הענקית אינה מצדיקה ייצור של כ 5% חשמל מצריכת המדינה.
נבהיר כי בזמנו לא הייתה קיימת המודעות לצרה שמתרחשת בים-המלח, עדיין לא בלטה העובדה שהים מתייבש, טרם הופיעו בולענים, אפילו שוחרי הסביבה לא חזו את האסון במלא היקפו. נכון כי בשולי היזמה הופיעו הצעות לפיתוח מיזמי תיירות לאורך התעלה, אבל הכוונה העיקרית היתה ייצור חשמל. אז כמו היום לא טרחו היזמים לבדוק את הנזקים הסביבתיים שעלולה תעלה כזאת לגרום. היום המודעות למניעת נזקים סביבתיים בקרב ציבור רחב מתקיימת וגדלה , זאת למרות ההתעלמות המתמשכת של פוליטיקאים ומנהיגים.
ים-המלח מתייבש ונסוג , נזקים עצומים נגרמים לסביבה ליושביה ולתיירות, מצב שהעלה מחדש את חזון התעלה , אלא שהפעם הכוון הוא דרומה, כלומר תעלה שתזרים מים ממפרץ אילת לים-המלח, ה"תירוץ" העיקרי ליוזמה המגלומנית היא השבת מים לים-המלח, באותה הזדמנות , ייצור חשמל, התפלת מים, פיתוח ויישוב.
היזמים מכריזים על פיתוח תיירות ופעילויות כלכליות אחרות סביב התעלה, זאת למרות שברור לכל בר-בי-רב כי בגלל מבנה השטח , חלקים גדולים של התעלה יהיו. .. צינור , התייחסות היזמים היא ל"פיתוח הנגב" ואמצעי הייצור, ו"יישוב אלפי אנשים" כאילו הערבה ריקה מתושבים, אין בה אמצעי יצור, אין בה תיירות, אין ולא חיים בה תושבים, במילים אחרות היזמים חוזרים לסיסמה הנואלת "נלבישך שלמת בטון ומלט"... אותה סיסמה שהביאה לאסונות סביבתיים רבים , הגדול והידוע בהם ייבוש החולה.
למרות ההכרזות החוזרות ונשנות של היזמים על "הצעידה לקראת הביצוע" לא נישמע קולם של הגופים הירוקים. .. ? הפניתי שאילתה לחברה להגנת הטבע על עמדתה בנושא , התשובה שקיבלתי: "על אף שהנושא נדון כבר שנים רבות חסרה אינפורמציה רבה, בעיקר בכל הקשור להשלכות הסביבתיות, ולכן החברה עדיין לא נקטה בסוגיה זו עמדה חד משמעית."
כלומר: (הפרוש שלי) , אפילו למי שאמונים להתריע ולשמור מפני פגיעה בסביבה ממדי הנזק שיגרום המיזם אינם ברורים , אין זה אומר שלא יגרם נזק,אלא שלא ברור אם ממדי הנזק העתידיים מצדיקים פעולה... ?
מה הנזק? אילו פגיעות סביבתיות צפויות? התעלה תוביל מים מלוחים מעל למאגר התת-קרקעי של מי הערבה. בדרום מי הערבה מליחים, בצפון מליחות נמוכה עד מים מתוקים, כל דליפה ונזילה תגרום להמלחת המאגרים התת- קרקעיים, כלומר פגיעה בהספקת המים לאילת , לישובי הערבה ולשדות החקלאות, דליפה ונזילה עלולות לקרות בגלל סיבות מכניות ותכניות רבות , אבל בעיקר בגלל השבר הסורי אפריקאי, האיזור כולו נתון בפעילות גיאולוגית מתמדת , התנודות והרעידות נובעות מתנועת לוחות יבשתיים בשלושה כוונים, תנודות, רעידות שגרמו נזקים למבנים בעבר, ניתן לצפות שהגיאולוגיה "לא תשקוט " בגלל מיזם מגלומני. המלחת מאגר מי הערבה ( צפונית ודרומית) תפגע בחי ובצומח, ממילא יש כבר התיבשות של הצומח בואדיות היורדים לערבה בגלל שאיבה מוגברת, כמובן שהפגיעה תהיה גם בהספקת המים לכל הישובים, לחקלאות וכמובן לאילת.
מפרץ אילת הוא גוף מים ללא מוצא (צפונה), גוף מים מיוחד ויחודי ובו משטר זרימות סיבובי , החיים (דגים, אלמוגים, צמחיה) תלויים במשטר זרימת המים, שאיבה של מאות מליוני מ"ק מים ישפיעו על משטר הזרימה ויגרמו לשינויו, מי יודע איך שינוי זה ישפיע על החי במפרץ ?
אילת ידועה באקלימה היבש, יובש שמקל על החום המעיק בקיץ, רוב ימות השנה נושבת באיזור רוח (יבשה) מכוון צפון-צפון-מזרח, גוף מים גדול מצפון מזרח לאילת יעלה באחוז ניכר את הלחות (הנמוכה יחסית) בסביבות העיר , בהתאם / בהמשך ייווצרו תנאי אקלים מקומיים שונים (לחים) לאורך התעלה בערבה, (בכל מקום בו תהיה תעלה פתוחה). תנאי אקלים אלה יתעצמו בסביבת תחנות הכוח , שכן בהן יהיו מפלים ומאגרי מים פתוחים. כבר היום יוצרות בריכות המלח "מסך" לחות.
על פי התקשורת בפגישות בין גורמים ישראלים לירדנים הוחלט : "יווצרו אגמים (פתוחים) שיהוו מוקד לפעילויות תירותיות" , רבותי החוזים אין לנו צורך באגמים מלאכותיים , יש לנו מוקדי משיכה ואתרי תיירות יחודיים ומיוחדים בעולם כולו ואין הצדקה ל"חוזים" לפגוע בהם
על פי התכנית מפלים ייצרו חשמל להתפלת חלק מהמים, כלומר לים המלח יגיעו מים במליחות גבוהה מ-4.5% (מליחות המים במפרץ אילת). איך מים אלה ישפיעו על ההרכב המינרלי של מי ים-המלח? שהרי עיקר כוונת המיזם היא "להציל את ים המלח". קיימות שתי הנחות: כימאים ממפעלי ים המלח טוענים כי יווצר "שטיח גבס לבן על פני המים", על-פי בדיקות ראשוניות של גורמים אחרים , יש סיכוי כי תהיה "פריחת אצות ובקטריות שיצבעו את הים באדום ". ים מכוסה שכבת גבס או "פורח" באדום , לבטח אינה מטרת היזמים. ..
ישנם גם הנזקים ה"שוליים" הנלווים ל מיזם מגלומני חשוב לחזות את מאות כלי הצמ"ה ה"חורשים" את השטח במשך כחמש שנים, מי שחושב כי ניתן לתפעל צמ'ה בשטח "בתולי" ללא גרימת נזק... רצוי שיחשוב שנית (שלישית, רביעית , שוב ושוב), עד שיגיע למסקנה הנכונה
קשה לדמיין כי הישראלים שמדירים ידם מעבודה גופנית ייתגיסו למיזם, כלומר: יועסקו כמה מאות פועלים "אורחים" , עבורם יוקמו מחנות עבודה , מחנות "זמניים" שיהפכו מיטרד קבע ומקור לייצור אשפה ומפגעים סביבתיים, שהותם בשטח של פועלים "אורחים" תגרום פגיעה בחי ובצומח. (ראו פגיעת התאילנדים בחיות הבר ברחבי הארץ), נכון, אלו הן השפעות /פגיעות שמהוות חלק מכל מיזם גדול, ואכן, כל מיזם גדול שיוזמיו אינם מתחשבים בצדדים הסביבתיים סופו בנזק בלתי הפיך לסביבה ולטבע ויתרונותיו. .. בספק, ראו את: סכר אסואן, תעלות ההשקיה שייבשו את ימת ארל, וכמובן ייבוש החולה.
על-פי הצהרות יזמי "תעלת-הימים" תהיה עלותה כ-5 מיליארד דולרים. על-פי מבינים בכלכלה ובחשובי עלויות וכדאיות הקמת מערכות התפלת מים (על שפת ים -תיכון) לכ-650 מליון מ'ק מים בשנה תעלה מיליארד דולרים. התפלת מים בכמות שכזאת תאפשר הזרמת הירדן באפיקו, חזרה לים המלח. על פי חשבון (כיתה ב') נשארים כ 4 מיליארד ליצור חשמל זאת ללא פגיעה בסביבה ותןך השבת המצב (הטבעי) לקדמותו.
לפני זמן מה הפניתי מכתב /שאילתה למשרדו של שמעון פרס: קיבלתי תשובה מה"אחראית על פרויקטים", להלן קטעים "נבחרים":
"משרד המשנה לראש הממשלה האמון על פיתוח כלכלי אזורי פועל לפיתוח מיזמי "מסדרון השלום הכלכלי" לטובת תושבי האזור וזאת כמובן מבלי לפגוע בסביבה, בחי ובצומח." תעלת הימים המדוברת הינה פרוייקט אחד מיני רבים הכלולים בחזון המשמעותי של מסדרון השלום הכלכלי." אכן "חזון משמעותי" בסכנתו לסביבה!
וממשיכה האחראית ומבטיחה: "מאחר ומדובר בפרוייקטים משמעותיים ומחוללי שינוי אזורי, כמובן שכל מיזם ומיזם ייבדק ותחקר השפעתו על הסביבה, הכלכלה והחברה באזור." האמנם ? כך ניבדק ייבוש החולה?
ועוד היא מוסיפה: "אני ממליצה לך לחכות למחקרים השונים שבוודאי יתפרסמו בקרוב ולא לתקוף את הנושא רק על סמך שמועות או רעיונות כלליים."מיי שמכיר את תנאי השטח אינו זקוק למחקרים כדי לראות את הסיכון הסביבתי, המחקרים דרושים כדי לנתב את המיזם למסלול שלא יגרום נזק.
"מבדיקות מקדימות שעשה המשרד דווקא עולה כי תעלה הימים היא זו שיכולה לשפר את מצבו הבעייתי של ים המלח, הן מבחינת המפלס היורד בעקביות והן מבחינת הבולענים והתייבשות האזור." זו פשוט טעות , מי שחושב כי "מילוי ים המלח יפתור "מיידית " את בעיית הבולענים מוכיח את חוסר הבנתו בנושא. כמו כן נותרת בעית ההרכב המינרלי. ..
"אני בטוחה שאתה מכיר את פעילותו של השר פרס ואת יכולתו להוציא אל הפועל פרוייקטים המיטיבים עם האזור ותושביו."
זו בדיוק הנקודה המפחידה ומטרידה, היכולת העילאית לביצוע מיזמים למרות היותם מיותרים ומזיקים,
"הרמיזה כאילו רווחים כלכליים או פרטיים שונים הם המניע למיזמים פשוט מעליבה" אולי יעזרו לי הקוראים למצוא את ה"רמיזה"?
"פעילותו רבת השנים והמשמעותית של השר פרס לאזור היא הוכחה לכנות כוונותיו." ושוב הנה הבעיה "כוונות כנות", שרבות כמותן "מרצפות את הדרך לגהינום" !
מסתבר כי בניגוד ליזמים שניזונים מ"רעיונות" כל מי שמכיר את השטח חייב להיות מודע לסיכונים.
בינתיים אושר המיזם כולו, "עמק השלום" בישיבת ממשלה, במסגרת המיזם רעיונות חיוביים וחשובים אבל מרכזו הוא תעלת-הימים, כאשר מיזם כה גדול מתבסס על אסון. ... משרדו של פרס מפרסם קריאה לבוא לגור בערבה כאשר היתרון המודגש בפרסום הוא "שקט ואוויר נקי", באותה נשימה מפרסם המשרד תכניות ל"מפעלי תעשיה שיוקמו באיזור", האם באמת אין שם מי שרואה את הסתירה?
הרצל חזה את תעלת הימים ממקום מושבו באירופה... לכן אין פלא כי היו בחזונו צדדים שאינם מתישבים אם ארץ ישראל המדברית. מחדשי החזון הם יושבי הארץ ואמורים להכירה... חזונות הם בסיס לפעילויות חשובות וחיוביות , כאשר הם מתחשבים בתנאי הסביבה , כאשר החזון מנותק מהמציאות , רב הסיכוי להפיכתו לחלום בלהותץ
יתכן כי אחרי בדיקת היתכנות וכדאיות , יתברר כי יש דרך לבצע את המיזם ללא הסיכון ונזקים הנלווים, יתכן כי יתברר כי המיזם חיובי כדאי וכי ניתן לבצעו , ע"י מקדמי בטחון מתוגברים להבטיח כי לא תהיה פגיעה סביבתית... שוב: פשוט יותר, זול יותר, נכון יותר , לפתור בעיה ע'י הסרת הגורם לבעיה, במקרה שלנו : תנו לירדן לזרום לים-המלח !
אחת האפשרויות החיוביות היא כי חלק גדול מהמימון למיזם אמור לבוא מהבנק העולמי, גוף שהמודעות הסביבתית שלו גוברת עם השנים, מודעות שתביא למניעת מימון ואולי למניעת ביצוע, או לסרוגין ביצוע בתנאים מגבילים שינטרלו כל אפשרות פגיעה סביבתית. בנתיים אני מייצג רק את עצמי לכן ניתן לקוות כי יהיה מי שיכולתו חזקה דיה לעצור את האסון.
דר' אסף רוזנטל,
מדריך/מוביל טיולים באפריקה ובדרום אמריקה.
לפרטים: טל‘ 0505640309 / 077-6172298 ,
דוא‘ל: [email protected]
באותו עניין