ריפוי או פיתוי? המקרה של רון נחמן וענת גוב זכרונם לברכה

ביום שישי נפטר ראש עיריית אריאל רון נחמן, לאחר מאבק ארוך במחלת הסרטן. נחמן והמחזאית ענת גוב היו מטופלים של אותו מרפא בצמחים, שקיבל במה לא ביקורתית בעת שהשניים עוד היו בחיים

בתחילת 2009 חלה נחמן בסרטן שלפוחית השתן.לאחר שהטיפולים הצליחו לכאורה להתגבר על המחלה היא פרצה בשנית במלוא עוצמתה. גרורות שהתחבאו בגופו התפשטו בחלל הבטן וחייבו את נחמן להיכנס למשטר של כימותרפיה חזקה אמר נחמן בראיון לטל אריאל אמיר שהתפרסם ב-19 במאי 2012 במעריב.

בתקשורת הכללית ידעו לספר על החברות הקרובה עם המחזאית ענת גוב ז"ל שנפטרה לפני חודשים אחדים מסרטן המעי הגס, עקב עיכוב וחשש מבדיקת הקולונוסקופיה. "השניים היו שותפים יחדיו בטיפול ניסיוני טבעי ובמאבק המשותף במחלה. גוב נפטרה אף היא לפני מספר שבועות. הסיפור המרגש על הקשר המיוחד שנרקם בין המחזאית ענת גוב לבין ראש העיר אריאל רון נחמן על רקע התמודדות שניהם עם מחלת הסרטן פורסם בערוץ 2, ע"י רינה מצליח, לפני מספר חודשים." כותב צבי זינגר במגפון.

ואכן אותה כתבה זכתה לביקורת של יקי מנשנפרוינד במדורו "שלא נדע" באתר העין השביעית, שמתפלא על כך שמצליח לא ניסתה להבין אפילו כיצד פועלת התרופה: "את התרופה הזאת, נאמר בכתבה, פיתח ה"ממציא" הישראלי חנן אלרז – מי שהתברר בדיעבד כגיבור האמיתי של הכתבה – אדם נטול השכלה מדעית מוכחת ("בקושי סיים 12 שנות לימוד", הכריזה מצליח בהתפעלות, כאילו העדר השכלה פורמלית הוא דבר שראוי לזקוף לזכותו של אדם). אלרז רואיין בכתבה בהרחבה, והוצג כ"צלע השלישית" בחברותם של גוב ונחמן. בין היתר הכריז כי "עולם הרפואה שכח שכל התרופות שיש לו ביד הן מן הצומח. הצומח יכול לתת פתרון לכל דבר בעולם"[!].

המונח טיפול נסיוני שהשתמש בו זינגר הוא קצת בעייתי. כדי לנסות תרופה או טיפול רפואי כלשהו, צריך בסיס מדעי לכך שהוא עובד, ואז התרופה עוברת אינסוף בדיקות רעילות, בדיקות השפעתה על תרביות תאים, בעלי חיים ירודים, בעלי חיים מורכבים יותר ולבסוף גם בני אדם. במסננת הזו שעולה הון, נופלות הרבה תרופות שאינן עוזרות לטיפול במחלה וחמור יותר, אף מזיקות (הדרישות של ה-FDA הוקשחו לאחר מקרים מפורסמים כגון התלידומיד בשנות השישים והוויוקס בעשור הקודם). זה לא המקום לדון בטיבו של התהליך, שגורם מלבד ייקור התרופות גם לאי בדיקה של יכולות של תרופות גנריות להשפיע על חולים במחלות אחרות מההתוויה שלהן ועוד, (ואני מקדים תרופה לתגובה), אבל בטוח שהתהליך הזה מנפה את התרופות, ואמור להשאיר בשוק תרופות עובדות.

אין חברת תרופות שלא תרצה לפתח את תרופת המחץ שבאמצעות 2-3 טיפות,  תרפא כל סוג של סרטן (כאמור אלו מחלות שונות). יש דרכים לשמור על הקניין הרוחני של הממציא גם תוך כדי הבדיקות בחברות התרופות. לפי הפרסומים השונים, חנן אלרז לא עשה זאת, והוא בוחר בדרך הקלה -לערוך את הניסויים בעצמו, וככל הנראה ללא ביקורת, פלסיבו וכדומה כי מי ירצה לשלם 8,000 שקל למנת תרופה ולקבל פלסיבו?

ואכן אתר מאקו, שפירסם את הכתבה המביכה של מצליח חזר בתשובה לאחר מותה של גוב. ב-12 בדצמבר כותב ירן מוסלי תחת הכותרת: "ענת גוב לא שרדה את הטיפול השנוי במחלוקת של חנן אלרז" כי גם גוב וגם נחמן טענו לשיפור במצבם לאחר נטילת התכשיר.

כותב מוסלי: "בכתבה (של מצליח א.ב.) סיפרה גוב על טפטוף על הלשון שלוש פעמים ביום. "בזהירות רבה אני אגיד שזה הביא לכמעט סוג של לכאורה עצירה", העידה גוב אז על מצבה. יומיים אחרי שידור הכתבה סיפר אלרז: "יש היסטריה מטורפת. אלפי פונים בטלפון וגם מגיעים אליי הביתה. מתקשרים בשתיים, בשלוש בבוקר. יש לי רק שתי ידיים. אני יכול לטפל רק ב-10 עד 12 אנשים, לא יותר מזה. השאיפה שלי היא לקבל מטריית חסות של בית חולים שירים את הכפפה או אפילו מרכז רפואי אלטרנטיבי. אז אוכל לייצר את התמצית הצמחית האנטי סרטנית בצורה מסודרת. מדובר על 1,500 עד 2,000 דולר לטיפול, מפני שהמרכיבים יקרים. אם יש מיעוטי יכולת אז אני מארגן להם תרומות. כסף זה לא מה שימנע את הטיפול. ובכל מקרה, אם אצליח לייצר את זה בצורה המונית, גם עלויות הטיפול ירדו".

בהמשך מצטט מוסלי את תגובת משרד הבריאות: "משרד הבריאות רושם תרופות ככל שהוכחה בטיחותם ויעילותם להתוויות רפואיות. שירות המזון רושם מזון ותוספי תזונה שהם בטוחים אך אינו בודק את יעילותם להתוויות רפואיות ולכן לא ניתן לייחס לתוספי סגולות ריפוי. כדי שמוצר יהפוך לתרופה מוכרת הוא חייב לעבור סדרה של בחינות וניסויים כדי להבטיח שהוא אכן מרפא ואינו בבחינת אחיזת עיניים. ישנם קריטריונים מדעיים ברורים להוכחת בטיחות ויעילות וככל שאלה לא הונחו, אסור לייחס סגולות רפואיות על פי חוק כדי לא להטעות ולהשלות את הציבור".

לסיכום, שוב נצטט את הכתבה המעולה של מנשנפרוינד: "כתבתה של מצליח היא אחת הדוגמאות המבישות ביותר לחוסר אחריות עיתונאית, וקשה להבין איך נמצא עורך בחברת החדשות של ערוץ 2 שאישר את שידורה. מן הצד המדעי לא היה שם ולו דבר שניתן להיאחז בו. מה יש בעצם באותה "פורמולה" מסתורית שפיתח אלרז? כיצד הגיע אלרז למסקנה שניתן לרפא באמצעותה את הסרטן? אלרז עצמו לא סיפר אלא שניסה את התרופה על כמה ממקורביו (כמה? זאת לא אמר), ונחל הצלחה בהיקף של כ-80%."

ביקשתי לראיין את חנן אלרז לתגובה לכתבה זו, אך הקשר היחיד שהוא מספק היה מספר טלפון של מוקד הודעות, בו הבטיחה לי נציגת השירות כי נציג מוסמך יחזור אלי. ביקשתי את חנן בעצמו, והסברתי שמדובר בראיון. בסקריפט שלה לא היה מקום לאפשרות כזו, אלא רק באיזו מחלה מדובר, והאם אני החולה או אני מתקשר בשמו. בכתבה הנ"ל במאקו, הוא בחר שלא להגיב כי הוא עסוק בייצור התרופה לחולים הרבים המבקשים להתנסות בה. אם בכל זאת תגיע תגובה אפרסם אותה.
כדאי לקרוא את הפרק על תרופות צמחיות בספר "ריפוי או פיתוי", שיצא בעברית בהוצאת ידיעות ספרים וספרי עליית הגג בשנת 2010, וכן את הראיון שערכתי עם שני המחברים: סיימון סינג ואדזארד ארנסט בעת ביקורם בארץ, דווקא בקמפוס המתמחה ברפואה משלימה.