הרצאתו של רועי צזנה בערב "האיומים על המדע והתבונה" של אתר הידען, שהתקיים בחמד"ע, 2/11/2011
אני למדתי בריאלי העברי בחיפה.
אני לא יודע איך נראים בתי-ספר אחרים, אבל הריאלי הוא בית-ספר פרטי ששם את הדגש על תחרותיות ומצוינות. זה בית-ספר בו כבר בגיל צעיר הילדים מחליטים - לגמרי מעצמם, ובלי יותר מדי דחיפה מהמורים - שאחד הולך להיות רופא קרדיולוג, שני יהיה עורך דין מומחה בנדל"ן, ואחר יהיה מוזיקאי מצטיין ויבלה את רוב זמנו בחו"ל. ובכל שליש, כולם מקבלים את התעודות ומשווים אחד עם השני כדי לראות מי הכי קרוב להגשים את החלום.
אני הייתי קצת שונה. קשה לי לומר שהיה לי חלום מוגדר שלמדתי לקראתו. אני חושב שההגדרה הנפוצה עבורי הייתה 'הפשוט'. ובכן, ניחא. תאמינו או לא, אבל החיים כאדם פשוט הרבה יותר מעניינים מאלו של אדם חכם. חכמים יודעים תמיד שהם חכמים, וגרוע מכך - הם יודעים שכולם מצפים מהם להיות תמיד חכמים. האנשים החכמים מהססים לפני שהם מרימים את היד בכתה ושואלים שאלת הבהרה. לחכמים מאד קשה לדבר בפומבי, כי הם יודעים שכולם מצפים מהם להגיד רק דברי חכמה. ואם הם לא ידעו לענות על שאלה מהקהל? אז הם כבר לא יהיו חכמים. ובמקרים הקשים ביותר, החכמים מפסיקים לשאול את השאלות אפילו עמוק בלב. לאנשים פשוטים אין את הבעיה הזאת. אנחנו יכולים לשאול את כל מה שאנחנו רוצים, מתוך ידיעה ברורה שבמקרה הטוב נלמד משהו חדש, ובמקרה הרע שכולם יודעים כבר את התשובה - מצבנו לא יהיה שונה ממה שהוא היום.
גדלתי הרבה מאז בית-הספר, אם לא בגובה אז בגיל, והייתי רוצה לחשוב שאני עדיין אדם פשוט, וזו הסיבה שאני עדיין מרשה לעצמי לשאול שאלות מטופשות. שאלה אחת כזו עלתה בראשי כאשר נכנסתי בפעם הראשונה לאתר הידען. הכתבה הראשונה שקראתי הייתה על התפשטות תנועת הבריאתנות, ועל כך שיותר ויותר אנשים מפסיקים להאמין באבולוציה. זה היה מאמר שנכתב מתוך כאב-לב אמיתי. וכל זמן שקראתי, שאלה אחת ניקרה לי בראש ללא הפסקה:
אז מה?
ואני שואל באמת: אז מה? מה כבר יקרה אם אנשים יאמינו בבריאתנות ולא באבולוציה? האם הכחשת האבולוציה פגעה אי-פעם במישהו? גרמה למישהו לחלות או להיפצע? בדיקה מהירה ברשת חושפת שהיחיד שמת בגלל אמונה בבריאתנות הוא רודי בואה, בריאתן שיצא בגיל 28 לטייל באוסטרליה, נכנס לבר והתחיל להתווכח עם אנשים על בריאתנות מול אבולוציה. אחד מהמאמינים באבולוציה התעצבן, ורודי בואה השיב נפשו באלימות לבורא מספר דקות לאחר מכן. כל מוות הוא טרגי, אבל כאמור מצאתי רק מקרה אחד כזה, מה שאומר שאמונה בבריאתנות הורגת פחות אנשים מפגיעות אסטרואידים.
אז מה באמת הנזק הגדול של בריאתנות? למי מפריע התוכן שאני ואתם מאמינים בו?
והתשובה היא שזה לא מפריע לאף אחד, כל עוד לכולם ברור שמדובר באמונה בלבד, ולא במדע.
כדי להסביר לכם למה כוונתי, אני רוצה לספר לכם מאיפה הגיעה הבריאתנות כפי שאנו מכירים אותה. 
המונח creationism, בריאתנות, נטבע רק לקראת סוף המאה ה- 19. לכאורה מדובר בפרדוקס: הרי עד לאותה תקופה היו הרוב המכריע של האנשים, כולל אנשי המדע הגדולים ביותר, בריאתנים מדופלמים. הם האמינו בכתוב בתנ"ך לגבי יצירת העולם ובדוגמות הכנסייתיות שקבעו כי גיל העולם עומד על 6,000 שנים בלבד, פלוס-מינוס כמה מאות שנים.
אז מה קרה בסוף המאה ה- 19 שגרם למונח 'בריאתנות' להיכנס לאופנה? באותה תקופה הועלתה תיאוריית האבולוציה, והחלה לקבל אישושים יפים משאר סוגי המדעים. בני-האדם התחילו להבין שגיל העולם קרוב יותר לכמה מיליארדי שנים מאשר לאלפי שנים ושמוצא כל בעלי-החיים באב קדמון אחד... ושלא ניתן להתייחס לאדם כאל יותר מבעל-חיים 'מרומם'. חכם יותר, יצירתי יותר ובעל יכולת גבוהה יותר מכל בעל-חיים אחר לבטא את מחשבותיו ורגשותיו, אבל עדיין חלק מעולם הטבע.
תיאוריית האבולוציה המשיכה וקיבלה עוד ועוד הוכחות מסוגי המדעים השונים: מהגיאולוגיה, מהפיזיקה ומהאסטרונומיה שהבהירו לנו שהיה די והותר זמן על פני כדור-הארץ לאבולוציה של היצורים החיים; מהכימיה, שסייעה לנו להבין את מבנה הדנ"א ולפענח את הדרך בה הוא אוצר את המידע המכתיב את צורת האורגניזם - והדרך בה הוא עובר מוטציות; אפילו המתמטיקה סיפקה מודלים מסובכים שתיארו את הדרך בה מושפעת האוכלוסייה מהברירה הטבעית. האבולוציה הלכה ונהייתה תיאוריה חזקה יותר, יציבה יותר ומבוססת יותר. אמר כבר הביולוג הנוצרי תאודוסיוס דובז'נסקי כי "דבר בביולוגיה אינו הגיוני מבלי האור ששופכת עליו האבולוציה".
אלא מה? ככל שהאבולוציה נהייתה מבוססת יותר, כך הפכה תנועת הבריאתנות לתנועת נגד מתריסה יותר וקולנית יותר. וחמור מכך, אם בהתחלה הייתה ידועה כנטייה דתית ותו לא, הרי שכיום היא מנסה להציג עצמה תחת אצטלה של 'התכנון התבוני', ולהתחזות למדע בפני עצמה.
וזו כבר בעיה אמיתית. מדע דורש הסברים מפורטים ורציניים לכל תהליך בטבע, ומחייב אותנו לספק הסברים כאלו לפני שנתמוך בתיאוריה מסוימת. תיאוריית האבולוציה מספקת הסברים כאלו. פעמים רבות הם חלקיים, מקוטעים ורצופים בשאלות שעדיין אין לנו עליהן מענה. וזה בסדר גמור. אף אחד לא מצפה שנצליח לשרטט את כל ההתפתחות האבולוציונית של הסוס במיליוני השנים האחרונות. מספיק לנו שגילינו מספר מאובנים מייצגים כדי להבין שאכן הייתה התפתחות כזו, מיצור דמוי-כלב לסוס של ימינו, או מחיה שנראית כמו לוטרה גדולה ללווייתן הכחול. ואם ישאלו אותנו בכל זאת איך אנחנו בטוחים, נוסיף גם עדויות מעצי הדנ"א. 
אבל אם תשאלו את הבריאתנים איך הם מסבירים את קיומם של מאובנים שכאלו, הם יסבירו לכם שאלוהים שם אותם באדמה כדי לבחון אותנו. למה? כי ככה אלוהים רצה.
וזהו.
אמרתי לכם כבר שאני אדם פשוט, ובתור כזה אני אוהב לשאול שאלות. והצרה היא שבלב הבריאתנות עומדת ההנחה שלא צריך לשאול יותר שאלות. שמה שהיה - אלוהים - הוא גם מה שיהיה. שמה שהוא רוצה, הוא מה שיהיה. אתם יכולים להפריד את הבריאתנים לקבוצות שונות, קיצוניות יותר וקיצוניות פחות, ועדיין זו תהיה התשובה הסופית שלהם לשאלת האבולוציה. קיימים אפילו בריאתנים נאורים שמקבלים את עובדת האבולוציה - אבל טוענים שיש מאחוריה כוונה אלוהית. ובכן, נשאל אותם: מהי הכוונה הזו? להגביר את המורכבות של היצורים החיים? אבל אנחנו יודעים שדגים שעוברים אבולוציה שמתאימה אותם לחיים במערות, מאבדים את עיניהם. להביא ליצירת האדם? אז למה נוצרו גם הניאנדרתלים וכל יתר המינים דמויי-האנוש? על השאלות האלו אין תשובה אחרת לבריאתנים מלבד, בסופו של דבר, "כי ככה אלוהים רצה".
זוהי אינה תשובה מספקת עבורי, והיא אינה יכולה להיות מספקת עבור כל אדם שממשיך לשאול שאלות. וזו הסיבה שהבריאתנות הפסאודו-מדעית כיום, זו שמנסה לטעון שהיא אמינה בדיוק כמו המדע, מסוכנת כל-כך. היא מנסה להחליף את ההסברים המדעיים, שעונים על שאלות רבות כל-כך, בתשובה אחת בלבד:
איך? אלוהים עשה.
למה? אלוהים יודע.
כמה? אחד אלוהינו.
הבריאתנות מחליפה את הידע האנושי שהצטבר בעמל של דורות רבים, במילה אחת. מילה שמשתמשים בה המורים בבתי-הספר הדתיים ולעתים גם החילוניים, ושהילדים הפשוטים מקבלים אותה בעל כורחם, כי לא מלמדים אותם שאפשר לתת תשובות מורכבות יותר. ואז, כשהילדים הפשוטים מבינים שהתשובה הזו - אלוהים - היא כל מה שהם יקבלו, הם מאמצים אותה לעצמם והיא הופכת עבורם למקור החוכמה. והם הופכים לחכמים בעיני עצמם, וזונחים את השאלות. וכשהילדים הללו יגדלו, הם כבר לא יעזו לשאול שאלות ולתהות תהיות מעבר לתשובה שכבר יש להם בידיים.
כי הם יודעים שכל עוד יש להם את אלוהים, הם חכמים.