הצעה: אסטרטגיה להבטחת פעילות כמעט מלאה במשק בזמן של גלי מגפה עתידיים בשנה הקרובה

מזכר מדיניות חדש של פרופ' דן בן-דוד מספק מתווה כיצד ישראל תוכל לנצל את יתרונותיה היחסיים להחזיר את המשק לפעילות כלכלית כמעט מלאה בתוך מספר חודשים, גם בטרם ימצא חיסון לנגיף הקורונה – וגם אם יהיו גלי ענק נוספים של הידבקויות ברחבי העולם

אסטרטגיות היציאה ממגפת הקורונה הנשקלות עתה בארץ עוסקות בעיקר בפתרונות סימפטומטיים המכוונים לשיטוח עקומת ההדבקות לצד הקטנת הנזק הכלכלי במידת האפשר. פתרונות אלה אינם לוקחים בחשבון שבזמן הנדרש לפיתוח חיסון, תהליך שיימשך לפחות שנה, יתכנו גלים נוספים – אולי חמורים בהרבה (אם לשפוט לפי מגפ השפעת הספרדית) – במהלך השנה הקרובה.

אך, כפי שטוען פרופ' דן בן-דוד, אם ישראל תרתום כמה מתכונותיה הייחודיות ביעילות – ובזמן – יהיה אפשר להחזיר את המשק לפעילות יחסית מלאה, גם במשך גלי מגפה הרסניים במיוחד שעלולים לשטוף את שאר העולם. הדבר מחייב חשיבה מחוץ לקופסה שישראל יכולה וצריכה ליישם בתקופה הקרובה כדי להתכונן לנחשולים אפשריים בעתיד.

האתגרים העיקריים

• מגפת הקורונה האחרונה התעוררה לחיים בתחילת 2020, עם השיא הנוכחי באביב השנה. כפי שהיה לפני מאה שנה, יתכנו גלים גדולים נוספים בסתיו ובחורף הקרובים – ואולי גם מעבר לכך.
• האפידמיולוגים קובעים שפרק הזמן הנדרש להכנת חיסון ולאספקתו בבטחה לאוכלוסיה הינו שנה. כתוצאה מכך, קיים סיכוי סביר שלא יצמאו פתרונות תרופתיים למניעת המגפה בעתיד הנראה לעין.
• אסטרטגיות היציאה הנוכחיות של ישראל מהמגפה הינן בעיקר מארג של טלאים המבוססים על הערכות לפי בדיקות חלקיות ותחושות בטן.
• לא נראית תכנית מסודרת להתכוננות לגלים נוספים, אולי חמורים עוד יותר, שעלולים לשטוף את העולם בשנה הקרובה.

יתרונותיה היחסיים של ישראל, והצורך בתכנית מערכתית

• גודלה הקטן של ישראל ובידודה הפיזי בזירה הבינלאומית יכולים להפוך ליתרונות ענק כשמדובר בלחימה נגד וירוס קטלני.
• עם 9 מיליון תושבים, מדובר בסה"כ באוכלוסיה של עיר גדולה בחו"ל.
• כשאין מעברים חופשיים לאורך כל גבולותיה של ישראל, אלה הם תנאי פתיחה שמדינות אחרות יכולות רק לחלום עליהם בתקופת משבר כזו.
• בהיעדר חיסון או תרופה, יש שתי מגבלות מרכזיות שעמן יש להתמודד מהצד הרפואי:

- גילוי מי נחשף ופיתח נוגדנים למחלה - וגילוי מהיר של כל החולים.

• · מההיבט הכלכלי, התמ"ג של ישראל חצה את ה-1.4 טריליון שקלים ב-2019. מדובר ביצור ממוצע של כ-6 מיליארד שקלים בכל יום עבודה.
• - גם אם התוצר נופל במחצית מסכום זה "בלבד", עדיין מדובר בהפסד כספי למדינה של כ-3 מיליארד שקלים בכל יום עבודה שיורד לטמיון.
• - ככל שהמשבר הכלכלי יתמשך, הוא יעמיק את הנזק היומי. פירמות בריאות יפשטו רגל ללא דרך חזרה, עובדיהן שהוצאו לחל"ת יהפכו למובטלים כרוניים, כשחלקם לעולם לא יוכלו לחזור לשוק העבודה מפאת גילם ו/או רמת מיומנותם הנמוכה יחסית.
• פרופ' דן בן-דוד: יתרונותיה היחסיים של ישראל מאפשרות למדינה להתגבר על חסרונותיה. אם תפעל נכון, העלות של מיגור הנגיף אמנם תהיה גבוהה, אך היא תתגמד לעומת התמורות הכלכליות העצומות שינבעו ממניעת אובדן תוצר בגלים העתידיים".

מאפיינים מרכזיים במתווה של מוסד שורש

בשלב הראשון, יש לבצע בדיקות סרולוגיות על מנת לאתר מי מבין כלל האנשים הבריאים בארץ כבר נחשף לוירוס ופיתח נוגדנים לו. לאור האחוזים המאוד נמוכים של הידבקויות חוזרות (בין אם מדובר במקרים אמיתיים או בבדיקות לקויות) לעומת קטסטרופה כלכלית המתגלגלת לפתחה של ישראל, יש לקחת את הסיכון ולהחזיר לעבודה באופן מידי כל מי שנמצא נושא נוגדנים לוירוס.

לצד הצורך בבדיקות סרולוגיות, חייבים לאתר מיד כל מי שחולה ולבודד אותם – רק אותם, באופן כירורגי, ולא את כל העיר או השכונה. לשם כך ניתן לבצע בדיקות PCR, עם תשובות המתקבלות תוך מספר שעות בודדות, לכל (!) תושב במדינה. המגבלות העיקריות לכך הן (1) חסרים חומרים (ריאגנטים) להכנת מספיק בדיקות. לשם כך צריכים גם כימיקלים וגם מערכות מכשור תואמות; (2) חסרים אנשי מעבדה מיומנים לביצוע הבדיקות; (3) במקרים לא מבוטלים, בדיקת ה-PCR אינה מסוגלת לאתר את הווירוס בימים הראשונים של המחלה.

לישראל היכולת להתגבר על מגבלות אלה. פרופ' בן-דוד: "יש בארץ את כל הידע וכישורי האלתור להשגת היכולת להקמת קווי יצור מקומיים לכל כמות שאינה ניתנת לרכישה בחו"ל. לאור ההפסד הכלכלי של מיליארדי שקלים עבור כל יום עבודה שאובד, על ישראל להוציא כל סכום הנדרש לייצור מה שלא ניתן לרכוש בחו"ל. את המחסור באנשי מעבדה (מגבלה 2 לעיל) ניתן לפתור על ידי גיוס (כמו גיוס מילואים בעת מלחמה) אנשים עם רקע רפואי/ביולוגי רציני. ניתן להעבירם הכשרה מהירה (בזמן שמייצרים/משיגים את החומרים החסרים) להיות לבורנטים זמניים בעת המשבר."

כאשר יהיו מספיק בדיקות PCR ואנשי מעבדה לביצוע הבדיקות, ניתן יהיה להתמודד עם מגבלה (3) בצעדים הבאים:

• - יש לבצע בדיקות PCR לכלל האוכלוסיה שקיבלה תוצאות שליליות בבדיקות הסרולוגיות, ולהוציא את החולים לבידוד נפרד עד שיימצאו בריאים.
• - את השאר יש לשמור בבידוד לתקופה של 10-14 ימים (אורך התקופה תקבע על ידי מומחים), ולבצע בהם בדיקות חוזרות כל מספר ימים – עם הוצאת מי שחולה לבידוד נפרד מיד עם קבלת תוצאות חיוביות.
• - בתום ה-10-14 יום, כל מי שנמצא נקי מהמחלה – מלבד בודדים השייכים לקבוצות הסיכון שאולי יזדקקו למספר ימי בידוד נוספים (עד שמוודאים שכל מי שחולה כבר הוצא לבידוד ואינו מסכן את השאר) – יוכל להשתחרר ולהכנס באופן מלאה לשוק העבודה.
• · אם בדיקות ה-PCR נותנות (למשל) תוצאות שליליות מוטעות ב-30% מהמקרים בהם אנשים בכל זאת חולים, אז יש לבדוק כל חולה בעת ובעונה אחת ב-2-3 בדיקות הנבדלות זו מזו על מנת להקטין במידה ניכרת את הסיכוי לשחרור אנשים חולים לרחוב. ההוצאה הכספית הגדולה הכרוכה בכל כך הרבה בדיקות מתגמדת לעומת הנזק הכלכלי למשק מאי החזרתו לפעילות.
• · על כל אדם המגיע מחו"ל לעבור את הרוטינה שתוארה לעיל (בדיקות סרולוגיות ו-PCR) מיד עם בואו לישראל – עם תוצאות תוך מספר שעות. כך אפשר יהיה לבודד רק את המגיעים החולים ולשחרר בתוך מספר שעות את השאר למקום חפצם.
• ברגע שמאתרים את כל החולים בארץ ומבודדים אותם למשך תקופת מחלתם, שכיחות המגפה הזו בישראל תרד בקצב אקספוננציאלי, לפי אותה פונקציה מעריכית שבה עלתה בגל האחרון.
• כך, מדינת ישראל תוכל לחזור לעבודה מלאה, בתי ספר פתוחים, וכל השאר – שלא לדבר על חסכון אדיר בחיי אדם – בתוך פרק זמן קצר מהפעלת התכנית בקנה מידה ארצי. כשזה יקרה, אז גם מערך הגיוס ליצור וביצוע הבדיקות יוכל לחזור למימדים נורמליים מהר יחסית.

לסיכום , פרופ' דן בן-דוד מציין ש"על המדינה להתייחס לתקופה הקרובה כאל הפסקת אש במלחמה. זה הזמן להתארגן מחדש ולהתכונן לאפשרות של זמנים קשים בהמשך – אולי אף קשים יותר ממה שחווינו עד כה. לישראל היכולת למנוע מהאיום לסכן את אזרחיה, ובה בעת להחזיר את המשק לפעילות כמעט מלאה – כשלוקחים בחשבון שרבות מהמדינות שעימן סוחרת ישראל לא יהיו ברות מזל, כשחלק מהנזק הכלכלי שיספגו יגיע גם לישראל. המצב היום מספק למדינה הזדמנות היסטורית לעסוק לא רק בהשפעות המיידיות של נגיף הקורונה, אלא גם לאמץ צעדים כלכליים-חברתיים בעלי השלכות חיוביות ארוכות טווח שהינן חשובות למדי לעתידה של ישראל."